אבו תביללי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 21: שורה 21:
|מחלוקות=
|מחלוקות=
}}
}}
הקדוש '''אַבּוֹ תְבִּילֵלִי''' (ב[[גאורגית]]: '''აბო თბილელი''', ב[[ערבית]]: '''أبو تفليسي'''; [[756]]–[[786]] לערך), הנקרא גם '''אַבּוֹ מִתִּיפְלִיס''' או '''הַאבּוֹ טְפִּילֵלִי''' ('''ჰაბო ტფილელი'''), היה [[מרטיר]] [[נוצרי]] וה[[קדוש פטרון|קדוש המגן]] של ה[[ערי גאורגיה|עיר]] [[טביליסי]] שב[[גאורגיה]].
הקדוש '''אַבּוֹ תְבִּילֵלִי''' (ב[[גאורגית]]: '''აბო თბილელი''', ב[[ערבית]]: '''أبو تفليسي'''; [[756]]–[[786]] לערך), הנקרא גם '''אַבּוֹ מִתִּיפְלִיס''' או '''הַאבּוֹ טְפִּילֵלִי''' ('''ჰაბო ტფილელი'''), היה [[מרטיר]] [[נוצרי]] וה[[קדוש פטרון|קדוש המגן]] של ה[[ערי גאורגיה|עיר]] [[טביליסי]] שב[[גאורגיה]].


== חייו ==
== חייו ==
שורה 30: שורה 30:
הנסיך נרסס ומפלגתו חזרו ל[[טביליסי]] בשנת [[782]]. אבו תביללי לא שעה לאזהרה כי חזרתו זו מסוכנת עבורו, וחזר אף הוא לטביליסי בעקבות נרסס. במשך שלוש שנים התוודה תביללי בחופשיות על אמונתו הנוצרית ברחובות טביליסי, כשהוא מצד אחד מחזק את הנוצרים, שסבלו בגלל אמונתם תחת השלטון האסלאמי, בדוגמה האישית שלו, ומצד שני עודד את [[המרת דת|התנצרותם]] של בני ארצו הערבים. סדרה של איומים ואזהרות שיככו את להיטותו. בשנת [[786]] הוא דווח כנוצרי כלפי שלטונות טביליסי, נעצר והוקע כמומר מהאסלאם. במשפטו הוא התוודה על אמונתו הנוצרית והושאר במאסר. ב-[[6 בינואר]] [[786]] הוצא להורג והפך ל[[קדוש מעונה]]. מסופר כי בדרכו ל[[הוצאה להורג]] הודה לאלוהיו על הפיכתו מצורתו הגשמית לגוף שמיימי, "הניחוח המתוק של מצוות ישו".
הנסיך נרסס ומפלגתו חזרו ל[[טביליסי]] בשנת [[782]]. אבו תביללי לא שעה לאזהרה כי חזרתו זו מסוכנת עבורו, וחזר אף הוא לטביליסי בעקבות נרסס. במשך שלוש שנים התוודה תביללי בחופשיות על אמונתו הנוצרית ברחובות טביליסי, כשהוא מצד אחד מחזק את הנוצרים, שסבלו בגלל אמונתם תחת השלטון האסלאמי, בדוגמה האישית שלו, ומצד שני עודד את [[המרת דת|התנצרותם]] של בני ארצו הערבים. סדרה של איומים ואזהרות שיככו את להיטותו. בשנת [[786]] הוא דווח כנוצרי כלפי שלטונות טביליסי, נעצר והוקע כמומר מהאסלאם. במשפטו הוא התוודה על אמונתו הנוצרית והושאר במאסר. ב-[[6 בינואר]] [[786]] הוצא להורג והפך ל[[קדוש מעונה]]. מסופר כי בדרכו ל[[הוצאה להורג]] הודה לאלוהיו על הפיכתו מצורתו הגשמית לגוף שמיימי, "הניחוח המתוק של מצוות ישו".


יואן סבניסדזה, סופר דתי גאורגי ובן זמנו של תביללי, גולל את חיי ה[[מרטיר]] ברומן [[הגיוגרפיה|הגיוגרפי]] בשם "מות הקדושים של אבו הקדוש" ("The Martyrdom of Saint Abo").
יואן סבניסדזה, סופר דתי גאורגי ובן זמנו של תביללי, גולל את חיי ה[[מרטיר]] ברומן [[הגיוגרפיה|הגיוגרפי]] בשם "מות הקדושים של אבו הקדוש" ("The Martyrdom of Saint Abo").


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 37: שורה 37:
* טטישווילי ולדימיר איוונוביץ', "אבו תביללי: רומן", טביליסי: מראני, 1974, בהונגרית
* טטישווילי ולדימיר איוונוביץ', "אבו תביללי: רומן", טביליסי: מראני, 1974, בהונגרית


[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-8]]
[[קטגוריה:טביליסי: סמלים]]
[[קטגוריה:טביליסי: סמלים]]
[[קטגוריה:טביליסי: דת]]
[[קטגוריה:טביליסי: דת]]
שורה 44: שורה 43:
[[קטגוריה:נוצרים עיראקים]]
[[קטגוריה:נוצרים עיראקים]]
[[קטגוריה:מתנצרים]]
[[קטגוריה:מתנצרים]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-8]]

גרסה מ־20:13, 11 במאי 2018

אבו תביללי
აბო თბილელი
აბო თბილელი, ჰაბო ტფილელი
הקדוש אבו מתיפליסי
הקדוש אבו מתיפליסי
לידה 756
בגדד, הח'ליפות העבאסית
פטירה 6 בינואר 786 (בגיל 30 בערך)
טביליסי, אמירות טביליסי
קדוש עבור נצרות אורתודוקסית, נצרות קתולית
תארים הקדוש המגן של טביליסי
חג 8 בינואר

הקדוש אַבּוֹ תְבִּילֵלִיגאורגית: აბო თბილელი, בערבית: أبو تفليسي; 756786 לערך), הנקרא גם אַבּוֹ מִתִּיפְלִיס או הַאבּוֹ טְפִּילֵלִי (ჰაბო ტფილელი), היה מרטיר נוצרי והקדוש המגן של העיר טביליסי שבגאורגיה.

חייו

במוצאו היה אבו תביללי ערבי, והוא גדל כמוסלמי בבגדאד. בגיל 17 (או 18), הוא מצא את עצמו בטביליסי, כשהוא הולך בעקבות הנסיך נרסס, השליט של כארתלי. נרסס, שהושמץ בפני הח'ליף, בילה שלוש שנים במאסר ושוחרר על ידי הח'ליף החדש. אבו תביללי ליווה אותו ובדרכו.

מקצועו של אבו תביללי בבגדאד היה רוקח בשמים, אמנות המצביעה על ידע בכימיה, והוא הצטיין ביצירת בשמים ומשחות. הוא היה בעל השכלה רחבה והיה בקיא ב"תורת כל האסלאם". השכלה זו כללה גם לימודי טקסטים דתיים וגם טקסטים פילוסופיים. בהגיעו למזרח גאורגיה (כארתלי), הוא שוכנע באמיתות תורת נצרות. עניין זה לא קרה מידית, אלא לאחר תהליך של התבוננות נפשית שלוותה בוויכוחים סוערים עם כמרים נוצרים ובישופים. ויכוחים אלה רק חיזקו אותו באמונתו כי הנצרות היא האמונה הנכונה. למרות זאת, בתחילה פחד אבו תביללי להמיר את דתו בפרהסיה, כיוון שגאורגיה הייתה נתונה תחת שלטון ערבי, ולכן רק נטש את המנהג האסלאמי של תפילה חמש פעמים ביום והחל להתפלל על פי הנצרות. מסיבות פוליטיות נמלט הנסיך של כארתלי ומצא מקלט בממלכת הכוזרים בצפון הים הכספי, אזור שהיה חופשי משליטה אסלאמית. אבו תביללי ליווה את הנסיך לממלכת הכוזרים והוטבל שם לנצרות. לאחר מכן עברו נרסס ואבו תביללי לאבחזיה, שהייתה אף היא חופשית משליטה אסלאמית, ושם באבחזיה קיים בלהט חיים נוצריים של תפילות וסיגוף, כשהוא מכין את עצמו למשימה העתידית.

הנסיך נרסס ומפלגתו חזרו לטביליסי בשנת 782. אבו תביללי לא שעה לאזהרה כי חזרתו זו מסוכנת עבורו, וחזר אף הוא לטביליסי בעקבות נרסס. במשך שלוש שנים התוודה תביללי בחופשיות על אמונתו הנוצרית ברחובות טביליסי, כשהוא מצד אחד מחזק את הנוצרים, שסבלו בגלל אמונתם תחת השלטון האסלאמי, בדוגמה האישית שלו, ומצד שני עודד את התנצרותם של בני ארצו הערבים. סדרה של איומים ואזהרות שיככו את להיטותו. בשנת 786 הוא דווח כנוצרי כלפי שלטונות טביליסי, נעצר והוקע כמומר מהאסלאם. במשפטו הוא התוודה על אמונתו הנוצרית והושאר במאסר. ב-6 בינואר 786 הוצא להורג והפך לקדוש מעונה. מסופר כי בדרכו להוצאה להורג הודה לאלוהיו על הפיכתו מצורתו הגשמית לגוף שמיימי, "הניחוח המתוק של מצוות ישו".

יואן סבניסדזה, סופר דתי גאורגי ובן זמנו של תביללי, גולל את חיי המרטיר ברומן הגיוגרפי בשם "מות הקדושים של אבו הקדוש" ("The Martyrdom of Saint Abo").

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבו תביללי בוויקישיתוף