ברכת שהחיינו – הבדלי גרסאות
מ ←זמני הברכה: עריכה |
עריכה |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
*ברכה בעת אכילת [[פרי]] חדש באותה שנה, כאשר לצורך זה תחילת השנה היא [[ראש השנה]]{{מקור}}. |
*ברכה בעת אכילת [[פרי]] חדש באותה שנה, כאשר לצורך זה תחילת השנה היא [[ראש השנה]]{{מקור}}. |
||
*ברכה על ראיית |
*ברכה על ראיית חבר טוב, אם לא ראה אותו שלושים יום. אמנם יש שכתבו שלא לברך בימינו ברכה זו, כדי למנוע מצב שמישהו יברך רק כדי לא לפגוע בחברו. כמו כן יש שחששו שאם דיבר איתו בטלפון אין לברך. |
||
*ברכה על קניית בית חדש, [[בגדים]] (למעט [[נעליים]], עליהם יש מחלוקת האם מברכים), כלים או חפצים החשובים לאותו אדם. |
*ברכה על קניית בית חדש, [[בגדים]] (למעט [[נעליים]], עליהם יש מחלוקת האם מברכים), כלים או חפצים החשובים לאותו אדם. |
||
גרסה מ־11:45, 15 במאי 2018
ברכת שהחיינו
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
|
ביהדות, בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה. וכן בזמן שמתרחש לאדם אירוע חיובי, כמו קניית בגד חדש, אכילת פרי חדש, ראיית חבר טוב שלא ראה 30 יום, או בשורה טובה ששמע.
זמני הברכה
הסוג הראשון של הברכה כולל את:
- היום הראשון של החגים (פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, וכן בשמחת תורה שנחשב כמעוד בפני עצמו).
- הפעם הראשונה מדי שנה לקיום מצווה שקבוע לה זמן פעם בשנה (כמו: ישיבה בסוכה, אכילת מצה בפסח, מקרא מגילה או הדלקת נר חנוכה).
הסוג השני של הברכה כולל:
- ברכה בעת אכילת פרי חדש באותה שנה, כאשר לצורך זה תחילת השנה היא ראש השנה[דרוש מקור].
- ברכה על ראיית חבר טוב, אם לא ראה אותו שלושים יום. אמנם יש שכתבו שלא לברך בימינו ברכה זו, כדי למנוע מצב שמישהו יברך רק כדי לא לפגוע בחברו. כמו כן יש שחששו שאם דיבר איתו בטלפון אין לברך.
- ברכה על קניית בית חדש, בגדים (למעט נעליים, עליהם יש מחלוקת האם מברכים), כלים או חפצים החשובים לאותו אדם.
בפוסקים מאוחרים יותר היא נזכרת כברכה הנאמרת על עניין טוב שקרה לאדם כגון הולדת ילדים. (יש להבדיל בין ברכה זו הנאמרת כאשר השמחה היא של אדם יחיד, לברכת הטוב והמטיב, הנאמרת כאשר השמחה משותפת עם אדם נוסף).
דינים נוספים
בליל היום השני של ראש השנה, ישנו ספק אם יש לברך ברכת שהחיינו נוספת, על מנת לצאת ידי ספק נהוג לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי.
לפי חלק מהפוסקים, בברכת שהחיינו לא חל הכלל האומר ש"ספק ברכות להקל", לפיו אין לברך במקום שיש ספק אם האדם חייב בברכה זו או לא, משום שברכה זו באה על שמחת הלב, ואם האדם שמח - הברכה אינה לבטלה.
בימי בין המצרים יש שנהגו שלא לברך שהחיינו. (בימי ספירת העומר, יש שאינם מברכים, אך לא נפסק כך[1]).
מטבע לשון
המילה "שהחיינו" הפכה בלשון העממית למטבע לשון שמשמעותה "סוף סוף!". כך יכול אדם לומר לחברו שנדרש לו זמן רב מדי לבצע פעולה עבורו: "שהחיינו! כמה זמן צריך בשביל לקנות גלידה?"
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים - באתר ויקיסוגיה.
- ברכה על הולדת בן או בת - באתר ויקיסוגיה.
- ברכת שהחיינו בקיצור שולחן ערוך
- אסופת מאמרים בנושא ברכת שהחיינו, באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ הרב אליעזר מלמד, מנהגי אבלות בספירת העומר, באתר ישיבה
