שבתאי קשב קלוגמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 1: שורה 1:
'''שבתאי קשב קלוגמן''' (ספטמבר [[1898]] - [[1 באוגוסט]] [[1992]]{{הערה|1=שנת פטירה לפי [http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59689&template=18&ID=132022 אתר חברה קדישא]. שנת הלידה שם אינה נכונה}}; מוכר ב[[שם עט|שם העט]] '''ק. שבתאי''') היה [[עיתונאי]] [[ישראלים|ישראלי]], לפני הקמת [[מדינת ישראל]] פרסם ב[[עיתונות עברית|עיתונות העברית]] ב[[פולין]], מולדתו. חתן [[פרס סוקולוב]] לעיתונות לשנת [[1965]]{{הערה|{{דבר||פרס סוקולוב לק. שבתאי|1965/02/12|01206}}}}. נודע גם בפרסום חוברות בנושא [[השואה]], בהן הספר "כצאן לטבח?" (פורסם ב-[[1962]] ואיגד מאמרים מן המחצית השנייה של שנות החמישים), בו תקף את המיתוס לפיו היהודים הלכו למותם "[[כצאן לטבח]]" ותיאר את מורכבות הסיטואציות והדילמות של היהודים בשואה, גם אלו שלא פנו אל דרך "הגבורה והמרד"{{הערה|[[דן לאור]], '''אלתרמן''', [[עם עובד]] 2013 עמ' 441}}.
'''שבתאי קשב קלוגמן''' (ספטמבר [[1898]] - [[1 באוגוסט]] [[1992]]{{הערה|1=שנת פטירה לפי [http://www.kadisha.biz/ShowItem.aspx?levelId=59689&template=18&ID=132022 אתר חברה קדישא]. שנת הלידה שם אינה נכונה}}; מוכר ב[[שם עט|שם העט]] '''ק. שבתאי''') היה [[עיתונאי]] [[ישראלים|ישראלי]], לפני הקמת [[מדינת ישראל]] פרסם ב[[עיתונות עברית|עיתונות העברית]] ב[[פולין]], מולדתו. חתן [[פרס סוקולוב]] לעיתונות לשנת [[1965]]{{הערה|{{דבר||פרס סוקולוב לק. שבתאי|1965/02/12|01206}}}}. נודע גם בפרסום חוברות בנושא [[השואה]], בהן הספר "כצאן לטבח?" (פורסם ב-[[1962]] ואיגד מאמרים מן המחצית השנייה של שנות החמישים), בו תקף את המיתוס לפיו היהודים הלכו למותם "[[כצאן לטבח]]" ותיאר את מורכבות הסיטואציות והדילמות של היהודים בשואה, גם אלו שלא פנו אל דרך "הגבורה והמרד"{{הערה|[[דן לאור]], '''אלתרמן''', [[עם עובד]] 2013 עמ' 441}}.


== תולדות חייו ==
== תולדות חייו ==
שורה 10: שורה 10:
בסוף [[1948]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. היה חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]" עד [[1964]] . לאחר מכן יצא ל[[פרישה לגמלאות|גמלאות]], אך המשיך להשתתף בכתיבה בעיתון וב[[כתב עת|כתבי עת]] אחרים.
בסוף [[1948]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. היה חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]" עד [[1964]] . לאחר מכן יצא ל[[פרישה לגמלאות|גמלאות]], אך המשיך להשתתף בכתיבה בעיתון וב[[כתב עת|כתבי עת]] אחרים.


במאמרו הגדול "אגדת הפחדנות", שראה אור בעקבות [[משפט אייכמן]], הדגיש את תרומת [[ניצול שואה|ניצולי השואה]] ב[[מלחמת העצמאות]]. בין היתר כתב: "מספרם של הנופלים במלחמת הקוממיות מבין צעירי ישראל יוצאי הגטאות הוא גדול יותר – בכל אופן לא קטן בשום פנים ואופן – ממספרם של צברי ישראל"{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|אגדת הפחדנות|1961/05/12|00202||}}}}{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|גם למרד יש חוקים: אגדת הפחדנות (2)|1961/05/19|00205||}}}}.
במאמרו הגדול "אגדת הפחדנות", שראה אור בעקבות [[משפט אייכמן]], הדגיש את תרומת [[ניצול שואה|ניצולי השואה]] ב[[מלחמת העצמאות]]. בין היתר כתב: "מספרם של הנופלים במלחמת הקוממיות מבין צעירי ישראל יוצאי הגטאות הוא גדול יותר – בכל אופן לא קטן בשום פנים ואופן – ממספרם של צברי ישראל"{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|אגדת הפחדנות|1961/05/12|00202||}}}}{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|גם למרד יש חוקים: אגדת הפחדנות (2)|1961/05/19|00205||}}}}.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
שורה 20: שורה 20:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{מיון רגיל:קשב, שבתאי}}
{{מיון רגיל:קשב, שבתאי}}


[[קטגוריה:נפטרים ב-1992]]
[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:עיתונאים יהודים]]
[[קטגוריה:עיתונאים יהודים]]
שורה 31: שורה 31:
[[קטגוריה:סגל דבר]]
[[קטגוריה:סגל דבר]]
[[קטגוריה:עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950]]
[[קטגוריה:עולים לאחר קום המדינה: 1948–1950]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1992]]

גרסה מ־22:18, 17 במאי 2018

שבתאי קשב קלוגמן (ספטמבר 1898 - 1 באוגוסט 1992[1]; מוכר בשם העט ק. שבתאי) היה עיתונאי ישראלי, לפני הקמת מדינת ישראל פרסם בעיתונות העברית בפולין, מולדתו. חתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת 1965[2]. נודע גם בפרסום חוברות בנושא השואה, בהן הספר "כצאן לטבח?" (פורסם ב-1962 ואיגד מאמרים מן המחצית השנייה של שנות החמישים), בו תקף את המיתוס לפיו היהודים הלכו למותם "כצאן לטבח" ותיאר את מורכבות הסיטואציות והדילמות של היהודים בשואה, גם אלו שלא פנו אל דרך "הגבורה והמרד"[3].

תולדות חייו

נולד בעיירה פינצ'ב וגדל בזבריצה, למד לימודי קודש ולימודי חול. בשנת 1925 עבר לוורשה, עבד בלשכת הקרן הקיימת ופרסם פיליטונים ב"היום", תחת שם העט "שבתאי חכם".

בתקופת השואה (1944-1941) היה בגטו קובנה וגטו וילנה.

לאחר תום מלחמת העולם השנייה היה בין מייסדי הוועדה ההיסטורית היהודית בפולין, במסגרת זו חקר וחיבר כמה עבודות על גורל היהודים בשנות השואה במדינות שונות. בין 1945 ל-1948 היה כתב סוכנות הידיעות JTA במשפטי נירנברג, דיווחיו הופיעו במספר עיתונים בעברית וביידיש.

בסוף 1948 עלה לארץ ישראל. היה חבר מערכת "דבר" עד 1964 . לאחר מכן יצא לגמלאות, אך המשיך להשתתף בכתיבה בעיתון ובכתבי עת אחרים.

במאמרו הגדול "אגדת הפחדנות", שראה אור בעקבות משפט אייכמן, הדגיש את תרומת ניצולי השואה במלחמת העצמאות. בין היתר כתב: "מספרם של הנופלים במלחמת הקוממיות מבין צעירי ישראל יוצאי הגטאות הוא גדול יותר – בכל אופן לא קטן בשום פנים ואופן – ממספרם של צברי ישראל"[4][5].

לקריאה נוספת

  • ק. שבתאי, כצאן לטבח, קשב 1962 ; מהדורה שנייה, עם פתח דבר מאת גדעון האוזנר, קשב 1964

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שנת פטירה לפי אתר חברה קדישא. שנת הלידה שם אינה נכונה
  2. ^ פרס סוקולוב לק. שבתאי, דבר, 12 בפברואר 1965
  3. ^ דן לאור, אלתרמן, עם עובד 2013 עמ' 441
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ק. שבתאי, אגדת הפחדנות, דבר, 12 במאי 1961
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:דבר

    פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    ק. שבתאי, גם למרד יש חוקים: אגדת הפחדנות (2), דבר, 19 במאי 1961