קלמן כ"ץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 10: שורה 10:
| אתר אינטרנט = .http://katz-arch.com
| אתר אינטרנט = .http://katz-arch.com
}}
}}
'''קלמן כ"ץ''' ([[1937]]–[[2014]]) היה [[אדריכל]] ומתכנן ערים ישראלי.
'''קלמן כ"ץ''' ([[1937]]–[[2014]]) היה [[אדריכל]] ומתכנן ערים ישראלי.


==חייו==
==חייו==
שורה 22: שורה 22:
קלמן כ"ץ זכה במספר תחרויות תכנון. הבולטת בהן הייתה תחרות לתכנון מחדש של אזור [[דרום הקריה]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=KO9sEoWiF9I|הכותב=|כותרת=פרויקט דרום הקריה, תל אביב|אתר=|תאריך=}}}} בת"א. הרעיון לשמר כ-40 דונם משטחה של המושבה [[שרונה (מושבה)|שרונה]] – תחילה כפארק אורבני בלב המע"ר המתוכנן ובהמשך בשילוב עם שימור חלק ממבני המושבה – עמד בבסיס הצעתו של כ"ץ. הצעה זו זיכתה אותו בפרס ראשון בתחרות אדריכלית שנערכה ב-1980 ואשר תוצאותיה הבנויות קורמות עור וגידים בימים אלה.
קלמן כ"ץ זכה במספר תחרויות תכנון. הבולטת בהן הייתה תחרות לתכנון מחדש של אזור [[דרום הקריה]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=KO9sEoWiF9I|הכותב=|כותרת=פרויקט דרום הקריה, תל אביב|אתר=|תאריך=}}}} בת"א. הרעיון לשמר כ-40 דונם משטחה של המושבה [[שרונה (מושבה)|שרונה]] – תחילה כפארק אורבני בלב המע"ר המתוכנן ובהמשך בשילוב עם שימור חלק ממבני המושבה – עמד בבסיס הצעתו של כ"ץ. הצעה זו זיכתה אותו בפרס ראשון בתחרות אדריכלית שנערכה ב-1980 ואשר תוצאותיה הבנויות קורמות עור וגידים בימים אלה.
[[קובץ:דרום הקריה, תל אביב.jpg|ממוזער|298x298px|'''<big>דרום הקריה (שרונה), תל אביב</big>''' תוכנית מפורטת למרכז העסקים הראשי של תל אביב, אשר נבחרה בתחרות אדריכלית והותאמה למציאות העירונית המתפתחת. התוכנית כוללת אזור מבונה של שימושים מעורבים, התוחם&nbsp;פארק עירוני שבו מבנים לשימור.]]
[[קובץ:דרום הקריה, תל אביב.jpg|ממוזער|298x298px|'''<big>דרום הקריה (שרונה), תל אביב</big>''' תוכנית מפורטת למרכז העסקים הראשי של תל אביב, אשר נבחרה בתחרות אדריכלית והותאמה למציאות העירונית המתפתחת. התוכנית כוללת אזור מבונה של שימושים מעורבים, התוחם&nbsp;פארק עירוני שבו מבנים לשימור.]]

===פרויקטים בולטים===
===פרויקטים בולטים===
[[קובץ:מתחם נגה, יפו.jpg|ממוזער|243x243px|'''<big>מתחם נוגה, יפו</big>''' פיתוח הקצה הצפוני של שדרות ירושלים ביפו, כחלק מתוכנית כוללת לשדרות. הפרויקט יוצר, יש מאין, ככר עירונית ומדרחוב מקורה המעוצבים לפרטי פרטים ברוח יפואית.
[[קובץ:מתחם נגה, יפו.jpg|ממוזער|243x243px|'''<big>מתחם נוגה, יפו</big>''' פיתוח הקצה הצפוני של שדרות ירושלים ביפו, כחלק מתוכנית כוללת לשדרות. הפרויקט יוצר, יש מאין, ככר עירונית ומדרחוב מקורה המעוצבים לפרטי פרטים ברוח יפואית.
שורה 100: שורה 101:
* 2012 – אות העיצוב העירוני – גני שרונה (דרום הקריה), תל אביב.
* 2012 – אות העיצוב העירוני – גני שרונה (דרום הקריה), תל אביב.
[[קובץ:בית אבות לאנוסי משהד, הרצליה.jpg|ממוזער|244x244 פיקסלים|'''<big>בית אבות לאנוסי משהד, הרצליה</big>''' דיור מוגן לבני קהילת יוצאי משהד שבאירן. המבנה כולל כ-90 יחידות דיור, מחלקה סיעודית, אולם אירועים ובית כנסת.]]
[[קובץ:בית אבות לאנוסי משהד, הרצליה.jpg|ממוזער|244x244 פיקסלים|'''<big>בית אבות לאנוסי משהד, הרצליה</big>''' דיור מוגן לבני קהילת יוצאי משהד שבאירן. המבנה כולל כ-90 יחידות דיור, מחלקה סיעודית, אולם אירועים ובית כנסת.]]

== קריאה נוספת ==
== קריאה נוספת ==
*1983 – ״בית הורים ויצ”ו, תל אביב – “גגות אדומים” / [[אסתר זנדברג]] “העיר”.
*1983 – ״בית הורים ויצ”ו, תל אביב – “גגות אדומים” / [[אסתר זנדברג]] “העיר”.
שורה 114: שורה 116:
[[קובץ:אחוזת דוברובין - כניסה.jpg|טקסט=|ממוזער|245x245 פיקסלים|'''<big>אחוזת דוברובין, יסוד המעלה</big>''' אחוזת איכרים שהוקמה בשנת 1909 ושוחזרה לפרטיה. האחוזה המשתרעת על כ-7.5 דונם כוללת מבנה מגורים ומבני משק, הבנויים סביב חצר מרכזית. שחזור האתר זכה בפרס הוקרה של המועצה לשימור אתרים.
[[קובץ:אחוזת דוברובין - כניסה.jpg|טקסט=|ממוזער|245x245 פיקסלים|'''<big>אחוזת דוברובין, יסוד המעלה</big>''' אחוזת איכרים שהוקמה בשנת 1909 ושוחזרה לפרטיה. האחוזה המשתרעת על כ-7.5 דונם כוללת מבנה מגורים ומבני משק, הבנויים סביב חצר מרכזית. שחזור האתר זכה בפרס הוקרה של המועצה לשימור אתרים.
]]
]]

==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Kalman Katz}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Kalman Katz}}
שורה 122: שורה 125:
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:כ״ץ, קלמן}}
{{מיון רגיל:כ״ץ, קלמן}}
[[קטגוריה:נפטרים ב-2014]]
[[קטגוריה:אדריכלים ישראלים]]
[[קטגוריה:אדריכלים ישראלים]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-2014]]

גרסה מ־02:23, 18 במאי 2018

תבנית:אדריכל קלמן כ"ץ (19372014) היה אדריכל ומתכנן ערים ישראלי.

חייו

קלמן כ"ץ נולד, חי ועבד בתל אביב. בנעוריו היה חבר ומדריך בתנועת הנוער העובד. לאחר מכן התגייס לנח"ל המוצנח והיה ממקימי קיבוץ אור הנר שבנגב. כ״ץ סיים לימודי תואר ראשון ושני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה ואף לימד שם מספר שנים.

את דרכו כאדריכל החל במשרדו של אריה שרון ולאחר מכן במשרדו של נחום זולוטוב. במהלך קריירה מקצועית בת למעלה מחמישים שנה תכנן מאות פרויקטים ועסק בתחומי תכנון מגוונים בהם בינוי ערים, מבני ציבור, מבני מגורים, מבני משרדים, שימור מבנים ואתרים ועיצוב עירוני. במשך השנים שימש בתפקידים ציבוריים שונים בהם יו"ר איגוד האדריכלים במחוז תל אביב, חבר בוועדה הארכיטקטונית של עיריית תל אביב וחבר במועצה לארץ ישראל יפה.

היה נשוי לד"ר קציעה כ"ץ, סופרת, בלשנית וחברת האקדמיה ללשון העברית, ואב לארבעה.

עבודתו

קלמן כ"ץ זכה במספר תחרויות תכנון. הבולטת בהן הייתה תחרות לתכנון מחדש של אזור דרום הקריה[1] בת"א. הרעיון לשמר כ-40 דונם משטחה של המושבה שרונה – תחילה כפארק אורבני בלב המע"ר המתוכנן ובהמשך בשילוב עם שימור חלק ממבני המושבה – עמד בבסיס הצעתו של כ"ץ. הצעה זו זיכתה אותו בפרס ראשון בתחרות אדריכלית שנערכה ב-1980 ואשר תוצאותיה הבנויות קורמות עור וגידים בימים אלה.

דרום הקריה (שרונה), תל אביב תוכנית מפורטת למרכז העסקים הראשי של תל אביב, אשר נבחרה בתחרות אדריכלית והותאמה למציאות העירונית המתפתחת. התוכנית כוללת אזור מבונה של שימושים מעורבים, התוחם פארק עירוני שבו מבנים לשימור.

פרויקטים בולטים

מתחם נוגה, יפו פיתוח הקצה הצפוני של שדרות ירושלים ביפו, כחלק מתוכנית כוללת לשדרות. הפרויקט יוצר, יש מאין, ככר עירונית ומדרחוב מקורה המעוצבים לפרטי פרטים ברוח יפואית.

בינוי ערים

  • 2014 – דרום הקריה (שרונה), תל אביב
  • 2014 – מתחם כנרית, תל אביב
  • 2004 – רמות ג’, באר שבע
  • 2004 – מע”ר בעיר ההיסטורית, טבריה
  • 2004 – מע”ר רמלה
  • 1999 – שדרות רגר, באר שבע
  • 1998 – תוכנית אב אסטרטגית, חדרה
  • 1998 – מע”ר דרום יהוד
  • 1996 – מושבת הראשונים, ראש פינה
  • 1991 – הרובע הדרומי, אופקים
  • 1991 – שכונת אחיסמך, לוד
  • 1990 – שדרות ירושלים, יפו
  • 1989 – מרכז רובע ו’, באר שבע
  • 1988 – מרכז העיר, דימונה
  • 1970 – יישוב קהילתי, נווה אילן

עיצוב עירוני ופיתוח סביבתי

  • 2004 – מדרחוב הירקון, טבריה
  • 1998 – יד לשריון, לטרון – בשיתוף עם אדריכל ירון כ"ץ
  • 1992 – ככר העיר, דימונה – בשיתוף עם אדריכל ירון כ"ץ
  • 1990 – מתחם נגה, יפו
מגורים ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים המבנה הבנוי מעל ה”קרדו”, משלב שימור ובנייה חדשה וזכה להערכה רבה בתערוכות אדריכלות ישראלית בחו”ל. סגנון הבנייה הא-סימטרי העושה שימוש ביחידות קטנות מדורגות, משחזר את האופי הציורי והלא מתוכנן של הרובע היהודי.

מבני ציבור

  • 1991 – מרכז ספורט, יסוד המעלה
  • 1991 – בי”ס “און” איל”ן – רמת החייל, ת”א
  • 1987 – 1977 – בי”ס תיכון עירוני י”ד – ויצ”ו צרפת, ת”א
  • 1983 – מתנ”ס, מנחמיה
  • 1978 – מרכז תרבות “יד שטרית”, טבריה
  • 1978 – בי”ס לחינוך מיוחד “צבר”, דימונה
  • 1977 – בי”ס פתוח “אלון”, דימונה
  • 1979 – בי”ס שדה, קצרין
  • 1976 – בי”ס שדה, מעגן מיכאל
  • 1970 – בי”ס שדה, הר מירון
  • 1997 – 1987 – 5 גני ילדים ומעונות יום – קרן ת"א
  • 1980 – 1967 – 27 גני ילדים ומעונות יום – קרן החינוך
  • 1977 – 1697 – 13 גני ילדים ומעונות יום – ויצ”ו
  • 1987 – 1674 – 4 פעוטונים – איל"ן ואקי”מ
  • 1974 – מרכז שיקום והכשרה מקצועית (איל”ן), ת"א

מבני אנרגיה ותשתית

  • 2014 – דרך תת-קרקעית בדרום הקריה, ת"א
  • 2011 – מבנה אנרגיה בדרום הקריה, ת"א
  • 1989 – תחנת דלק “פז”, לטרון
  • 1977 – תחנת דלק “פז”, הכפר הירוק

מגורים

  • 2013 – מגדלי און, קריית אונו
  • 1970 – מבנן מגורים ברובע היהודי, ירושלים
יד שטרית, טבריה מרכז התרבות העירוני של טבריה הכולל אולם תיאטרון בן 850 מקומות ישיבה, ספריה, חדרי חוגים ופונקציות נלוות. הפרויקט בנוי משתי פירמידות קטומות הצופות לכנרת. מתוכננת פירמידה שלישית שתשמש מוזיאון עירוני.

בתי מלון

  • 1994 – מלון שלום פלאזה, אילת

דיור מוגן

  • 1995 – בית אבות לאנוסי משהד, הרצליה
  • 1985 – בית הורים ויצ”ו, ת"א

משרדים

שימור

  • 1996 – בית הכנסת, ראש פינה
  • 1996 – מלון שוורץ, ראש פינה
  • 1995 – בית וילקומיץ’, ראש פינה
  • 1994 – בית מר, ראש פינה
  • 1986 – אחוזת דוברובין, יסוד המעלה

תערוכות אדריכלות, תחרויות ופרסים

  • 1962 – תחרות פתוחה: מרכז העיר נהריה – פרס שלישי.
  • 1964 – תחרות פתוחה: פארק הירקון, ת”א – פרס שלישי.
    שדרות רגר, באר שבע תוכנית מפורטת לפיתוח רחובה הראשי של באר שבע.
  • 1980 – תחרות מוזמנים: דרום הקריה – מרכז העסקים הראשי של ת”א – פרס ראשון.
  • 1984 – תחרות מוזמנים: בית הורים ויצ”ו, ת”א – פרס ראשון.
  • 1985 – תערוכת אדריכלות ישראלית בלונדון (יד שטרית – טבריה, נווה אילן).
  • 1986 – תחרות פתוחה: בית הנשיא, ירושלים – קניה.
  • 1986 – תערוכת אדריכלות ישראלית בדנמרק (מגורים ברובע היהודי בעיר העתיקה – ירושלים).
  • 1989 – תחרות פתוחה: מדרחוב ויצמן, קריית ים – פרס שני, בשיתוף עם אדריכל ירון כ"ץ.
  • 1991 – תערוכת אדריכלות ישראלית ברוסיה (מתחם נגה – יפו, הרובע הדרומי – אופקים).
  • 1995 – תחרות מוזמנים: מרכז המשרדים של המכון הגיאופיסי, לוד – פרס ראשון.
  • 1997 – מרחב 97 – הביאנלה הישראלית לאדריכלות (אתר השריון, לטרון), בשיתוף עם אדריכל ירון כ"ץ.
  • 2012 – אות העיצוב העירוני – גני שרונה (דרום הקריה), תל אביב.
בית אבות לאנוסי משהד, הרצליה דיור מוגן לבני קהילת יוצאי משהד שבאירן. המבנה כולל כ-90 יחידות דיור, מחלקה סיעודית, אולם אירועים ובית כנסת.

קריאה נוספת

  • 1983 – ״בית הורים ויצ”ו, תל אביב – “גגות אדומים” / אסתר זנדברג “העיר”.
  • 1983 – דרום הקריה, תל אביב / אילן שחורי “הארץ” 30.3.83.
  • 1983 – דרום הקריה, תל אביב / אסתר זנדברג “העיר” 4.3.83.
  • 1984 – אחוזת דוברובין, יסוד המעלה – "פרשים קוזקים״ / אסתר זנדברג “העיר”, מס’ 185.
  • 1985 – יד שטרית, טבריה – "הפירמידות של טבריה״ / "דבר” 10.10.85.
  • 1988 – מלון אלתר שוורץ, בית מר, אחוזת דוברובין / בתוך: זאב ענר, “סיפורי בתים”.
  • 1989 – בית אבות לאנוסי משהד, הרצליה / אסתר זנדברג, “העיר” 10.3.89.
  • 1989 – חנוכת תיאטרון נגה והכיכר / חיים הנדוורקר “הארץ” 28.2.89.
  • 1989 – מתחם נגה / איתן פנחסי "מעריב" 24.3.89.
  • 1993 – מגורים ברובע היהודי בירושלים / בתוך: דוד קרויאנקר, “אדריכלות בירושלים – הבניה בעיר העתיקה”.
  • 2004 – רחוב הירקון, טבריה / "בנין ואדריכלות" גיליון מס' 88.
אחוזת דוברובין, יסוד המעלה אחוזת איכרים שהוקמה בשנת 1909 ושוחזרה לפרטיה. האחוזה המשתרעת על כ-7.5 דונם כוללת מבנה מגורים ומבני משק, הבנויים סביב חצר מרכזית. שחזור האתר זכה בפרס הוקרה של המועצה לשימור אתרים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלמן כ"ץ בוויקישיתוף

הערות שוליים