דוד ליבוביץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shamira (שיחה | תרומות)
הסבר על הפיאט והפרעוש
תמונה
שורה 24: שורה 24:


בשנת [[1973]], ארבע שנים לאחר מותו, הוענק לו פרס מיוחד במסגרת [[פרס ביטחון ישראל]].
בשנת [[1973]], ארבע שנים לאחר מותו, הוענק לו פרס מיוחד במסגרת [[פרס ביטחון ישראל]].

עירית חולון קבעה לוחית זיכרון על הבית שהוקם על בית מגוריו של דוד ליבוביץ בחולון ברחוב [[אליהו קראוזה]] 34.


[[קובץ:תצלום תעודת פרס ישראל לדוד לייבוביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום תעודת "פרס ביטחון ישראל" לדוד ליבוביץ, ב"בית המכניקה" במקווה ישראל]]
[[קובץ:תצלום תעודת פרס ישראל לדוד לייבוביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום תעודת "פרס ביטחון ישראל" לדוד ליבוביץ, ב"בית המכניקה" במקווה ישראל]]
[[קובץ:Memorial plaque to David Leibowitz in Holon.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] במקום בו גר דוד ליבוביץ בחולון]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־16:01, 21 במאי 2018

תבנית:ממציא דוד לֶיבּוביץ (28 בינואר 19044 במרץ 1969) היה ממציא ישראלי, נשק של ארגון "ההגנה", מראשי וממייסדי התעשייה הצבאית במחתרת לפני קום המדינה. פיתח את הדָוִידְקָה, הקרויה של שמו, הפרעוש (דגם מוקטן של הדוידקה), והפיאט (מטול פגזים נגד שריון). את אמצעי הלחימה לשימוש "ההגנה" פיתח וייצר בבית הספר החקלאי מקוה ישראל.

ביוגרפיה

ליבוביץ נולד ב-1904 בטומסק שבסיביר. היה פעיל בתנועת "החלוץ". בשנת 1927 עלה לארץ ישראל. כבעל הכשרה בטכנולוגיה התקבל לבית הספר החקלאי מקווה ישראל כמורה וכמנהל הטכני של בית הספר. מרבית המצאותיו היו כלים חקלאיים: שכלולים בכלים חקלאיים, מקלפת תירס, "תותח חפרפרות" (כלי ירייה להשמדת חפרפרות) ועוד.

הצטרף לארגון "ההגנה", שם נפצע בעת הדרכה בחומרי חבלה. היה מראשוני התע"ש, תכנן ובנה את מרגמת הדוידקה, שהופעלה בהצלחה בחזית ירושלים ובחזיתות נוספות.

היה נשוי לשולמית לבית מולדבסקי, בת אחותו של העסקן והמו"ל נחום טברסקי,[1] והיה אב לשניים: צבי וחנה.

דוד ליבוביץ נפטר ב-1969, בגיל 65. נטמן בבית העלמין הדרום.

בשנת 1973, ארבע שנים לאחר מותו, הוענק לו פרס מיוחד במסגרת פרס ביטחון ישראל.

עירית חולון קבעה לוחית זיכרון על הבית שהוקם על בית מגוריו של דוד ליבוביץ בחולון ברחוב אליהו קראוזה 34.

תצלום תעודת "פרס ביטחון ישראל" לדוד ליבוביץ, ב"בית המכניקה" במקווה ישראל
לוחית זיכרון במקום בו גר דוד ליבוביץ בחולון

לקריאה נוספת

  • שמואל אביצור, 'דוד לייבוביץ – מ"תותח" חפרפרות עד ל"תותח" בתש"ח', בספרו: ממציאים ומאמצים: מחוללי המהפיכה בדרכי הייצור בארץ; ערכו והביאו לדפוס: רחבעם זאבי, גניה דורון, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשמ"ו 1986, עמ' 76–80.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.