מתקן התפלה אשקלון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
'''מתקן התפלה אשקלון''' הוא מפעל [[התפלת מי ים]] בשיטת ה[[אוסמוזה הפוכה|אוסמוזה ההפוכה]] (SWRO) המספק [[מים]] באיכות [[מי שתיה]] ל[[משק המים בישראל|מערכת המים הארצית]] ב[[ישראל]].
'''מתקן התפלה אשקלון''' הוא מפעל [[התפלת מי ים]] בשיטת ה[[אוסמוזה הפוכה|אוסמוזה ההפוכה]] (SWRO) המספק [[מים]] באיכות [[מי שתיה]] ל[[משק המים בישראל|מערכת המים הארצית]] ב[[ישראל]].


המתקן הוקם במתחם [[קו צינור אילת-אשקלון|קצא"א]] בסמוך ל[[אשקלון]], בהשקעה של מעל למיליארד ש"ח, על ידי ה[[קונסורציום]] [[V.I.D]], בבעלות חברת [[איי.די.אי טכנולוגיות]] ו[[ויאוליה]] העולמית בשיטת [[בנה-הפעל-העבר]] (BOT). החברה הקימה את המפעל ואוחזת ב[[זיכיון (ממשל)|זכיון]] להפעלתו למשך 25 שנים עד להעברתו למדינת ישראל{{הערה|שם=ISA|1=[http://www.isa-is.org.il/ro2607.htm רשמי סיור מקצועי: מתקן ההתפלה אשקלון], חדשות העמותה למכשירנות ובקרה ישראל}}. המתקן החל לפעול ב-4 באוגוסט [[2005]]{{כ}}{{הערה|{{NFC||מתקן התפלת המים הגדול בעולם החל לפעול באשקלון|77283|4 באוגוסט 2005}}}} והחל להעביר מים לחברת "[[מקורות]]" ב־23 באוגוסט 2005. המתקן סיפק באותה שנה 24 מיליון [[מטר מעוקב]] (מלמ"ק) מים{{הערה|הודעה לעיתונות, מנהלת המחלקה לאספקת מים ב"מקורות", שרה חקלאי: מצב אספקת המים בשנת 2005 וצפי לשנת 2006}}, ומאז הוא מספק מי שתייה ל[[מפעל ירקון-נגב|קו ירקון-נגב]] של [[המוביל הארצי]] בנוסף למקורות הישנים של המפעל. התפוקה כיום עומדת על 118 מיליון [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]] של מים באיכות מי שתייה בשנה, כ- 5% מתצרוכת המים השנתית בישראל. המתקן באשקלון היה הראשון בתוכנית ממשלת ישראל להקים מתקני התפלת מי ים עם כושר יצור של 505 מלמ"ק עד שנת 2013.
המתקן הוקם במתחם [[קו צינור אילת-אשקלון|קצא"א]] בסמוך ל[[אשקלון]], בהשקעה של מעל למיליארד ש"ח, על ידי ה[[קונסורציום]] [[V.I.D]], בבעלות חברת [[הנדסת התפלה]] ו[[ורידיס]] בשיטת [[בנה-הפעל-העבר]] (BOT). החברה הקימה את המפעל ואוחזת ב[[זיכיון (ממשל)|זכיון]] להפעלתו למשך 25 שנים עד להעברתו למדינת ישראל{{הערה|שם=ISA|1=[http://www.isa-is.org.il/ro2607.htm רשמי סיור מקצועי: מתקן ההתפלה אשקלון], חדשות העמותה למכשירנות ובקרה ישראל}}. המתקן החל לפעול ב-4 באוגוסט [[2005]]{{כ}}{{הערה|{{NFC||מתקן התפלת המים הגדול בעולם החל לפעול באשקלון|77283|4 באוגוסט 2005}}}} והחל להעביר מים לחברת "[[מקורות]]" ב־23 באוגוסט 2005. המתקן סיפק באותה שנה 24 מיליון [[מטר מעוקב]] (מלמ"ק) מים{{הערה|הודעה לעיתונות, מנהלת המחלקה לאספקת מים ב"מקורות", שרה חקלאי: מצב אספקת המים בשנת 2005 וצפי לשנת 2006}}, ומאז הוא מספק מי שתייה ל[[מפעל ירקון-נגב|קו ירקון-נגב]] של [[המוביל הארצי]] בנוסף למקורות הישנים של המפעל. התפוקה כיום עומדת על 118 מיליון [[מטר מעוקב|מטרים מעוקבים]] של מים באיכות מי שתייה בשנה, כ- 5% מתצרוכת המים השנתית בישראל. המתקן באשקלון היה הראשון בתוכנית ממשלת ישראל להקים מתקני התפלת מי ים עם כושר יצור של 505 מלמ"ק עד שנת 2013.


למתקן שלושה קווי יניקה ה[[משאבה|שואבים]] מים ממרחק של [[מטר|קילומטר]] מה[[חוף]] ומעומק של כחמישה עשר מטרים. ראשית עוברים המים [[סינון]] ראשוני, לאחר מכן מועלה [[לחץ מים|לחץ המים]] ל־70 [[בר (מידה)|בר]] והמים עוברים דרך [[ממברנה חדירה למחצה|ממברנות חדירות למחצה]] לביצוע תהליך ההתפלה באמצעות [[אוסמוזה הפוכה]]. לאחר סיום התהליך ההתפלה מושבת למים המותפלים [[מים קשים|הקשיות]] הנדרשת למי שתייה והם מועברים לחברת מקורות והתמלחת מוחזרת לים{{הערה|שם=ISA}}.
למתקן שלושה קווי יניקה ה[[משאבה|שואבים]] מים ממרחק של [[מטר|קילומטר]] מה[[חוף]] ומעומק של כחמישה עשר מטרים. ראשית עוברים המים [[סינון]] ראשוני, לאחר מכן מועלה [[לחץ מים|לחץ המים]] ל־70 [[בר (מידה)|בר]] והמים עוברים דרך [[ממברנה חדירה למחצה|ממברנות חדירות למחצה]] לביצוע תהליך ההתפלה באמצעות [[אוסמוזה הפוכה]]. לאחר סיום התהליך ההתפלה מושבת למים המותפלים [[מים קשים|הקשיות]] הנדרשת למי שתייה והם מועברים לחברת מקורות והתמלחת מוחזרת לים{{הערה|שם=ISA}}.

גרסה מ־17:07, 24 במאי 2018

מתקן התפלה אשקלון הוא מפעל התפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה (SWRO) המספק מים באיכות מי שתיה למערכת המים הארצית בישראל.

המתקן הוקם במתחם קצא"א בסמוך לאשקלון, בהשקעה של מעל למיליארד ש"ח, על ידי הקונסורציום V.I.D, בבעלות חברת הנדסת התפלה וורידיס בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT). החברה הקימה את המפעל ואוחזת בזכיון להפעלתו למשך 25 שנים עד להעברתו למדינת ישראל[1]. המתקן החל לפעול ב-4 באוגוסט 2005[2] והחל להעביר מים לחברת "מקורות" ב־23 באוגוסט 2005. המתקן סיפק באותה שנה 24 מיליון מטר מעוקב (מלמ"ק) מים[3], ומאז הוא מספק מי שתייה לקו ירקון-נגב של המוביל הארצי בנוסף למקורות הישנים של המפעל. התפוקה כיום עומדת על 118 מיליון מטרים מעוקבים של מים באיכות מי שתייה בשנה, כ- 5% מתצרוכת המים השנתית בישראל. המתקן באשקלון היה הראשון בתוכנית ממשלת ישראל להקים מתקני התפלת מי ים עם כושר יצור של 505 מלמ"ק עד שנת 2013.

למתקן שלושה קווי יניקה השואבים מים ממרחק של קילומטר מהחוף ומעומק של כחמישה עשר מטרים. ראשית עוברים המים סינון ראשוני, לאחר מכן מועלה לחץ המים ל־70 בר והמים עוברים דרך ממברנות חדירות למחצה לביצוע תהליך ההתפלה באמצעות אוסמוזה הפוכה. לאחר סיום התהליך ההתפלה מושבת למים המותפלים הקשיות הנדרשת למי שתייה והם מועברים לחברת מקורות והתמלחת מוחזרת לים[1].

מקור האנרגיה, הרכיב בעל העלות הגבוהה ביותר בתהליך ההתפלה, הוא תחנת כוח עצמאית שהוקמה למטרה זו, הפועלת על גז טבעי והמופעלת על ידי קבוצת דלק[4].

המתקן, שהוא השלישי בגודלו מסוגו בעולם (לאחר מתקן התפלה שורק ומתקן התפלה חדרה), זכה בפרס "מתקן ההתפלה של השנה ב-2006" מטעם GWI - Global Water Intelligence משום היותו הגדול ביותר בעולם באותה התקופה (הוא זכה בפרס שנה בלבד לאחר התחלת פעילותו), והיווה אבן דרך משמעותית בתעשיית ההתפלה בישראל ובעולם[5].

בינואר-פברואר 2016 הושבת המתקן לפחות פעמיים עקב זיהום במי הים[6].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 רשמי סיור מקצועי: מתקן ההתפלה אשקלון, חדשות העמותה למכשירנות ובקרה ישראל
  2. ^ מתקן התפלת המים הגדול בעולם החל לפעול באשקלון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 באוגוסט 2005
  3. ^ הודעה לעיתונות, מנהלת המחלקה לאספקת מים ב"מקורות", שרה חקלאי: מצב אספקת המים בשנת 2005 וצפי לשנת 2006
  4. ^ ים תטיס תספק גז טבעי למתקן ההתפלה באשקלון, באתר ynet, 16 באוגוסט 2005
  5. ^ IDE Wins Award: Desalination Plant of the Year '06 מכון היצוא, טכנולוגית סביבה 28 בפברואר 2006
  6. ^ אתר למנויים בלבד נטע אחיטוב, משבר המים בעזה: מגפות וזיהומים בשטח ישראל והמוני עזתים שצובאים על הגדר, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2016