קוליפון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עדכון כתובות באתר "עכבר העיר" (תג) (דיון)
מאין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
* {{הארץ|סגול 59|"ג'ו עמר מכר יותר תקליטים מאריק אינשטיין"|1.2294122|10 באפריל 2014}}
* {{הארץ|סגול 59|"ג'ו עמר מכר יותר תקליטים מאריק אינשטיין"|1.2294122|10 באפריל 2014}}


[[קטגוריה:ישראל: תרבות]]
[[קטגוריה:הוצאה לאור]]
[[קטגוריה:הוצאה לאור]]
[[קטגוריה:מותגי הקלטות ישראלים]]
[[קטגוריה:מותגי הקלטות ישראלים]]
[[קטגוריה:אולפני הקלטות]]
[[קטגוריה:אולפני הקלטות]]
[[קטגוריה:מוזיקה מזרחית]]

גרסה מ־01:49, 27 במאי 2018

קוליפון היא חברת תקליטים, אולפן הקלטות וחנות לתקליטים ופטיפונים בכיכר השעון ביפו. החברה היא עסק משפחתי, שפעל מחוץ לזרם המרכזי של התרבות בישראל, החל משנות החמישים המוקדמות ועד שנות השמונים. קוליפון הייתה החלוצה בתחום "מוזיקת הקסטות" (בתקליטים) בישראל וגם מרכז להפצת תרבות ישראלית אלטרנטיבית. היום נקרא העסק בשם "האחים אזולאי".

חברת קוליפון הייתה אבן דרך בהתפתחות המוזיקה המזרחית והים תיכונית בישראל, הכתובת הראשונה אליה פנו אמנים מתחילים בעיקר מתחום הזמר המזרחי. החברה הפיצה מוזיקה ערבית, תימנית, מרוקאית, יוונית וישראלית. בין האמנים הראשונים בשנות החמישים שהוקלטו על גבי תקליטים במהירות 78 סיבובים לדקה היו ג'ו עמאר, פילפל אל-מסרי ושלמה דחיאני.

החברה בבעלותם של האחים מאיר, יצחק (זאקי) ודוד אזולאי פעלה כמעט במחתרת, באמצעים ביתיים ובכלים בסיסיים ומיידיים, דבר שהוזיל את ההוצאות על התקליטים הראשונים שהיו בעיקר תקליטוני סינגל. בשנות ה-50 הופקו תקליטונים רבים תחת המותג Zakiphon. בשנות השישים הוקלטו בחברה זוהרה אלפסיה, ריימונד אבקסיס, אריס סאן, טריפונס, לויטרוס, נינו ניקולאדיס, סטלוס, סמיר שוקרי, בני אלבז, להקת צלילי העוד ואחרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים