תמיר פרדו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־17:37, 2 ביוני 2018

תבנית:שוטר תמיר דין פָּרדוֹ (נולד בשנת 1953) כיהן כראש המוסד בשנים 2011–2016.

ביוגרפיה

פרדו נולד בירושלים. אביו עלה לארץ מטורקיה. הוא שירת בצה"ל כקצין קשר בסיירת מטכ"ל ושימש במהלך מבצע יונתן כקשר האישי של מפקד המבצע, יוני נתניהו.^[1] בהמשך שירת כקצין קשר של יחידת שלדג.

בשנת 1980 הצטרף לשורות "המוסד" ומילא תפקידים טכנולוגיים, תחת פיקודו של עוזי ארד,^[2] לאחר שהשתתף בהצלחה בשליחות מבצעית.^[3] בהמשך קוּדַם, ושימש בתפקידים מבצעיים שונים. במהלך שירותו במוסד זכה בשלושה פרסי ביטחון ישראל אישיים.^[4] בשנת 1998 עמד בראש ועדת הבדיקה לאחר ההתנקשות הכושלת בפעיל חמאס ח'אלד משעל. לאחר תפיסת סוכני המוסד במהלך פעילות מבצעית בשווייץ ופרישתו של ראש האגף האחראי למבצע, מונה פרדו לראש אגף "נביעות" (המוכר גם בכינוי "קשת"), הממונה על איסוף מודיעין אלקטרוני, גם באמצעות הטמנת מכשירי ציתות בארצות שאינן מדינות יעד. ב-2002, עם מינויו של מאיר דגן לראש "המוסד", מונה פרדו לאחד משני סגניו (במקביל לחגי הדס), ופיקד על המנהלת המבצעית של הארגון, שתחתיה פועלים האגפים והיחידות המבצעיות שלו.^[5]

ב-2006 הושאל לצה"ל בדרגת תת-אלוף,^[2] תחילה כמדריך במכללה לביטחון לאומי, ובהמשך כיועץ למטה הכללי בתחום המבצעים, בעיקר באזור פיקוד הצפון. במלחמת לבנון השנייה היה חלק מצוות בראשותו של תא"ל טל רוסו,^[6] שיזם, תכנן ופיקד על מבצעים מיוחדים נגד חזבאללה בעומק לבנון, ובהם מבצע חד וחלק.

בסוף 2007 חזר לשמש כסגנו של ראש המוסד מאיר דגן וראש מנהלת המבצעים של הארגון. שירת בתפקיד זה עד להתפטרותו ביוני 2009, לאחר שכהונתו של דגן הוארכה בשנה נוספת.^[7] לאחר פרישתו עבד בחברה שבשליטת נעם לניר, העוסקת במתן שירותי תיירות מרפא, והוא מחזיק בכ-2% ממניותיה.^[8]

ב-6 בינואר 2011 החל לכהן כראש המוסד, וסיים את כהונתו ב-6 בינואר 2016.

פרדו בוגר אוניברסיטת תל אביב במדעי המדינה ובהיסטוריה.

הוא נשוי לעמרית, קלינאית תקשורת, ואב לבת ובן. מתגורר בנירית.

קישורים חיצוניים

קורות חיים של תמיר פרדו, באתר משרד ראש הממשלה
פנחס וולף ויהושע בריינר‏, ראש המוסד הבא: תמיר פרדו, באתר וואלה!‏, 29 בנובמבר 2010
יוסי מלמן, ראש המוסד הבא תמיר פרדו - מהתפקיד הזוטר ביותר עד לצמרת הארגון, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2010
צפו: ראש המוסד הבא מדבר לראשונה, חדשות 2, 29 בנובמבר 2010
אמיר בוחבוט, עמיחי אתאלי ואלי ברדנשטיין, תמיר פרדו: איש מודיעין מצטיין, אלמוני ביישוב מגוריו, באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2010
ת' התאים לו יותר, באתר ישראל היום, 3 בדצמבר 2010
"נבחרת החלומות" של אנטבה, באתר ישראל היום, 1 ביולי 2011
יוסי מלמן, אז איך עברו על המוסד שלוש השנים האחרונות, סופהשבוע, 15.02.2014.
ברק רביד, פרדו הופיע בפני חוג ההון־שלטון; לשכת ראש הממשלה לא ידעה, באתר הארץ, 7 ביולי 2014
עמיר רפפורט, ראש המוסד תמיר פרדו בדרך לשנה חמישית בתפקיד, באתר nrg‏, 7 בספטמבר 2014.
יוסי מלמן, ‏סוגר משמרת: תמיר פרדו מסיים חמש שנים כראש המוסד, באתר מעריב השבוע, 13.06.2015.
רן אדליסט, מורשת פרדו: סיכום הקדנציה של ראש המוסד, באתר ליברל, 10 באוגוסט 2015
רענן בן צור, ראש המוסד לשעבר מזהיר מאסון למפעל הציוני: "נדרשת מנהיגות שתוביל לדרך חדשה", באתר ynet‏, 21 במרץ 2017
יוסי מלמן, ‏הצצה נדירה לעבודתו של ראש הארגון החשאי ביותר בישראל, באתר מעריב אונליין, 8 באפריל 2017.

הערות שוליים

^ אמיר אורן, אנטבה ניצחה את הרפז, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2010.
^ ¹ ² שלמה צזנה, 30 שנות מבצעים, באתר ישראל היום, 30.11.2010
^ אמיר בוחבוט, תמיר פרדו: קצין הקשר במבצע אנטבה, באתר nrg‏, 26 בנובמבר 2010
^ רונן ברגמן, הראש כבר עובד, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 3 בדצמבר 2010
^ יוסי מלמן, את מי נחסל הבוקר, באתר הארץ, 16 בפברואר 2005
^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 250, "בשבת השנייה למלחמה הוקם צוות מאולתר במטה הכללי. בראשו עמד תא"ל טל רוסו, שמונה לעוזר ראש אמ"ץ למבצעים מיוחדים. רוסו מילא תפקידים בכירים בסיירת מטכ"ל, שלדג ומגלן, וערב המלחמה היה פנוי לחלוטין (ולאחריה מונה לראש אמ"ץ). בנוסף לו כלל הצוות את אל"ם רונן ואת תמיר פרדו, שסיים זמן קצר קודם לכן לכהן כמשנה לראש המוסד. בניגוד למקרים קודמים, המוסד והשב"כ ששו לעזור: רק תנו לעבוד, אמרו אנשיהם לרוסו".
^ אמיר אורן, זעזוע במוסד: המשנה של מאיר דגן התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 29 ביוני 2009
^ שרון שפורר, ראש המוסד שותף בחברה שמגלגלת מאות מיליונים במקלטי מס, באתר הארץ, 27 ביוני 2014

[1] אמיר אורן, אנטבה ניצחה את הרפז, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2010.

[צזנה-2] ¹ ² שלמה צזנה, 30 שנות מבצעים, באתר ישראל היום, 30.11.2010

[3] אמיר בוחבוט, תמיר פרדו: קצין הקשר במבצע אנטבה, באתר nrg‏, 26 בנובמבר 2010

[4] רונן ברגמן, הראש כבר עובד, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 3 בדצמבר 2010

[5] יוסי מלמן, את מי נחסל הבוקר, באתר הארץ, 16 בפברואר 2005

[6] עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 250, "בשבת השנייה למלחמה הוקם צוות מאולתר במטה הכללי. בראשו עמד תא"ל טל רוסו, שמונה לעוזר ראש אמ"ץ למבצעים מיוחדים. רוסו מילא תפקידים בכירים בסיירת מטכ"ל, שלדג ומגלן, וערב המלחמה היה פנוי לחלוטין (ולאחריה מונה לראש אמ"ץ). בנוסף לו כלל הצוות את אל"ם רונן ואת תמיר פרדו, שסיים זמן קצר קודם לכן לכהן כמשנה לראש המוסד. בניגוד למקרים קודמים, המוסד והשב"כ ששו לעזור: רק תנו לעבוד, אמרו אנשיהם לרוסו".

[7] אמיר אורן, זעזוע במוסד: המשנה של מאיר דגן התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 29 ביוני 2009

[8] שרון שפורר, ראש המוסד שותף בחברה שמגלגלת מאות מיליונים במקלטי מס, באתר הארץ, 27 ביוני 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 ב-[[2006]] הושאל ל[[צה"ל]] בדרגת [[תת-אלוף]],{{הערה|שם=צזנה}} תחילה כמדריך ב[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]], ובהמשך כיועץ ל[[המטה הכללי של צה"ל|מטה הכללי]] בתחום המבצעים, בעיקר באזור [[פיקוד הצפון]]. ב[[מלחמת לבנון השנייה]] היה חלק מצוות בראשותו של תא"ל [[טל רוסו]],{{הערה|1=[[עפר שלח]] ויואב לימור, "'''[[שבויים בלבנון]], האמת על מלחמת לבנון השנייה'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2007]], עמוד 250, "בשבת השנייה ל[[מלחמת לבנון השנייה|מלחמה]] הוקם צוות מאולתר ב[[המטה הכללי של צה"ל|מטה הכללי]]. בראשו עמד תא"ל [[טל רוסו]], שמונה לעוזר ראש [[אגף המבצעים|אמ"ץ]] למבצעים מיוחדים. רוסו מילא תפקידים בכירים ב[[סיירת מטכ"ל]], [[יחידת שלדג|שלדג]] ו[[יחידת מגלן|מגלן]], וערב המלחמה היה פנוי לחלוטין (ולאחריה מונה לראש אמ"ץ). בנוסף לו כלל הצוות את אל"ם רונן ואת תמיר פרדו, שסיים זמן קצר קודם לכן לכהן כמשנה לראש המוסד. בניגוד למקרים קודמים, המוסד וה[[שב"כ]] ששו לעזור: רק תנו לעבוד, אמרו אנשיהם לרוסו".}} שיזם, תכנן ופיקד על מבצעים מיוחדים נגד [[חזבאללה]] בעומק לבנון, ובהם [[מבצע חד וחלק]].
-בסוף [[2007]] חזר לשמש כסגנו של ראש המוסד [[מאיר דגן]] וראש מנהלת המבצעים של הארגון. שירת בתפקיד זה עד להתפטרותו ביוני [[2009]], לאחר שכהונתו של דגן הוארכה בשנה נוספת.{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|זעזוע במוסד: המשנה של מאיר דגן התפטר מתפקידו|1.1268363|29 ביוני 2009}}}} לאחר פרישתו עבד בחברה שבשליטת [[נעם לניר]], העוסקת במתן שירותי [[תיירות מרפא]] והוא מחזיק בכ-2% ממניותיה.{{הערה|{{הארץ|שרון שפורר|ראש המוסד שותף בחברה שמגלגלת מאות מיליונים במקלטי מס|1.2360567|27 ביוני 2014}}}}
+בסוף [[2007]] חזר לשמש כסגנו של ראש המוסד [[מאיר דגן]] וראש מנהלת המבצעים של הארגון. שירת בתפקיד זה עד להתפטרותו ביוני [[2009]], לאחר שכהונתו של דגן הוארכה בשנה נוספת.{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|זעזוע במוסד: המשנה של מאיר דגן התפטר מתפקידו|1.1268363|29 ביוני 2009}}}} לאחר פרישתו עבד בחברה שבשליטת [[נעם לניר]], העוסקת במתן שירותי [[תיירות מרפא]], והוא מחזיק בכ-2% ממניותיה.{{הערה|{{הארץ|שרון שפורר|ראש המוסד שותף בחברה שמגלגלת מאות מיליונים במקלטי מס|1.2360567|27 ביוני 2014}}}}
 ב-[[6 בינואר]] [[2011]] החל לכהן כראש המוסד, וסיים את כהונתו ב-6 בינואר 2016.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: תמיר פרדו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תמיר פרדו