קדש (מדבר צין) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: ניסוח
שורה 3: שורה 3:
לשם קדש קשורים גם המקומות: [[קדש ברנע]], קדש מי מריבה, קדש [[עין משפט]].
לשם קדש קשורים גם המקומות: [[קדש ברנע]], קדש מי מריבה, קדש [[עין משפט]].
==רקע היסטורי==
==רקע היסטורי==
[[רש"י]] כותב שיש להבחין בין שני מקומות שנקראים קדש ב[[תנ"ך]], אחד ב[[מדבר פארן]] ואחד ב[[מדבר צין]]:{{ציטוטון|ושני קדש היו: …מבחינים בין קדש ברנע שבמדבר פארן, לבין קדש של מי מריבה אשר במדבר צין| רש"י {{תורה||במדבר|לב|}}
[[רש"י]] כותב שיש להבחין בין שני מקומות שנקראים קדש ב[[תנ"ך]], אחד ב[[מדבר פארן]] ואחד ב[[מדבר צין]]:{{ציטוטון|ושני קדש היו: …מבחינים בין קדש ברנע שבמדבר פארן, לבין קדש של מי מריבה אשר במדבר צין| רש"י {{תורה|במדבר|לב}}}}


גם ה[[רמב"ן]] מבחין בשני קדש: "כי קדש אשר כתוב בו ([[דברים]] א מו) ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם, הוא קדש ברנע והוא במדבר פארן, ומשם נשתלחו המרגלים בשנה השנייה ושם חזרו, אבל קדש זה הוא במדבר צין ובאו שם בשנת הארבעים ושם מתה מרים" (רמב"ן במדבר כ).
גם ה[[רמב"ן]] מבחין בשני קדש: "כי קדש אשר כתוב בו ([[דברים]] א מו) ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם, הוא קדש ברנע והוא במדבר פארן, ומשם נשתלחו המרגלים בשנה השנייה ושם חזרו, אבל קדש זה הוא במדבר צין ובאו שם בשנת הארבעים ושם מתה מרים" (רמב"ן במדבר כ).
שורה 13: שורה 13:


באזור [[פטרה]] ניתן למצוא אתרים רבים המזכירים את הסיפור התנ"כי.
באזור [[פטרה]] ניתן למצוא אתרים רבים המזכירים את הסיפור התנ"כי.

==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־02:06, 14 ביוני 2018

מפה של נדודי בני ישראל 1641

קדש היא עיר מקראית בה נקברה מרים, אחות משה, בזמן נדידת בני ישראל במדבר. לשם קדש קשורים גם המקומות: קדש ברנע, קדש מי מריבה, קדש עין משפט.

רקע היסטורי

רש"י כותב שיש להבחין בין שני מקומות שנקראים קדש בתנ"ך, אחד במדבר פארן ואחד במדבר צין:”ושני קדש היו: …מבחינים בין קדש ברנע שבמדבר פארן, לבין קדש של מי מריבה אשר במדבר צין” ( רש"י ספר במדבר, פרק ל"ב)

גם הרמב"ן מבחין בשני קדש: "כי קדש אשר כתוב בו (דברים א מו) ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם, הוא קדש ברנע והוא במדבר פארן, ומשם נשתלחו המרגלים בשנה השנייה ושם חזרו, אבל קדש זה הוא במדבר צין ובאו שם בשנת הארבעים ושם מתה מרים" (רמב"ן במדבר כ).

ספר במדבר קושר את קדש עם אדום. משה פונה אל מלך אדום: "בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ" (במדבר כ'). בני ישראל נדדו באזור קדש 38 שנים ואף התיישבו בה. "וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים, כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם" (דברים א). עד העת האחרונה זוהתה קדש עם פטרה, הסלע האדום, בירדן. על פי התנ"ך קדש שוכנת במדבר צין על גבול ארץ אדום אך לא באדום עצמה. "וַיִּסְעוּ, מֵעֶצְיֹן גָּבֶר; וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר-צִן, הִוא קָדֵשׁ. וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם."[1] את השם קדש משמר הכפר קדיסיה Al Qadisiyya שעל שמו נקרא גם כל האזור שמצפון מזרח לפטרה.

באזור פטרה ניתן למצוא אתרים רבים המזכירים את הסיפור התנ"כי.

הערות שוליים


תחנה קודמת:
עציון גבר
נדודי בני ישראל במדבר תחנה הבאה:
הור ההר