א – הבדלי גרסאות

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי. מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "שור", ככתוב: ”שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ” (דברים, ז', י"ג), וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. בפי יהודי תימן נקראת האות בשם אַלַף.

א' היא אם קריאה עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במלים לועזיות, למשל בשם מהטמה גאנדי.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, א' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: א', ה', ח', וע'. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור סדקי, סותם, אטום ‏(/ʔ/ ‏:IPA). כעיצור גרוני היא אינה מקבלת דגש חזק, ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א'. משערים שמדובר במעין מפיק שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו^[1].

בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת ח' עברית, מוחלפת לעיתים האות ח' באות א', מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה' בא'. תופעה זו באה לידי ביטוי בתלמוד הירושלמי שנכתב בארץ ישראל ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי היוונית, ולכן שמות כמו רב חנן בר אמי יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב אנן בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם אדריאנוס (ולא הדריאנוס) לקיסר הרומי "Hadrianus"^[2].

שימושים

בגימטריה ערכה 1, ובהתאם לכך "יום א'" הוא יום ראשון וכיתה א' היא הכיתה הראשונה בבית הספר, אך בכדורגל בישראל ליגה א' היא הליגה השלישית, משום שמקדימות אותה הליגה הלאומית וליגת העל. כשהאות א' מופיעה בראש שנה עברית, פירושה אֶלֶף, למשל: שנת א'תנ"ג היא השנה ה-1453 בלוח העברי.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות א' היא 4.94% מכלל אותיות האלף-בית.

בקבלה מסמלת האות א' את אחדות הבורא.

בתורת הקבוצות משמשת האות א' לציון עוצמתן של קבוצות אינסופיות. $\aleph _{0}$ (קרי: אלף אפס) היא העוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים, ואילו $\aleph$ היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים (עוצמת הרצף).

האות א' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:

מא' ועד ת': בשלמות, מהתחלה ועד הסוף.
אינו יודע צורת א': בער, אינו יודע קרוא וכתוב.
סוג א': משובח.
אלף-אלף או א"א: משובח ביותר.
אלף-אלף-אלף או אא"א: ראשי תיבות של "אישה אחת אמרה", ביטוי סלנג שעבר זמנו ופירושו: שמועה לא מבוססת.
לא, בא' רבתי: בשום פנים ואופן.
זה א' ב': דבר בסיסי.

באות אלף העברית נעשה שימוש בשפות זרות:

ביפן נקראת כך כת אום שינריקיו.
במחשבים ישנן שפות תכנות ופרויקטים בשם זה.
מספר יצירות בשפות אחרות מעברית נקראות "אלף", ביניהם יצירות באנגלית של הסופר ג'ורג' ברנדס ובספרדית של חורחה לואיס בורחס.

יצוג האות א'

האות א' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל):
פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב יד, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות א' בערך E0, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05D0.

בקוד מורס מיוצגת האות א' באמצעות הרצף (משמאל לימין): -. (נקודה קו).

כיתוב תמונה

הוא ייצוגה של האות א' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות א' באמצעות המלה "אלף".

באיתות בדגלי סמפור (אנ') א' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה דרום-מערבה.

בשפה יידיש, הנכתבת אף היא באותיות עבריות, משמשת האות א' לייצוג שתי תנועות שונות.

האות אַ שמתחתיה ניקוד "פתח" מקבילה לאות a באלפבית הלטיני.
האות אָ שמתחתיה ניקוד "קמץ" (או "קמץ קטן") מקבילה לאות o באלפבית הלטיני.

כך לדוגמה, שם העיר לונדון נכתב ביידיש "לאָנדאָן", ושם העיר פריז נכתב ביידיש "פּאַריז".

התפתחות האות א'


א' (אַלְפּ) באלפבית הפרוטו-כנעני	א' באלפבית הפיניקי	א' באלפבית הארמי

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך "א (אות)", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית שי"ר, הערך "א", בספרו "ערך מלין", פראג תרי"ב, עמ' 1, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ ישראל ייבין, "‫א דגושה במקרא", בתוך: מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון, תשל"ח, עמ' 223–227.
^ שי"ר, ערך מלין (להלן "קישורים חיצוניים"), א.

[1] ישראל ייבין, "‫א דגושה במקרא", בתוך: מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון, תשל"ח, עמ' 223–227.

[2] שי"ר, ערך מלין (להלן "קישורים חיצוניים"), א.

[1]

[2]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 | תמונה = [[קובץ:Hebrew letter Alef.svg|150px|מרכז]]
 }}
-'''א׳''' (שם האות: '''אָלֶף''') היא ה[[אות]] הראשונה ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]]. מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "[[בקר הבית|שור]]", ככתוב: {{הדגשה|שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ|דברים ז יג|דברים, ז', י"ג}}, וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. בפי [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נקראת האות בשם '''אַלַף'''.
+'''א'''' (שם האות: '''אָלֶף''') היא ה[[אות]] הראשונה ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]]. מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "[[בקר הבית|שור]]", ככתוב: {{הדגשה|שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ|דברים ז יג|דברים, ז', י"ג}}, וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. בפי [[יהדות תימן|יהודי תימן]] נקראת האות בשם '''אַלַף'''.
-א׳ היא [[אם קריאה]] עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א׳ מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במלים לועזיות, למשל בשם [[מהטמה גאנדי]].
+א' היא [[אם קריאה]] עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במלים לועזיות, למשל בשם [[מהטמה גאנדי]].
-בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי ל[[חמשת מוצאי הפה]], א׳ נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: א׳, ה׳, ח׳, וע׳. מבחינה [[פונולוגיה|פונולוגית]] היא מייצגת [[עיצור סדקי, סותם, אטום]] {{כ}}(/ʔ/ {{כ}}:[[IPA]]). כ[[עיצור גרוני]] היא אינה מקבלת [[דגש חזק]], ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א׳. משערים שמדובר במעין [[מפיק (לשון)|מפיק]] שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו{{הערה|1=[[ישראל ייבין]], "‫א דגושה במקרא", בתוך: '''מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון''', תשל"ח, עמ' 223–227.}}.
+בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי ל[[חמשת מוצאי הפה]], א' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: א', ה', ח', וע'. מבחינה [[פונולוגיה|פונולוגית]] היא מייצגת [[עיצור סדקי, סותם, אטום]] {{כ}}(/ʔ/ {{כ}}:[[IPA]]). כ[[עיצור גרוני]] היא אינה מקבלת [[דגש חזק]], ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א'. משערים שמדובר במעין [[מפיק (לשון)|מפיק]] שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו{{הערה|1=[[ישראל ייבין]], "‫א דגושה במקרא", בתוך: '''מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון''', תשל"ח, עמ' 223–227.}}.
-בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת [[ח]]׳ עברית, מוחלפת לעיתים האות ח׳ באות א׳, מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה׳ בא׳. תופעה זו באה לידי ביטוי ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי ה[[יוונית]], ולכן שמות כמו [[רב חנן בר אמי]] יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב '''אנן''' בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם [[אדריאנוס]] (ולא [[הדריאנוס]]) לקיסר הרומי "'''H'''adrianus"{{הערה|[[שי"ר]], ערך מלין (להלן "קישורים חיצוניים"), א.}}.
+בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת [[ח]]' עברית, מוחלפת לעיתים האות ח' באות א', מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה' בא'. תופעה זו באה לידי ביטוי ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] שנכתב ב[[ארץ ישראל]] ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי ה[[יוונית]], ולכן שמות כמו [[רב חנן בר אמי]] יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב '''אנן''' בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם [[אדריאנוס]] (ולא [[הדריאנוס]]) לקיסר הרומי "'''H'''adrianus"{{הערה|[[שי"ר]], ערך מלין (להלן "קישורים חיצוניים"), א.}}.
 ==שימושים==
-ב[[גימטריה]] ערכה 1, ובהתאם לכך "יום א׳" הוא [[יום ראשון]] וכיתה א׳ היא הכיתה הראשונה בבית הספר, אך ב[[כדורגל בישראל]] ליגה א׳ היא הליגה השלישית, משום שמקדימות אותה הליגה הלאומית וליגת העל. כשהאות א׳ מופיעה בראש [[תאריך עברי|שנה עברית]], פירושה אֶלֶף, למשל: שנת א׳תנ״ג היא השנה ה־1453 ב[[לוח עברי|לוח העברי]].
+ב[[גימטריה]] ערכה 1, ובהתאם לכך "יום א'" הוא [[יום ראשון]] וכיתה א' היא הכיתה הראשונה בבית הספר, אך ב[[כדורגל בישראל]] ליגה א' היא הליגה השלישית, משום שמקדימות אותה הליגה הלאומית וליגת העל. כשהאות א' מופיעה בראש [[תאריך עברי|שנה עברית]], פירושה אֶלֶף, למשל: שנת א'תנ"ג היא השנה ה-1453 ב[[לוח עברי|לוח העברי]].
-ב[[שפה]] ה[[עברית]] המודרנית [[שכיחות אותיות בעברית|שכיחות השימוש]] באות '''א׳''' היא 4.94% מכלל אותיות האלף־בית.
+ב[[שפה]] ה[[עברית]] המודרנית [[שכיחות אותיות בעברית|שכיחות השימוש]] באות '''א'''' היא 4.94% מכלל אותיות האלף-בית.
-ב[[קבלה]] מסמלת האות א׳ את אחדות הבורא.
+ב[[קבלה]] מסמלת האות א' את אחדות הבורא.
-ב[[תורת הקבוצות]] משמשת האות ℵ׳ לציון [[עוצמה (מתמטיקה)|עוצמתן]] של [[קבוצה אינסופית|קבוצות אינסופיות]]. <math>\aleph_0</math> (קרי: [[אלף אפס]]) היא העוצמה של קבוצת ה[[מספר טבעי|מספרים הטבעיים]], ואילו <math>\aleph</math> היא העוצמה של [[שדה המספרים הממשיים|קבוצת המספרים הממשיים]] ([[עוצמת הרצף]]).
+ב[[תורת הקבוצות]] משמשת האות א' לציון [[עוצמה (מתמטיקה)|עוצמתן]] של [[קבוצה אינסופית|קבוצות אינסופיות]]. <math>\aleph_0</math> (קרי: [[אלף אפס]]) היא העוצמה של קבוצת ה[[מספר טבעי|מספרים הטבעיים]], ואילו <math>\aleph</math> היא העוצמה של [[שדה המספרים הממשיים|קבוצת המספרים הממשיים]] ([[עוצמת הרצף]]).
-האות א׳ מופיעה בביטויים עבריים אחדים:
+האות א' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:
-* '''מא׳ ועד ת׳''': בשלמות, מהתחלה ועד הסוף.
+* '''מא' ועד ת'''': בשלמות, מהתחלה ועד הסוף.
-* '''אינו יודע צורת א׳''': [[בערות|בער]], אינו יודע קרוא וכתוב.
+* '''אינו יודע צורת א'''': [[בערות|בער]], אינו יודע קרוא וכתוב.
-* '''סוג א׳''': משובח.
+* '''סוג א'''': משובח.
-* '''אלף־אלף''' או '''א"א''': משובח ביותר.
+* '''אלף-אלף''' או '''א"א''': משובח ביותר.
-* '''אלף־אלף־אלף''' או '''אא״א''': [[ראשי תיבות]] של "אישה אחת אמרה", ביטוי [[סלנג]] שעבר זמנו ופירושו: שמועה לא מבוססת.
+* '''אלף-אלף-אלף''' או '''אא"א''': [[ראשי תיבות]] של "אישה אחת אמרה", ביטוי [[סלנג]] שעבר זמנו ופירושו: שמועה לא מבוססת.
-* '''לא, בא׳ רבתי''': בשום פנים ואופן.
+* '''לא, בא' רבתי''': בשום פנים ואופן.
-* '''זה א׳ ב׳''': דבר בסיסי.
+* '''זה א' ב'''': דבר בסיסי.
 באות אלף העברית נעשה שימוש בשפות זרות:
 * ב[[יפן]] נקראת כך [[כת]] [[אום שינריקיו]].
 * במחשבים ישנן שפות תכנות ופרויקטים בשם זה.
-* מספר יצירות בשפות אחרות מעברית נקראות "אלף", ביניהם יצירות ב[[אנגלית]] של הסופר [[ג'ורג' ברנדס|ג׳ורג׳ ברנדס]] וב[[ספרדית]] של [[חורחה לואיס בורחס]].
+* מספר יצירות בשפות אחרות מעברית נקראות "אלף", ביניהם יצירות ב[[אנגלית]] של הסופר [[ג'ורג' ברנדס]] וב[[ספרדית]] של [[חורחה לואיס בורחס]].
-==יצוג האות א׳==
+==יצוג האות א'==
-[[קובץ:Alef.png|שמאל|ממוזער|300px|האות א' מוצגת ב[[גופן|גופנים]] הבאים (מימין לשמאל):{{ש}}[[פרנק-ריהל|פרנק־ריהל]], [[אריאל (גופן)|אריאל]], [[דוד (גופן)|דוד]], [[כתב רש"י]], [[כתב סת"ם]], [[כתב יד (כתב)|כתב יד]], [[חיים (גופן)|חיים]]]]
+[[קובץ:Alef.png|שמאל|ממוזער|300px|האות א' מוצגת ב[[גופן|גופנים]] הבאים (מימין לשמאל):{{ש}}[[פרנק-ריהל]], [[אריאל (גופן)|אריאל]], [[דוד (גופן)|דוד]], [[כתב רש"י]], [[כתב סת"ם]], [[כתב יד (כתב)|כתב יד]], [[חיים (גופן)|חיים]]]]
-בקוד [[ASCII]] מיוצגת האות א׳ בערך E0, ובקוד [[Unicode]] היא מיוצגת בערך 05D0.
+בקוד [[ASCII]] מיוצגת האות א' בערך E0, ובקוד [[Unicode]] היא מיוצגת בערך 05D0.
-ב[[קוד מורס]] מיוצגת האות א׳ באמצעות הרצף (משמאל לימין):{{רווח קשיח|2}}'''-.''' (נקודה קו).
+ב[[קוד מורס]] מיוצגת האות א' באמצעות הרצף (משמאל לימין):{{רווח קשיח|2}}'''-.''' (נקודה קו).
 [[קובץ:Braille A1.svg|ימין|22px|כיתוב תמונה]]
-הוא ייצוגה של האות א׳ ב[[כתב ברייל]].
+הוא ייצוגה של האות א' ב[[כתב ברייל]].
-ב[[אלפבית צלילי]] מיוצגת האות א׳ באמצעות המלה "אלף".
+ב[[אלפבית צלילי]] מיוצגת האות א' באמצעות המלה "אלף".
-באיתות ב[[דגלי סמפור]] {{אנ|Flag semaphore}} א׳ מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה דרום־מערבה.
+באיתות ב[[דגלי סמפור]] {{אנ|Flag semaphore}} א' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה דרום-מערבה.
-בשפה [[יידיש]], הנכתבת אף היא באותיות עבריות, משמשת האות א׳ לייצוג שתי [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] שונות.
+בשפה [[יידיש]], הנכתבת אף היא באותיות עבריות, משמשת האות א' לייצוג שתי [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] שונות.
 * האות אַ שמתחתיה ניקוד "פתח" מקבילה לאות a ב[[אלפבית לטיני|אלפבית הלטיני]].
 * האות אָ שמתחתיה ניקוד "קמץ" (או "קמץ קטן") מקבילה לאות o באלפבית הלטיני.
@@ שורה 58: / שורה 58: @@
 כך לדוגמה, שם העיר לונדון נכתב ביידיש "ל'''אָ'''נד'''אָ'''ן", ושם העיר פריז נכתב ביידיש "פּ'''אַ'''ריז".
-==התפתחות האות א׳==
+==התפתחות האות א'==
 {| align="center" border="0" cellpadding="5"
 |align="center" width="130px"|[[קובץ:Proto-semiticA-01.png|פרוטו כנעני]]
@@ שורה 64: / שורה 64: @@
 |align="center" width="130px"|[[קובץ:Aleph.svg|ארמי]]
 |-
-|align="center" valign="top" width="130px"|א׳ ([[בקר הבית|אַלְפּ]]) ב[[אלפבית פרוטו-כנעני|אלפבית הפרוטו־כנעני]]
+|align="center" valign="top" width="130px"|א' ([[בקר הבית|אַלְפּ]]) ב[[אלפבית פרוטו-כנעני|אלפבית הפרוטו-כנעני]]
-|align="center" valign="top" width="130px"|א׳ ב[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]]
+|align="center" valign="top" width="130px"|א' ב[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]]
-|align="center" valign="top" width="130px"|א׳ ב[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]]
+|align="center" valign="top" width="130px"|א' ב[[אלפבית ארמי|אלפבית הארמי]]
 |}

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: א
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: א