שכם בן חמור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ויקיזציה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Dinah tissot.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חטיפת דינה. ציור מעשה ידי [[ג'יימס טיסו]] {{ציטוט|תוכן=א וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. ב וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הַחִוִּי--נְשִׂיא הָאָרֶץ; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ. |מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|לד|א|ב}}}}]]
[[קובץ:Dinah tissot.jpg|250px|ממוזער|שמאל|חטיפת דינה. ציור מעשה ידי [[ג'יימס טיסו]] {{ציטוט|תוכן=א וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. ב וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הַחִוִּי--נְשִׂיא הָאָרֶץ; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ. |מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|לד|א|ב}}}}]]
'''שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר''', הוא [[דמות מקראית]] ממוצא חיווי אשר על אביו נאמר כי הוא "נְשִׂיא הָאָרֶץ".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לד|ב}}}} כאשר יצאה [[דינה]] בת [[יעקב]] ו[[לאה]] מהאוהל "לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לד|א}}}}, ראה אותה שכם ואנס אותה.
'''שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר''', הוא [[דמות מקראית]] ממוצא חיווי אשר על אביו נאמר כי הוא "נְשִׂיא הָאָרֶץ".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לד|ב}}}} כאשר יצאה [[דינה]] בת [[יעקב]] ו[[לאה]] מהאוהל "לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ",{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לד|א}}}} ראה אותה שכם ואנס אותה.


==פרשת אונס דינה ==
==פרשת אונס דינה ==
שורה 6: שורה 6:
מוצאו של שכם הוא מהחיווי, אחד משבעת עממי כנען. אין אזכור של עם זה במקורות חיצוניים. במקרא מופיע שמו של עם זה ב[[הברית עם הגבעונים|פרשת הגבעונים]], {{תנ"ך|שופטים|ט}} וב{{תנ"ך|יהושע|יא}}{{הערה|[[חיים חיון]], '''ותצא דינה: קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו''', ירושלים, מאגנס, 2011, ע"מ 19.}}
מוצאו של שכם הוא מהחיווי, אחד משבעת עממי כנען. אין אזכור של עם זה במקורות חיצוניים. במקרא מופיע שמו של עם זה ב[[הברית עם הגבעונים|פרשת הגבעונים]], {{תנ"ך|שופטים|ט}} וב{{תנ"ך|יהושע|יא}}{{הערה|[[חיים חיון]], '''ותצא דינה: קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו''', ירושלים, מאגנס, 2011, ע"מ 19.}}


שכם בן חמור החוי אשר נראה כי ראה בבנות הארץ - 'ראה' את דינה, 'חטף' נערה בתולה ממשפחה של זרים, משפחת יעקב, ו[[אונס|אנס]] אותה. לשכם היכרות מוקדמת עם משפחת יעקב. כאשר המשפחה הגיעה מ[[פדן ארם|פדן]] התיישבו יעקב ומשפחתו ב[[שכם הקדומה|שכם]]. לאחר רכישת הנחלה, יעקב ביסס את עצמו וזאת כדי להפוך מתושב ארעי לתושב קבע. המשא ומתן לרכישת הנחלה התנהל מול משפחת חמור בן שכם. יש הסוברים כי שכם דאג נוכח התעצמות משפחת יעקב, והחליט להעביר מסר כוחני ומשפיל באמצעות אונס. במקרא ניתן למצוא סיפורים דומים בהם אנשי העיר מעבירים מסר מאיים ומשפיל לבאים העירה כדוגמת סיפור [[פילגש בגבעה]].{{הערה|[[אהובה אשמן]], '''תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא''', תל אביב, ידיעות אחרונות, 2008, ע"מ 178.}}
שכם בן חמור החוי אשר נראה כי ראה בבנות הארץ - 'ראה' את דינה, 'חטף' נערה בתולה ממשפחה של זרים, משפחת יעקב, ו[[אונס|אנס]] אותה. לשכם היכרות מוקדמת עם משפחת יעקב. כאשר המשפחה הגיעה מ[[פדן ארם|פדן]] התיישבו יעקב ומשפחתו ב[[שכם הקדומה|שכם]]. לאחר רכישת הנחלה, יעקב ביסס את עצמו וזאת כדי להפוך מתושב ארעי לתושב קבע. המשא ומתן לרכישת הנחלה התנהל מול משפחת חמור בן שכם. יש הסוברים כי שכם דאג נוכח התעצמות משפחת יעקב, והחליט להעביר מסר כוחני ומשפיל באמצעות אונס. במקרא ניתן למצוא סיפורים דומים בהם אנשי העיר מעבירים מסר מאיים ומשפיל לבאים העירה כדוגמת סיפור [[פילגש בגבעה]].{{הערה|[[אהובה אשמן]], '''תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא''', תל אביב, ידיעות אחרונות, 2008, ע"מ 178.}}


שכם בן חמור היה חיווי. באונסו את דינה הוא פגע במרקם העדין שבין החברות השבטיות היושבות בארץ. הוא עבר על החוק הברור שאינו מתיר חציית גבולות בין עמים, שבטים בארץ. אונס נערה משבט אחר פוגע במרקם הבין שבטי ומאיים על טוהר השבט.{{הערה|נחום אברהם, '''אנשי שוליים במקרא: ריקים ופוחזים, מצורעים הומואים, זונות וקדשות''', ירושלים, מוסד ביאליק, 2011, ע"מ 44}}
שכם בן חמור היה חיווי. באונסו את דינה הוא פגע במרקם העדין שבין החברות השבטיות היושבות בארץ. הוא עבר על החוק הברור שאינו מתיר חציית גבולות בין עמים, שבטים בארץ. אונס נערה משבט אחר פוגע במרקם הבין שבטי ומאיים על טוהר השבט.{{הערה|נחום אברהם, '''אנשי שוליים במקרא: ריקים ופוחזים, מצורעים הומואים, זונות וקדשות''', ירושלים, מוסד ביאליק, 2011, ע"מ 44}}

גרסה מ־18:46, 9 ביולי 2018

חטיפת דינה. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו
א וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב, לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. ב וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הַחִוִּי--נְשִׂיא הָאָרֶץ; וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ, וַיְעַנֶּהָ.

שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר, הוא דמות מקראית ממוצא חיווי אשר על אביו נאמר כי הוא "נְשִׂיא הָאָרֶץ".[1] כאשר יצאה דינה בת יעקב ולאה מהאוהל "לִרְאוֹת, בִּבְנוֹת הָאָרֶץ",[2] ראה אותה שכם ואנס אותה.

פרשת אונס דינה

ערכים מורחבים – מעשה שכם ודינה ; מעשה שמעון ולוי

מוצאו של שכם הוא מהחיווי, אחד משבעת עממי כנען. אין אזכור של עם זה במקורות חיצוניים. במקרא מופיע שמו של עם זה בפרשת הגבעונים, ספר שופטים, פרק ט' ובספר יהושע, פרק י"א[3]

שכם בן חמור החוי אשר נראה כי ראה בבנות הארץ - 'ראה' את דינה, 'חטף' נערה בתולה ממשפחה של זרים, משפחת יעקב, ואנס אותה. לשכם היכרות מוקדמת עם משפחת יעקב. כאשר המשפחה הגיעה מפדן התיישבו יעקב ומשפחתו בשכם. לאחר רכישת הנחלה, יעקב ביסס את עצמו וזאת כדי להפוך מתושב ארעי לתושב קבע. המשא ומתן לרכישת הנחלה התנהל מול משפחת חמור בן שכם. יש הסוברים כי שכם דאג נוכח התעצמות משפחת יעקב, והחליט להעביר מסר כוחני ומשפיל באמצעות אונס. במקרא ניתן למצוא סיפורים דומים בהם אנשי העיר מעבירים מסר מאיים ומשפיל לבאים העירה כדוגמת סיפור פילגש בגבעה.[4]

שכם בן חמור היה חיווי. באונסו את דינה הוא פגע במרקם העדין שבין החברות השבטיות היושבות בארץ. הוא עבר על החוק הברור שאינו מתיר חציית גבולות בין עמים, שבטים בארץ. אונס נערה משבט אחר פוגע במרקם הבין שבטי ומאיים על טוהר השבט.[5]

בספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ג' מסופר שלאחר ששכם אונס את דינה ומענה אותה, הוא מתאהב בה. שכם מבקש מאביו חמור לקחת לו את דינה לאישה. בניו של יעקב אשר שומעים על האונס כועסים על כך.

שכם ואביו מוכנים לשלם מחיר כבר עבור דינה: "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד, מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי; וּתְנוּ-לִי אֶת-הַנַּעֲרָ, לְאִשָּׁה."[6] שכם ואביו מסכימים למול את עצמם ואת בני העיר וזאת לפי דרישת בני יעקב. בני יעקב מנצלים את כאבם של חמור, אביו ואנשי העיר וטובחים בהם.

הערות שוליים

  1. ^ ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ב'
  2. ^ ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק א'
  3. ^ חיים חיון, ותצא דינה: קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו, ירושלים, מאגנס, 2011, ע"מ 19.
  4. ^ אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2008, ע"מ 178.
  5. ^ נחום אברהם, אנשי שוליים במקרא: ריקים ופוחזים, מצורעים הומואים, זונות וקדשות, ירושלים, מוסד ביאליק, 2011, ע"מ 44
  6. ^ בראשית ל"ד, י"ב