שרוליק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: חשד למילים בעייתיות קישור שגוי עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3: שורה 3:
[[קובץ:Srulik Pri Israeli.svg|שמאל|ממוזער|250px|שרוליק בקמפיין לעידוד פרי ישראלי. הסמל האליפטי (ימין) שימש תקופה ארוכה מדבקה לסימון פירות ישראלים בשווקים.]]
[[קובץ:Srulik Pri Israeli.svg|שמאל|ממוזער|250px|שרוליק בקמפיין לעידוד פרי ישראלי. הסמל האליפטי (ימין) שימש תקופה ארוכה מדבקה לסימון פירות ישראלים בשווקים.]]


'''שְׂרוּלִיק''' או '''ישראליק''' (ההגייה זהה; זהו [[שם חיבה]] [[הגייה אשכנזית|אשכנזי]] לשם "ישראל") הוא [[דמות מצוירת]] ה[[האנשת מדינות|מסמלת]] את [[ישראל]], פרי יצירתו של ה[[קריקטוריסט]] וה[[מאייר]] [[דוש|דוֹש (קָרִיאֵל גַרדוֹש)]], [[ניצול השואה]] ש[[עלייה לישראל|עלה לישראל]] מ[[הונגריה]], אשר הופיעה במשך שנים רבות ב[[קריקטורה|קריקטורות]] שפרסם ב"[[מעריב]]".
'''שְׂרוּלִיק''' או '''ישראליק''' (ההגייה זהה, כאשר זהו [[שם חיבה]] [[הגייה אשכנזית|אשכנזי]] לשם "ישראל") הוא [[דמות מצוירת]] ה[[האנשת מדינות|מסמלת]] את [[ישראל]], פרי יצירתו של ה[[קריקטוריסט]] וה[[מאייר]] [[דוש|דוֹש (קָרִיאֵל גַרדוֹש)]], [[ניצול השואה]] ש[[עלייה לישראל|עלה לישראל]] מ[[הונגריה]], אשר הופיעה במשך שנים רבות ב[[קריקטורה|קריקטורות]] שפרסם ב"[[מעריב]]".


הדמות צוירה והופיעה לראשונה בשבועון "[[העולם הזה]]", בשנת [[1956|1950]] בצורה שונה מזו המוכרת לנו היום. ב-[[1951]] פרסם דוש את הדמות בצורתה המוכרת.{{הערה|[[אלי אשד]], [https://no666.wordpress.com/2007/05/26/מרותי-ועד-שרוליק-עולם-הקריקטורות-והקו מרותי ועד שרוליק: עולם הקריקטורות והקומיקס של דוש], בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", 26 במאי 2007.}} [[יוסף לפיד]], עמיתו של דוש במערכת "[[מעריב]]", אמר כי שרוליק מסמל את ישראל כשם ש[[מריאן]] היא סמלה של [[צרפת]] ו[[הדוד סם|דוד סם]] מסמל את [[ארצות הברית]].
הדמות צוירה והופיעה לראשונה בשבועון "[[העולם הזה]]", בשנת [[1956|1950]], בצורה שונה מזו המוכרת לנו היום. ב-[[1951]] פרסם דוש את הדמות בצורתה המוכרת.{{הערה|[[אלי אשד]], [https://no666.wordpress.com/2007/05/26/מרותי-ועד-שרוליק-עולם-הקריקטורות-והקו מרותי ועד שרוליק: עולם הקריקטורות והקומיקס של דוש], בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", 26 במאי 2007.}} [[יוסף לפיד]], עמיתו של דוש במערכת "[[מעריב]]", אמר כי שרוליק מסמל את ישראל כשם ש[[מריאן]] היא סמלה של [[צרפת]] ו[[הדוד סם|דוד סם]] מסמל את [[ארצות הברית]].


שרוליק מתואר בדרך כלל כנער צעיר עם [[כובע טמבל]] ו[[סנדלים תנ"כיים]], הלבוש במכנסי [[חאקי]] קצרים. שרוליק הוא [[ציונות|ציוני]] [[חלוציות|חלוצי]] ונמרץ, אוהב הארץ והאדמה. חקלאי אמיץ, אשר בעת הצורך עולה על מדים ויוצא להגן על [[מדינת ישראל]] כאשר הוא חמוש ב[[עוזי]]. דוש צייר את שרוליק הן בקריקטורות על ענייני השעה עבור [[מעריב]] והן עבור "ספיישלים" למיניהם וחגיגות למדינה הצעירה. בעתות מלחמה, שרוליק "עלה על מדים" והתגייס להעלאת ה[[מורל (פסיכולוגיה)|מורל]] הלאומי.
שרוליק מתואר בדרך כלל כנער צעיר עם [[כובע טמבל]] ו[[סנדלים תנ"כיים]], הלבוש במכנסי [[חאקי]] קצרים. שרוליק הוא [[ציונות|ציוני]] [[חלוציות|חלוצי]] ונמרץ, אוהב הארץ והאדמה. חקלאי אמיץ, אשר בעת הצורך עולה על מדים ויוצא להגן על [[מדינת ישראל]] כאשר הוא חמוש ב[[עוזי]]. דוש צייר את שרוליק הן בקריקטורות על ענייני השעה עבור [[מעריב]] והן עבור "ספיישלים" למיניהם וחגיגות למדינה הצעירה. בעתות מלחמה, שרוליק "עלה על מדים" והתגייס להעלאת המורל הלאומי.


רבים ציינו את היותו של שרוליק [[אנטיתזה]] ל[[קריקטורה|קריקטורות]] ה[[אנטישמיות]] שהופיעו ב[[דר שטירמר]] ובעיתונים אירופאים וערביים. כנגד ה[[סטריאוטיפ]] של היהודי החלש והנלעג שהפיץ [[יוזף גבלס]], עיצב דוש - [[ניצול השואה]] - דמות של [[יהודי]] גאה ואמיץ.
רבים ציינו את היותו של שרוליק [[אנטיתזה]] ל[[קריקטורה|קריקטורות]] ה[[אנטישמיות]] שהופיעו ב[[דר שטירמר]] ובעיתונים אירופאים וערביים. כנגד ה[[סטריאוטיפ]] של היהודי החלש והנלעג שהפיץ [[יוזף גבלס]], עיצב דוש - [[ניצול השואה]] - דמות של [[יהודי]] גאה ואמיץ.

גרסה מ־03:00, 29 ביולי 2018

שרוליק אופייני, בכובע טמבל, בסנדלים תנ"כיים ובמכנסיים קצרים, בכניסה למוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון
שרוליק מגויס
שרוליק בקמפיין לעידוד פרי ישראלי. הסמל האליפטי (ימין) שימש תקופה ארוכה מדבקה לסימון פירות ישראלים בשווקים.

שְׂרוּלִיק או ישראליק (ההגייה זהה, כאשר זהו שם חיבה אשכנזי לשם "ישראל") הוא דמות מצוירת המסמלת את ישראל, פרי יצירתו של הקריקטוריסט והמאייר דוֹש (קָרִיאֵל גַרדוֹש), ניצול השואה שעלה לישראל מהונגריה, אשר הופיעה במשך שנים רבות בקריקטורות שפרסם ב"מעריב".

הדמות צוירה והופיעה לראשונה בשבועון "העולם הזה", בשנת 1950, בצורה שונה מזו המוכרת לנו היום. ב-1951 פרסם דוש את הדמות בצורתה המוכרת.[1] יוסף לפיד, עמיתו של דוש במערכת "מעריב", אמר כי שרוליק מסמל את ישראל כשם שמריאן היא סמלה של צרפת ודוד סם מסמל את ארצות הברית.

שרוליק מתואר בדרך כלל כנער צעיר עם כובע טמבל וסנדלים תנ"כיים, הלבוש במכנסי חאקי קצרים. שרוליק הוא ציוני חלוצי ונמרץ, אוהב הארץ והאדמה. חקלאי אמיץ, אשר בעת הצורך עולה על מדים ויוצא להגן על מדינת ישראל כאשר הוא חמוש בעוזי. דוש צייר את שרוליק הן בקריקטורות על ענייני השעה עבור מעריב והן עבור "ספיישלים" למיניהם וחגיגות למדינה הצעירה. בעתות מלחמה, שרוליק "עלה על מדים" והתגייס להעלאת המורל הלאומי.

רבים ציינו את היותו של שרוליק אנטיתזה לקריקטורות האנטישמיות שהופיעו בדר שטירמר ובעיתונים אירופאים וערביים. כנגד הסטריאוטיפ של היהודי החלש והנלעג שהפיץ יוזף גבלס, עיצב דוש - ניצול השואה - דמות של יהודי גאה ואמיץ.

בהספד במלאת שנה למותו של דוש, כתב שלום רוזנפלד במעריב על הרקע להיווצרות דמותו של שרוליק:

בבלוריתו המקורזלת, בעמידתו הבוטחת, בכובע טמבל והסנדלים שלו נתפס 'שרוליק' של דוש בעיניהם ובתחושתם של מעריציו הרבים כצבר האולטימטיבי. עלם יהודי צעיר, ממזר חריף וזריז, עוקצני ולוחם. ניגוד מוחלט ל'ישראל סבא' העייף והנרדף ובעיקר ל'יהודי הנצחי', פרי המיתוס הנוצרי מימי צליבתו של ישו ועד לפיתוחו לגרסה האמנותית השטירמרית האיומה. ומה זה באמת חשוב מה היה תהליך הבאתו לעולם של 'שרוליק'?[2]

בספרו "מה קרה", שיצא לאור בשנת 1964, מספר דוש על לבטיו באשר להתבגרותו של שרוליק:

מה לעשות עם שרוליק בשנים הבאות? להשאיר אותו כילד בלתי משתנה, או "לבגר" אותו, בהתאם לשנים החולפות? למעשה – ואני מקווה שהקוראים הבחינו בכך – "שרוליק" גדל במקצת מאז שהתחלתי להשתמש בו, לפני שנים רבות למדי, כסמל המדינה. הוא גבה, צווארו ורגליו נהיו ארוכים, מבטו החריף ונעשה – נדמה לי – פיקח יותר. עוד שנה-שנתיים אוכל להמשיך לצייר את שרוליק בתור ילד, מבלי ליצור ניגוד חריף בין צורתו ובין גיל המדינה. אך, כמובן, יבוא יום וההחלטה תיפול. מה היא תהיה? אני מתוודה – הייתי רוצה לשמור את ישראליק כמו שהוא עכשיו, נער קטן, תמים וחצוף. הוא ימשיך ללכת במכנסיים קצרים, לא יגדל שפם, לא ידבר בקול עמוק, לא יתחתן, לא יעזוב את הבית – ונוכל תמיד להושיב אותו על הברכיים שיספר לנו סיפורים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרוליק בוויקישיתוף