ננדו הפונה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|תמונה = [[קובץ:Rhea pennata pennata (6).JPG|250px]] |
|תמונה = [[קובץ:Rhea pennata pennata (6).JPG|250px]] |
||
|על-סדרה=[[עופות קדומים חסרי שיניים]] |
|על-סדרה=[[עופות קדומים חסרי שיניים]] |
||
|סדרה=[[ננדאים]] |
|||
|משפחה=[[ראיים]] |
|||
|מין = '''ננדו הפונה''' |
|מין = '''ננדו הפונה''' |
||
|תפוצה = [[קובץ:Pterocnemia pennata Distribution map.jpg|250px]] |
|תפוצה = [[קובץ:Pterocnemia pennata Distribution map.jpg|250px]] |
||
גרסה מ־16:18, 1 באוגוסט 2018
 ננדו הפונה
| |
|---|---|
.JPG)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| על־סדרה: | עופות קדומים חסרי שיניים |
| סדרה: | ננדאים |
| משפחה: | ראיים |
| סוג: | ננדו |
| מין: | ננדו הפונה |
| שם מדעי | |
 Rhea pennataד'אורביני, 1834 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
ננדו הפונה (שם מדעי: Rhea pennata; מכונה גם ננדו קטן וננדו דרווין) הוא מין של עוף בלתי־מעופף, הקטן מבין שני המינים בסוג ריאה. הוא מצוי באלטיפלנו ובפטגוניה שבדרום אמריקה, במדינות ארגנטינה, צ'ילה, בוליביה ופרו.
הננדו מכונה "ñandú petiso" (ננדו קטן) או "ñandú del norte" (ננדו צפוני) בארגנטינה, שם נמצאת רוב אוכלוסייתו. מקור שמו של הסוג, ננדו, הוא בגוארני; בה משמעותו עכביש. ייתכן כי הוא כונה כך בגלל הרגלו להנמיך ולפרוש את כנפיו בעת ריצה.
תיאור
גובהו כ־90 עד 100 ס"מ, ואורכו הוא כ־92 עד 100 ס"מ; משקלו הוא כ־15 עד 28.6 ק"ג. ככל המינים בסדרה, לננדו ראש קטן ומקור קצר, בעוד רגליו וצווארו ארוכים. כנפיו ארוכות יותר משל שאר מיני העופות בעל־סדרת העופות המפותחים חסרי השיניים, ומאפשרות לו לרוץ מהר יחסית; הוא עשוי להגיע למהירות של 60 קמ"ש, מה שמאפשר לו לברוח בקלות מטורפים. על רגליו יש טפרים חדים, שמשמשים להגנה עצמית.
נוצותיו חומות ומנוקדות בלבן. צבעי גופה של הנקבה דהויים יותר, ויש לה פחות כתמים לבנים על גבה. נוצותיהם של ננדו צעירים חומות, ולא מוכתמות בלבן; נוצותיהם מתחלפות 3–4 שנים לאחר היוולדם.
התנהגות
ננדו הפונה הוא עוף חברתי, ומורכבות קבוצות שלו שכוללות 3–50 פרטים ממגדרים שונים ובגילאים שונים. למרות זאת, הננדו שומרים מרחק מסוים זה מזה, ואם ננדו אחד מתקרב לאחר יותר מדי, הננדו שהתקרבו אליו יפתח בתצוגת הרתעה, שכוללת הטלת הראש קדימה ושריקה.
תזונתו של ננדו הפונה ורכבת בעיקר מחומרים צמחיים, בין השאר שורשים, פירות, זרעים ועלים; אך הוא ניזון לעיתים גם מבעלי חיים קטנים, כמו לטאות, חיפושיות וחגבים. הננדו כמעט ולא שותה, מכיוון שאת רוב הנוזלים הדרושים לו הוא מקבל ממזונו.
רבייה
עונת הרבייה של הננדו אינה קבועה. הזכרים פוליגמיים, ולכל זכר יכולות להיות 2–12 נקבות. הם מתחרים על טריטוריות בעזרת מעופים קצרים, ולאחר מכן הם מחזרים אחרי הנקבות, על ידי ריצה עם כנפיים פתוחות לכיוונן. כשהזכר הצליח לאסוף כמה נקבות, הוא מבצע איתן "טקס חיזוק הקשרים": הוא רץ סביבן ומשמיע קריאות שונות. בסופו של תהליך החיזור הנקבות מטילות 5–55 ביצים צהובות־ירקרקות ליד קינו של הזכר. הזכר מעביר את רובן לתוך הקן, אך משאיר חלק מהן מחוצה לו. הביצים שנשארו בחוץ נרקבות, ומושכות זבובים; אותם אוכלים זכר הננדו ולאחר מכן גם הגוזלים. תקופת הדגירה נמשכת 30–44 ימים.
תת־מינים
ישנם שלושה תת־מינים:
- R. p. garleppi - מצוי בפונה של דרום־מזרח פרו, דרום־מערב בוליביה וצפון־מערב ארגנטינה.
- R. p. tarapacensis - מצוי בפונה של צפון צ'ילה.
- R. p. pennata - מצוי בערבות הפטגוניות של ארגנטינה וצ'ילה.
קישורים חיצוניים
- ננדו הפונה, באתר ITIS (באנגלית)
- ננדו הפונה, באתר NCBI (באנגלית)
- ננדו הפונה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- ננדו הפונה, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- ננדו הפונה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ננדו הפונה, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ננדו הפונה באתר הרשימה האדומה של IUCN