מסילת העמק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:06, 5 באוגוסט 2018

אין לבלבל ערך זה עם הערך "רכבת העמק", העוסק בקו רכבת היסטורי בתוואי קרוב.

תבנית:מסילת רכבת

מסילת העמק היא מסילת רכבת מחיפה לבית שאן, באורך של כ-60 קילומטר. המסילה מבוססת על מסלול רכבת העמק ההיסטורית שפעלה עד מלחמת העצמאות (ובשירות מקוצר עד עפולה עד שנת 1951), ותוואי המסילה סמוך מאוד לתוואי ההיסטורי בחלקים גדולים מהמסילה. עבודות הבנייה למסילה החלו ב־2011, הושלמו באביב 2016, והקו נחנך באוקטובר 2016, כקו נוסעים פרברי בין בית שאן - עפולה - חיפה - עתלית וכקו משא בין מסוף המטענים בבית שאן לנמל חיפה (ושאר מסופי המטען בארץ).

היסטוריה וההחלטה על חידוש הקו

רכבת העמק נסללה בראשית המאה ה־20 כשלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית, וקישרה בין נמל חיפה, חיפה, עפולה, עמק יזרעאל, בית שאן, נהריים, צמח ומשם לדרעא ולדמשק שבסוריה. הפעלת הרכבת פסקה בראשית מלחמת העצמאות, בעקבות סדרת חבלות של כוחות ההגנה כנגד המסילה, שהתעבורה בה סייעה ללוגיסטיקה של הכוחות הערביים מסוריה לארץ ישראל. לאחר מלחמת העצמאות חודשה חלקית פעולת המסילה בין חיפה לעפולה (שכמעט ולא נפגעה במלחמה), אך לא פעילות הרכבת לעמק יזרעאל, בית שאן וצמח, שדרשה שיקום נרחב יותר. בנוסף קטע מסילה קצר בין בית שאן וצמח (באזור נהריים) נותר בצד הירדני של הגבול. המסילה הושבתה כליל ב־1951 בשל אי-כדאיות כלכלית להפעלה. לאחר השבתתה פורקו חלקים מהמסילה, על חלק משטחה נסללו כבישים ודרכי עפר, והוקמו מבנים שונים, כדוגמת בסיס רמת דוד, בית סוהר שיטה ופארק בעפולה. חלק ממעברי הכביש של המסילה ההיסטמסילת עפולה-טבריהורית הפכו לצמתים עמוסים, כדוגמת צומת הצ'ק פוסט וצומת העמקים.

בשנת 1998 נערך סקר אשר בחן את התאמת השטח להקמת מסילת רכבת מודרנית ובחודש אוגוסט בשנת 2003 הכריז שר התחבורה דאז אביגדור ליברמן, כי במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל, תחודש מסילת רכבת העמק. לשם כך הוגשה לאישור תוכנית לתשתיות לאומיות בה נערכו שינויים נוספים בתוואי המקורי בהתאם להתפתחויות נוספות שקרו בשטח מאז אושרו השינויים בתוואי שהוגדר בשנת 1988. שינויים אלו כוללים את הוצאת מסילת הרכבת מהתוואי ההיסטורי שעובר במרכז העיר עפולה, ותכנון תוואי חדש אשר יעקוף את עפולה מצפון ובחלקו אף יעבור בחפיר. תחנת עפולה החדשה תוכננה למרכז העירוני החדש של האזור הנמצא בנקודה בין עפולה לעפולה עילית.

התוכנית, בהסתייגויות מסוימות, אושרה בידי ועדות התכנון לקראת סוף 2005 והייתה אמורה להיבנות בין השנים 2005–2008‏^[1], אך בפועל עבודות הסלילה בקו החדש-ישן התעכבו בשל מחלוקות על הכדאיות הכלכלית של הקו ובשל עדיפויות קודמות לתקציב^[2]^[3].

בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על הקמתה של מסילת העמק, כחלק ממיזם "נתיבי ישראל", שנועד לקצר זמני נסיעה בין מרכז המדינה לפריפריה. החלטת ממשלה קבעה שמימוש המיזם, בנוסף לסלילתה של מסילת עכו - כרמיאל יתחיל במהלך שנת 2011 ויבוצע על ידי נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, שעד אז עסקה בהקמת רשת הכבישים הבינעירונית בלבד, ולא על ידי רכבת ישראל, כפי שהיה עד אז. במרץ 2016 הסתיימה הנחת פסי המסילה^[4]. כלל העבודות של קו הרכבת הושלמו עד קיץ 2016 והקו החל לפעול באוקטובר 2016, בדיוק 111 שנים לאחר חנוכת רכבת העמק המקורית.

לקראת הקצה המערבי של מסילת העמק נמצאת תחנת הרכבת מרכזית המפרץ (שתחילה כונתה "לב המפרץ מזרח") והייתה באחריות חברת יפה נוף החלה להבנות באיחור, ונפתחה לאחר כמה דחיות ב-3 ביולי 2018.

יעדי הקו

ל"רכבת העמק" נקבעו חמישה יעדים:

מסילת רכבת לנוסעים ולמשא, לחיבור העמקים (עפולה, בית שאן) לנמל חיפה ולמרכז הארץ.
קיצור זמני הנסיעה עבור תושבי העמקים המבקשים להגיע לאזורי תעסוקה בחיפה ובמרכז הארץ.
הקטנת נפח תנועת המשאיות בכבישים.
חיבור יבשתי בין מסילת רכבת העמק הישראלית ומסילת הרכבת בירדן לאירביד – וחיבורה לנמל חיפה, כפי שתוכנן בין ישראל לירדן^[5]. חיבור זה יאפשר שימוש ירדני בנמל חיפה לייבוא ולייצוא סחורות, צורך שחשיבותו גברה לאור מלחמת האזרחים בסוריה החל מ־2011, שהקשתה מאוד ואף מנעה שימוש בנמלים על החוף הסורי והלבנוני לשימושה של ירדן.
שמירת אופציה לתוואי מסילתי עתידי מהעמק לגשר שייח' חוסיין, צמח – חמת גדר וסוריה.

מסלול הרכבת

מסילת העמק המודרנית פועלת במסלול בן 60 קילומטר בין חיפה לבית שאן דרך אזור יקנעם, עפולה ועמק יזרעאל ויש בה חמש תחנות נוסעים (מתוכן אחת בבניה), ו־2 תחנות בתכנון: מרכזית המפרץ (בבניה), תחנת הרכבת נשר (בתכנון), כפר יהושע-יקנעם, כפר ברוך-מגדל העמק, עפולה, תחנת הרכבת תל יוסף (בתכנון) ובית שאן. המסלול מיועד להפעלת קווי נוסעים וקווי משא במהירות של עד 160 קילומטר לשעה. המסילה נבנתה כמסילה בודדת לכל אורכה (דבר שיצריך מפגש רכבות בתחנות הרכבת או בתחנות תפעוליות לאורך הקו, וימנע הפעלה בתדירות גבוהה), אך עם הכנה תשתיתית להכפלת הקו (כדוגמת תוואי שמשאיר מקום להכפלת המסילה, וחפיר המתאים למעבר מסילה כפולה). משיקולים של תחזית לשיעור נוסעים נמוך וחסכון תקציבי לא נסללה המסילה כמסילה כפולה, וגשרים במסלולה נבנו ברוחב המתאים למסילה בודדת (אך עם אפשרות להרחבה).

המסילה מתחברת למסילת החוף בסמוך לגשר פז. מאפייני החיבור מאפשרים חיבור בין חלקה הדרומי של מסילת החוף, אך לא עם חלקה הצפוני, מה שיאפשר הפעלת רכבות מתל אביב וחיפה לעפולה ובית שאן, אך לא מנהריה, ויחייב נוסעים מאזור נהריה, עכו והקריות להחלפת רכבת בתחנת חיפה מרכז. עם פתיחתה העתידית של תחנת מרכזית המפרץ תתאפשר החלפת רכבות לבאים מצפון ולנוסעים מצפון בתחנת לב המפרץ. פתיחת תחנה זו צפויה להגדיל את כמות הנוסעים בקו, ולהגדיל את הנגישות אליו וממנו בחיפה וסביבתה.

ביחס למסלול ההיסטורי של המסילה, בחלקה המערבי בין גשר פז למחלף יגור עוברת המסילה מעט מצפון לתוואי המקורי (שעבר דרך צומת הצ'ק פוסט). בין מחלף יגור לצומת העמקים עוברת המסילה בתוואי כמעט זהה לתוואי המקורי. בין צומת העמקים לקריית חרושת עוברת המסילה החדשה בתוואי דרומי יותר, וחוצה את כביש 70 ונחל קישון על גבי גשר ממזרח לקריית חרושת (המסילה ההיסטורית חצתה את הכביש והנחל בצומת העמקים). ממזרח לקריית חרושת ממשיכה המסילה בסמוך לתוואי ההיסטורי מרחק קצר, ועוקפת מדרום את התוואי ההיסטורי, תחנת כפר יהושע הישנה ובסיס רמת דוד (היושב על המסילה ההיסטורית) עד כפר ברוך. מכפר ברוך ממשיכה המסילה על התוואי ההיסטורי עד מבואות עפולה, שם היא עוקפת את העיר והתוואי ההיסטורי מצפון. ממזרח לעפולה ועד בית שאן עוברת המסילה על התוואי ההיסטורי.

חברת רכבת ישראל מעריכה כי מרבית הנוסעים ירשמו בתחנת עפולה, שהיא החשובה והמרכזית ביותר בקו העמק, סיבה נוספת להערכת מספר נוסעים גבוה הוא שתחנת עפולה קרובה יחסית לעיר ולאזורי התעסוקה, בעוד תחנות כפר יהושע וכפר ברוך מרוחקות יחסית, ונדרשת תחבורה משלימה אליהם.

תוכניות עתידיות

מסילת משא בינ"ל לירדן

מעבר לתחום הסעת נוסעים, למסילת העמק ישנה אפשרות לשימוש כקו רכבות מטען. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה חל קושי ניכר בהעברת סחורות מנמלי החוף הסורי והלבנוני דרך סוריה לירדן, והוחל ביבוא ויצוא בשיעור מצומצם דרך מעבר נהר הירדן ונמל חיפה, באמצעות משאיות שעשו שימוש בכבישים המחברים בין השניים דרך עמק יזרעאל. מסילת העמק תוכל להחליף את תנועת המשאיות בין נמל חיפה ובית שאן, ובסמוך לתחנת בית שאן נבנה מסוף מטענים קטן.

לפי תכנון עתידי המסילה תמשיך ותחצה את הגבול לירדן על גשר שייח' חוסיין ותתחבר לרשת הרכבות הירדנית כקו מטענים, ותשמש ליבוא ויצוא מירדן לאירופה בהיקפים גדולים, ובשלב מאוחר יותר תשמש אף את מדינות המפרץ ליבוא ויצוא סחורות מאירופה^[4]. עם זאת, תוכנית זו תלויה במדיניות חוץ ובסכסוך הישראלי-ערבי, וב2017 הוצגה על ידי ישראל כץ כחלק ממיזם מסילות לשלום אזורי.^[6]

רוחב מסילת העמק הוא רוחב תקני (143 ס"מ) לעומת רוחב המסילות הנוכחי בירדן שהינו קצר יותר. לכן במידה ויוקם חיבור רכבתי לטובת העברת רכבות משא הוא יאפשר העברת מכולות בין 2 רכבות שיחכו במסוף מטענים משותף בגבול.

חיבור למסילה המזרחית דרך מסילת עירון

מסילת עירון

קיים תכנון לחיבור מסילת העמק לכיוון מרכז הארץ באמצעות סלילת מסילה נוספת מאזור עפולה לתחנת הרכבת חדרה מזרח ומשם דרך המסילה המזרחית שתחודש לרשת הרכבות הארצית.

חיבור מסילתי לטבריה

מסילת עפולה-טבריה

על פי תוכנית של משרד התחבורה, בעתיד תקושר תחנת עפולה עם טבריה עילית במסילה כפולה. ביולי 2016 אישר שר התחבורה, ישראל כץ, תוכנית זו כחלק מתוכנית המסילה המזרחית העתידית^[7].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסילת העמק בוויקישיתוף

מסילת העמק - מערב ומסילת העמק - מזרח, באתר של החברה הלאומית לדרכים
סמואל נטף, תיעוד מהיר מהקטר של נסיעה מתחנת בית שאן ועד לב המפרץ-מזרח, קיץ 2016, אתר יוטיוב
טוביה ריבנר, שיר: נוֹסַעַת רַכֶּבֶת הָעֶמֶק אַחֲרֵי מְנוּחַת שִׁבְעִים שָׁנָה, כֻּלָּה חְדָשָה לְמְהַדְּרִין, באתר הארץ, 14 באפריל 2017

בניית המסילה

נסים זמיר, רכבת העמק מבית שאן לחיפה תובא לאישור הממשלה בחודש הבא, 4 בפברואר 2010
אבי חיים, רכבת העמק יוצאת היום לדרך, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2012
מיכאל יעקובסון, רכבת העמק חוזרת: המסילה שתחבר מחדש את ישראל וירדן, באתר Xnet‏, 23 באוקטובר 2012
אדם רויטר, רכבת העמק: הפרויקט הכלכלי המטופש ביותר, באתר ynet, 24 במרץ 2013
מיכאל יעקובסון, התחנות של רכבת העמק מוכנות, אבל הנוסעים ימלאו את הקרונות?, באתר ynet, 24 באוגוסט 2016
מירב מורן, ‏יותר מ-4 מיליארד שקל: רכבת העמק תעלה לנו ביוקר, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2016
רועי צ'יקי ארד, מסע ברכבת העמק בדרך לשומקום, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2016

הערות שוליים

^ רכבת ישראל החלה בתכנון רכבת העמק
^ דיווח על תוכנית העבודה והפיתוח של רכבת ישראל - 14 בנובמבר 2006
^ [1] דיווח רכבת ישראל - 16 ביולי 2007
^ ¹ ² אורן דורי, הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה, באתר TheMarker‏, 9 במרץ 2016
^ תת"ל 13 / א
^ "המזרח התיכון מחובר ברכבות: תוכנית השלום האזורי של ישראל כץ". נבדק ב-2018-08-05.
^ עופר פטרסבורג, התוכנית של כץ: רכבת מטבריה לת"א בשעה, באתר "ידיעות אחרונות", 21 ביולי 2016

תבנית:רכבת ישראל קו אדום (בית שאן)

[1] רכבת ישראל החלה בתכנון רכבת העמק

[2] דיווח על תוכנית העבודה והפיתוח של רכבת ישראל - 14 בנובמבר 2006

[3] [1] דיווח רכבת ישראל - 16 ביולי 2007

[הירדנים-4] ¹ ² אורן דורי, הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה, באתר TheMarker‏, 9 במרץ 2016

[5] תת"ל 13 / א

[6] "המזרח התיכון מחובר ברכבות: תוכנית השלום האזורי של ישראל כץ". נבדק ב-2018-08-05.

[7] עופר פטרסבורג, התוכנית של כץ: רכבת מטבריה לת"א בשעה, באתר "ידיעות אחרונות", 21 ביולי 2016

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 [[קובץ:Migdalhaemekrailstation01.JPG|250px|ממוזער|תחנת הרכבת מגדל העמק-כפר ברוך]]
 [[קובץ:Beit She'an New Railway Station.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תחנת הרכבת בית שאן]]
-'''מסילת העמק''' היא [[מסילת רכבת]] מ[[חיפה]] ל[[בית שאן]], באורך של כ-60 [[קילומטר]]. המסילה מבוססת על מסלול [[רכבת העמק]] ההיסטורית שפעלה עד [[מלחמת העצמאות]] (ובשירות מקוצר עד [[עפולה]] עד שנת [[1951]]), ותוואי המסילה סמוך מאוד לתוואי ההיסטורי בחלקים גדולים מהמסילה. עבודות הבנייה למסילה החלו ב־[[2011]], הושלמו באביב [[2016]], והקו נחנך באוקטובר 2016, כקו נוסעים פרברי בין [[בית שאן]] - עפולה - חיפה - [[עתלית]] ובעתיד כקו משא מצומצם בין חיפה לבית שאן.
+'''מסילת העמק''' היא [[מסילת רכבת]] מ[[חיפה]] ל[[בית שאן]], באורך של כ-60 [[קילומטר]]. המסילה מבוססת על מסלול [[רכבת העמק]] ההיסטורית שפעלה עד [[מלחמת העצמאות]] (ובשירות מקוצר עד [[עפולה]] עד שנת [[1951]]), ותוואי המסילה סמוך מאוד לתוואי ההיסטורי בחלקים גדולים מהמסילה. עבודות הבנייה למסילה החלו ב־[[2011]], הושלמו באביב [[2016]], והקו נחנך באוקטובר 2016, כקו נוסעים פרברי בין [[בית שאן]] - עפולה - חיפה - [[עתלית]] וכקו משא בין מסוף המטענים בבית שאן לנמל חיפה (ושאר מסופי המטען בארץ).
 == היסטוריה וההחלטה על חידוש הקו ==
-[[רכבת העמק]] נסללה בראשית [[המאה ה־20]] כשלוחה של [[מסילת הרכבת החיג'אזית]], וקישרה בין [[נמל חיפה]], [[חיפה]], [[עפולה]], [[עמק יזרעאל]], [[בית שאן]], [[נהריים]], [[צמח (מרכז אזורי)|צמח]] ומשם ל[[דרעא]] ול[[דמשק]] שב[[סוריה]]. הפעלת הרכבת פסקה בראשית מלחמת העצמאות, בעקבות סדרת [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלות]] של כוחות [[ההגנה]] כנגד המסילה, שהתעבורה בה סייעה ל[[לוגיסטיקה]] של הכוחות הערביים מסוריה לארץ ישראל. לאחר מלחמת העצמאות חודשה חלקית פעולת המסילה בין חיפה לעפולה (שכמעט ולא נפגעה במלחמה), אך לא פעילות הרכבת לעמק יזרעאל, בית שאן ו[[צמח (מרכז אזורי)|צמח]], שדרשה שיקום נרחב יותר. בנוסף קטע מסילה קצר בין בית שאן ו[[צמח (מרכז אזורי)|צמח]] (באזור נהריים) נותר בצד הירדני של הגבול. המסילה הושבתה כליל ב־[[1951]] בשל אי-כדאיות כלכלית להפעלה. לאחר השבתתה פורקו חלקים מהמסילה, על חלק משטחה נסללו [[כביש]]ים ו[[דרך עפר|דרכי עפר]], והוקמו מבנים שונים, כדוגמת [[בסיס רמת דוד]], [[בית סוהר שיטה]] ופארק בעפולה. חלק ממעברי הכביש של המסילה ההיסטורית הפכו לצמתים עמוסים, כדוגמת [[צומת הצ'ק פוסט]] ו[[צומת העמקים]].
+[[רכבת העמק]] נסללה בראשית [[המאה ה־20]] כשלוחה של [[מסילת הרכבת החיג'אזית]], וקישרה בין [[נמל חיפה]], [[חיפה]], [[עפולה]], [[עמק יזרעאל]], [[בית שאן]], [[נהריים]], [[צמח (מרכז אזורי)|צמח]] ומשם ל[[דרעא]] ול[[דמשק]] שב[[סוריה]]. הפעלת הרכבת פסקה בראשית מלחמת העצמאות, בעקבות סדרת [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלות]] של כוחות [[ההגנה]] כנגד המסילה, שהתעבורה בה סייעה ל[[לוגיסטיקה]] של הכוחות הערביים מסוריה לארץ ישראל. לאחר מלחמת העצמאות חודשה חלקית פעולת המסילה בין חיפה לעפולה (שכמעט ולא נפגעה במלחמה), אך לא פעילות הרכבת לעמק יזרעאל, בית שאן ו[[צמח (מרכז אזורי)|צמח]], שדרשה שיקום נרחב יותר. בנוסף קטע מסילה קצר בין בית שאן ו[[צמח (מרכז אזורי)|צמח]] (באזור נהריים) נותר בצד הירדני של הגבול. המסילה הושבתה כליל ב־[[1951]] בשל אי-כדאיות כלכלית להפעלה. לאחר השבתתה פורקו חלקים מהמסילה, על חלק משטחה נסללו [[כביש]]ים ו[[דרך עפר|דרכי עפר]], והוקמו מבנים שונים, כדוגמת [[בסיס רמת דוד]], [[בית סוהר שיטה]] ופארק בעפולה. חלק ממעברי הכביש של המסילה ההיסט[[מסילת עפולה-טבריה]]<nowiki/>ורית הפכו לצמתים עמוסים, כדוגמת [[צומת הצ'ק פוסט]] ו[[צומת העמקים]].
 בשנת [[1998]] נערך סקר אשר בחן את התאמת השטח להקמת [[מסילת רכבת]] מודרנית ובחודש אוגוסט בשנת [[2003]] הכריז שר התחבורה דאז [[אביגדור ליברמן]], כי במסגרת [[תוכנית החומש של רכבת ישראל]], תחודש מסילת רכבת העמק. לשם כך הוגשה לאישור תוכנית לתשתיות לאומיות בה נערכו שינויים נוספים בתוואי המקורי בהתאם להתפתחויות נוספות שקרו בשטח מאז אושרו השינויים בתוואי שהוגדר בשנת 1988. שינויים אלו כוללים את הוצאת מסילת הרכבת מהתוואי ההיסטורי שעובר במרכז העיר [[עפולה]], ותכנון תוואי חדש אשר יעקוף את עפולה מצפון ובחלקו אף יעבור ב[[חפיר]]. תחנת עפולה החדשה תוכננה למרכז העירוני החדש של האזור הנמצא בנקודה בין עפולה ל[[עפולה עילית]].
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 בשנת [[2010]] החליטה [[ממשלת ישראל]] על הקמתה של מסילת העמק, כחלק ממיזם "[[נתיבי ישראל]]", שנועד לקצר זמני נסיעה בין מרכז המדינה ל[[פריפריה]]. החלטת ממשלה קבעה שמימוש המיזם, בנוסף לסלילתה של [[מסילת עכו - כרמיאל]] יתחיל במהלך שנת 2011 ויבוצע על ידי [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה]], שעד אז עסקה בהקמת רשת הכבישים הבינעירונית בלבד, ולא על ידי רכבת ישראל, כפי שהיה עד אז. במרץ [[2016]] הסתיימה הנחת פסי המסילה{{הערה|שם=הירדנים}}. כלל העבודות של קו הרכבת הושלמו עד קיץ 2016 והקו החל לפעול באוקטובר 2016, בדיוק 111 שנים לאחר חנוכת רכבת העמק המקורית.
-[[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ]] (שתחילה כונתה "לב המפרץ מזרח") והייתה באחריות חברת [[יפה נוף - תחבורה, תשתיות ובנייה|יפה נוף]] החלה להבנות באיחור, ופתיחתה, אחרי כמה דחיות, מיועדת ל-1 ביולי [[2018]].
+לקראת הקצה המערבי של מסילת העמק נמצאת [[תחנת הרכבת מרכזית המפרץ]] (שתחילה כונתה "לב המפרץ מזרח") והייתה באחריות חברת [[יפה נוף - תחבורה, תשתיות ובנייה|יפה נוף]] החלה להבנות באיחור, ונפתחה לאחר כמה דחיות ב-3 ביולי [[2018]].
 ===יעדי הקו===
@@ שורה 43: / שורה 43: @@
 ==תוכניות עתידיות==
+===מסילת משא בינ"ל לירדן===
-===שימוש במסילה למטען===
 מעבר לתחום הסעת נוסעים, למסילת העמק ישנה אפשרות לשימוש כקו רכבות מטען. בעקבות [[מלחמת האזרחים בסוריה]] חל קושי ניכר בהעברת סחורות מ[[נמל]]י החוף ה[[סוריה|סורי]] וה[[לבנון|לבנוני]] דרך סוריה ל[[ירדן]], והוחל ביבוא ויצוא בשיעור מצומצם דרך [[מעבר נהר הירדן]] ו[[נמל חיפה]], באמצעות משאיות שעשו שימוש בכבישים המחברים בין השניים דרך [[עמק יזרעאל]]. מסילת העמק תוכל להחליף את תנועת המשאיות בין נמל חיפה ובית שאן, ובסמוך לתחנת בית שאן נבנה מסוף מטענים קטן.
 לפי תכנון עתידי המסילה תמשיך ותחצה את הגבול לירדן על [[גשר שייח' חוסיין]] ותתחבר לרשת הרכבות הירדנית כקו מטענים, ותשמש ליבוא ויצוא מירדן לאירופה בהיקפים גדולים, ובשלב מאוחר יותר תשמש אף את [[מדינות המפרץ]] ליבוא ויצוא סחורות מאירופה{{הערה|שם=הירדנים|{{TheMarker|אורן דורי|הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה|1.2878250|9 במרץ 2016}}}}. עם זאת, תוכנית זו תלויה במדיניות חוץ וב[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך הישראלי-ערבי]], וב2017 הוצגה על ידי [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כץ]] כחלק ממיזם [[מסילות לשלום אזורי|מסילות לשלום אזורי.]]<ref>{{Cite news|url=http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-580408|title=המזרח התיכון מחובר ברכבות: תוכנית השלום האזורי של ישראל כץ|language=he-IL|access-date=2018-08-05}}</ref>
+רוחב מסילת העמק הוא רוחב תקני (143 ס"מ) לעומת רוחב המסילות הנוכחי בירדן שהינו קצר יותר. לכן במידה ויוקם חיבור רכבתי לטובת העברת רכבות משא הוא יאפשר העברת מכולות בין 2 רכבות שיחכו במסוף מטענים משותף בגבול.
-===מסילה לטבריה===
+'''חיבור למסילה המזרחית דרך מסילת עירון'''
+[[מסילת עירון]]
+קיים תכנון לחיבור מסילת העמק לכיוון מרכז הארץ באמצעות סלילת מסילה נוספת מאזור עפולה ל[[תחנת הרכבת חדרה מזרח]] ומשם דרך המסילה המזרחית שתחודש לרשת הרכבות הארצית.
+===חיבור מסילתי לטבריה===
+[[מסילת עפולה-טבריה]]
 על פי תוכנית של משרד התחבורה, בעתיד תקושר תחנת עפולה עם טבריה עילית במסילה כפולה. ביולי 2016 אישר שר התחבורה, ישראל כץ, תוכנית זו כחלק מתוכנית [[המסילה המזרחית]] העתידית{{הערה|{{ידיעות אחרונות|עופר פטרסבורג|התוכנית של כץ: רכבת מטבריה לת"א בשעה|4831199|21 ביולי 2016}}}}.