אליחורף ואחיה בני שישא

אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא היו סופריו של שלמה המלך. רש"י והמלבי"ם מסבירים את תפקידם: "לרשום דברי הימים, דברי המלך וכל משפטיו".

במקרא לא מסופר עליהם דבר מלבד תפקידם, אך המדרש מספר על מותם: שלמה ראה שמלאך המוות מצטער, וכששאל אותו מדוע, השיב כי הוא צריך להרוג באותו יום את אליחורף ואחיה. שלמה ציווה שיקחו אותם למחוז לוז, בו לא שולט המוות, וכשהגיעו לשם מתו. למחרת אמר מלאך המוות לשלמה, כי הוא הצטווה להרגם בשערי לוז, ולא הבין כיצד יעשה זאת, שהרי הם בירושלים. על כך אמר רבי יוחנן: רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה - לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה [רגליו של אדם ערבים לו - הן מוליכות אותו למקום בו הוא צריך להיות].

בנוסף, מכנה אותם המדרש "כושיים", ומסביר רש"י שקורא להם כך "על שם שהיו יפים".