גלובליזציה כלכלית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏סחר פיננסי: תיקון קישור
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
שורה 38: שורה 38:
* [[צ'ארלס וילן]], '''[[כלכלה עירומה]]''', הוצאת [[ספרי עליית הגג]], 2006. תרגום: מיכל אילן.
* [[צ'ארלס וילן]], '''[[כלכלה עירומה]]''', הוצאת [[ספרי עליית הגג]], 2006. תרגום: מיכל אילן.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* ראובן גרונאו ואסף רזין, 2002, [https://www.idi.org.il/books/4906 הגלובליזציה, כלכלת ישראל בצל תהליכים בכלכלה העולמית] י-ם: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], [[פורום קיסריה]] ה-10.
* ראובן גרונאו ואסף רזין, 2002, [https://www.idi.org.il/books/4906 הגלובליזציה, כלכלת ישראל בצל תהליכים בכלכלה העולמית] י-ם: [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], [[פורום קיסריה]] ה-10.
* אורה קורן, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091109_1126762 הגלובליזציה הרחיבה את הפערים בחברה], [[דה מרקר]], 09.11.2009
* אורה קורן, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20091109_1126762 הגלובליזציה הרחיבה את הפערים בחברה], [[דה מרקר]], 09.11.2009

גרסה מ־16:47, 19 באוגוסט 2018

שינויים בהיקף הסחר העולמי, לפי סכום. ההיקף מבוטא כגידול באחוזים ביחס לשנת 1951, שהיא 100%, בשנים 1951- 2004. בהתבסס על נתוני ארגון הסחר העולמי

גלובליזציה כלכלית הוא תהליך המעבר ממסחר, ייצור צריכה מקומיים לעולמיים. תהליך זה מהווה לדעת רבים את החלק העיקרי והמוביל של תהליך הגלובליזציה. הגלובליזציה הכלכלית התבטאה במספר מישורים:

סחר בינלאומי

הליברליזציה של המטבעות והשינויים באקלים הגאופוליטי העולמי הביאו בעקבותיהם גידול משמעותי בהיקף הסחר הבינלאומי. בעוד בשנת 1986 היקף הסחר הבינלאומי היה כ-2,000 מיליארד דולר, עשר שנים מאוחר יותר היקפו היה 5,200 מיליארד - עליה של 260%. עקב כך, מוצרים "תוצרת חוץ", שהיו מחזה נדיר ברוב מדינות העולם בשנים שקדמו לגלובליזציה, הפכו למחזה נפוץ. לריבוי מוצרי היבוא, ובמיוחד לגידול הרב ביבוא מוצרי התרבות, היו השפעות תרבותיות מרחיקות לכת.

סחר פיננסי

גידול משמעותי אף יותר חל בסחר הפיננסי. הליברליזציה של הסחר במטבעות והשינויים העמוקים בתהליכי תקשורת הנתונים הביאו להפיכתו של השוק הפיננסי, למעשה, לשוק עולמי יחיד ולגידול עצום בהיקף הסחר, עקב הקלות שבביצוע עסקאות ארביטראז'. אם בשנת 1986 היה היקף הסחר במטבעות בניו יורק, בלונדון ובטוקיו 190 מיליארד דולר מדי יום, בשנת 1995 היה היקף סחר זה כ־1,200 מיליארד דולר.[1].

אחת מהשפעות גידול זה בהיקף הפעילות הפיננסית הגלובלית הוא ירידה ביכולתם של בנקים מרכזיים במדינות שונות להשפיע על המטבע המקומי. בעוד שבעבר היקף הסחר המצומצם איפשר לבנק מרכזי השפעה רבה על התנהגות המטבע, היקפי המסחר העצומים והליברליזציה של המטבעות הופכים את רוב הבנקים המרכזיים, במידה רבה, לשחקנים מן השורה שהכלים שבידיהם להשפעה על התנהגות המטבע אינם עולים בהכרח על כליהם של שחקנים אחרים. דוגמה בולטת ניתנה ב־16 בספטמבר 1992, כאשר בריטניה נאלצה להוציא את הלירה שטרלינג ממנגנון יצוב המטבעות האירופי בעקבות מתקפת ענק של ספקולנטים.

שינוי באופן היצור

שינוי נוסף הוא שינוי באופן הייצור התעשייתי. בעוד בתקופה שקדמה לגלובליזציה היה הייצור מרוכז במדינה יחידה, במפעלי ענק שבהם התבצעו כל שלבי היצור, או לכל היותר במספר מפעלים סמוכים, הרי שבשנים אלו התרחב מאוד היקפם של תאגידים בינלאומיים, בהם הן השליטה והן היצור אינם מרוכזים יותר בארץ אחת, וכל אחת מהפונקציות של התאגיד ממוקמת במדינה ובאזור המתאימים ביותר לצרכיה. התוצאה המרכזית של שינוי זה הוא יציאת הייצור עצמו ממדינות הצפון, המאופיינות בשכר עבודה גבוה יחסית, למדינות הדרום שבהן השכר הוא נמוך, ויותר מכך - בניידות של מפעלים, הנוטים לעבור בקלות ממדינה למדינה לפי השינויים בתנאי הסחר ובעלות העבודה.

לשינוי זה מספר השפעות כבדות משקל:

  • ראשית, צמצום במספר המשרות בתעשייה במדינות הצפון, שבעקבותיו חלו הן עליה באבטלה ברוב המדינות והן עליה בשיעור המועסקים בשירותים במדינות אלו. כתוצאה מכך משתנה אופי העבודה במדינות אלו, ממשרות בטוחות לכל החיים למשרות המאופיינות בדרך כלל בשכר נמוך, במיעוט תנאים סוציאליים ובחוסר קביעות (מקג'ובים).
  • שנית, הורדת השליטה של מדינות הדרום, ובמידה פחותה אף של מדינות הצפון, על תנאי התעסוקה. הקלות של העברת מפעלים ממדינה למדינה גורמת למרוץ לתחתית בין מדינות בתחום תנאי התעסוקה - כל מדינה מורידה את התנאים הניתנים לעובדים כך שיהיו נמוכים משל שכנותיה ובכך מנסה לשכנע משקיעים לבחור בה. המדינות השכנות נאלצות להשוות את תנאי העבודה ואף להורידם נמוך יותר, וחוזר חלילה.

הגירת עבודה

תחום אחד שבו ניתן לראות דווקא את סגירת הגבולות הלאומיים ולא את פתיחתם הוא תחום הגירת העבודה. בעוד שבשנות ה-50 וה־60 חלה תנועה מסיבית של הגירת פועלים מארצות עניות יחסית לארצות הגוש המערבי דאז, בשנים האחרונות מוקשחים חוקי ההגירה במדינות רבות. אל מול העלייה בניידותם של השכבה העילית של העובדים המיומנים, הוגבלה מאוד בשנים האחרונות ניידותם של רוב העובדים.

עם זאת, תופעה זו אינה כלל עולמית או מוחלטת. בעוד שארצות מרכז ומערב אירופה, שהיו יעד ההגירה העיקרי של העשורים הקודמים, הקשיחו את חוקי ההגירה שלהן, אזורים אחרים בעולם חוו עלייה במספר מהגרי העבודה - דוגמה בולטת היא ארצות הברית, בה ניכרה עלייה במספר מהגרי העבודה, ובעיקר מהגרים מקסיקנים. כמו כן, גם אם ההגירה החיצונית לאירופה נעצרה כמעט לחלוטין, הרי שהקמת האיחוד האירופי והרחבתו לכיוון מזרח גורמים להיצע חדש של מהגרי עבודה, שמחליף למעשה את הגירת העבודה.

אומנם לאחרונה (2015–2016) ניתן לראות כיצד גרמניה פותחת את גבולותיה להגירה הסורית, בשל מחסור בעובדים וכך שהאנשים שם חיים הרבה שנים ללא לעבוד (פנסיונרים), עד גיל מאוחר.

פערים

הדעות חלוקות לגבי השפעתה של הגלובליזציה על הפערים הכלכליים בין מדינות ובתוך מדינות. אנתוני גידנס ופרנסיס פוקויאמה, למשל, טוענים (כל אחד בנפרד) כי הגלובליזציה היא הדרך הטובה ביותר להשגת צמיחה עולמית ולכן גם לקידום מדינות הדרום והצפון כאחת. צופים אופטימיים פחות, כמו הסוציולוג מנואל קסטלס, רואים בגלובליזציה הן צדדים חיוביים - גידול בצמיחה ברבות ממדינות הדרום, למשל, ומולם גם צדדים שליליים כמו העמקת הפערים התוך מדינתיים.

חוקרים אחרים, ובעיקר חוקרים נאו מרקסיסטיים, רואים בגלובליזציה תהליך הרסני עבור מדינות הדרום. לפי חוקרים אלו, ממשלות הצפון והגופים המובילים את הגלובליזציה, ובעיקר הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, מובילים צעדים שאינם מכוונים להפיכת תהליכים לעולמיים או לסיוע למדינות הדרום. לטענתם, אלו צעדים שנועדו להעמיק את הניצול הקפיטליסטי.

מקורות

  • Hanson, Gordon H., Scheve, Kenneth F., Slaughter, Matthew J. and Spilimbergo, Antonio, "Immigration and the U.S. Economy: Labor-Market Impacts, Illegal Entry, and Policy Choices" (May 2001)

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלובליזציה כלכלית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Economist, 25/10/97. מצוטט אצל קגלי וויטקוף (2002)