גטו ביאליסטוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ טרול
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מחנה ריכוז
[[קובץ:Bialystok map.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת גטו ביאליסטוק]]
|שם=גטו ביאליסטוק
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 146-1979-113-12, Bialystock, Juden bei Straßenarbeiten.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מנקים את רחובות ביאליסטוק בפקודת הנאצים, יוני 1941]]
|תמונה=[[File:Bundesarchiv Bild 146-1979-113-12, Bialystock, Juden bei Straßenarbeiten.jpg|250px]]
|כיתוב=יהודים מנקים את רחובות ביאליסטוק בפקודת הנאצים
|סוג=
|שם בשפת המקור=
|מדינה=פולין
|מחוז=
|שמות אחרים=
|מחנות נלווים=
|תאריך הקמה=אוגוסט 1941
|תאריך סגירה=אוגוסט 1943
|תאריך שחרור=
|מפקדי המחנה=
|צבא משחרר=הצבא האדום
|מספר אסירים בשיא=כ-60,000 בני אדם
|השתייכות האסירים=יהודים
|מספר הנספים=כ-60,000 בני אדם
|מספר תאי גזים=
|מספר קרמטוריומים=
|שימור היסטורי=
|קואורדינטות=
|מפה=
|מפה מפורטת=[[File:Bialystok map.png|מרכז|ממוזער|250px|מפת גטו ביאליסטוק]]
|אתר=
}}
[[קובץ:Bialystok Ghetto 15-20 August 1943 (liquidation).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיסולו של גטו ביאליסטוק, 15-20 באוגוסט 1943. גברים יהודים עם הידיים מאחורי הראש, מוקפים ביחידה צבאית גרמנית]]
[[קובץ:Bialystok Ghetto 15-20 August 1943 (liquidation).jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיסולו של גטו ביאליסטוק, 15-20 באוגוסט 1943. גברים יהודים עם הידיים מאחורי הראש, מוקפים ביחידה צבאית גרמנית]]
'''גטו ביאליסטוק''' (ב[[גרמנית]]: '''Ghetto Białystok''') היה [[גטו]] שפעל בעיר [[ביאליסטוק]] שב[[צפון]]-[[מזרח]] [[פולין]] בתקופת הכיבוש הגרמני ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הגטו הוקם באוגוסט [[1941]] וחוסל בנובמבר [[1943]]. [[התנגדות יהודית בשואה|מרד]] שפרץ בגטו דוכא. מרבית תושביו (כ-60,000) נהרגו או שהועברו בקרונות בקר ל[[מיידנק]] ול[[טרבלינקה]].
'''גטו ביאליסטוק''' (ב[[גרמנית]]: '''Ghetto Białystok''') היה [[גטו]] שפעל בעיר [[ביאליסטוק]] שב[[צפון]]-[[מזרח]] [[פולין]] בתקופת הכיבוש הגרמני ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הגטו הוקם באוגוסט [[1941]] וחוסל בנובמבר [[1943]]. [[התנגדות יהודית בשואה|מרד]] שפרץ בגטו דוכא. מרבית תושביו (כ-60,000) נהרגו או שהועברו בקרונות בקר ל[[מיידנק]] ול[[טרבלינקה]].
שורה 35: שורה 59:
* [http://www.moreshet.org/?CategoryID=319&dbsRW=1 אוסף תצלומים] של פושעים נאצים בגטו ביאליסטוק, באתר [[מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'|מורשת]] ב[[גבעת חביבה]]
* [http://www.moreshet.org/?CategoryID=319&dbsRW=1 אוסף תצלומים] של פושעים נאצים בגטו ביאליסטוק, באתר [[מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'|מורשת]] ב[[גבעת חביבה]]


{{coord|53|8|17|N|23|9|33|E|display=title|type:city}}
[[קטגוריה:גטו ביאליסטוק]]
[[קטגוריה:גטו ביאליסטוק]]
[[קטגוריה:גטאות בפולין|ביאליסטוק]]
[[קטגוריה:גטאות בפולין|ביאליסטוק]]

גרסה מ־14:41, 22 באוגוסט 2018

גטו ביאליסטוק
יהודים מנקים את רחובות ביאליסטוק בפקודת הנאצים
יהודים מנקים את רחובות ביאליסטוק בפקודת הנאצים
מידע כללי
מדינה פולין
מחוז ביאליסטוק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכים
תאריך הקמה אוגוסט 1941
תאריך סגירה אוגוסט 1943
אוכלוסייה
צבא משחרר הצבא האדום
מספר אסירים בשיא כ-60,000 בני אדם
השתייכות האסירים יהודים
נתונים
מספר הנספים כ-60,000 בני אדם
קואורדינטות 53°08′00″N 23°09′00″E / 53.1333333333°N 23.15°E / 53.1333333333; 23.15
קובץ:Bialystok map.png
מפת גטו ביאליסטוק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חיסולו של גטו ביאליסטוק, 15-20 באוגוסט 1943. גברים יהודים עם הידיים מאחורי הראש, מוקפים ביחידה צבאית גרמנית

גטו ביאליסטוקגרמנית: Ghetto Białystok) היה גטו שפעל בעיר ביאליסטוק שבצפון-מזרח פולין בתקופת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. הגטו הוקם באוגוסט 1941 וחוסל בנובמבר 1943. מרד שפרץ בגטו דוכא. מרבית תושביו (כ-60,000) נהרגו או שהועברו בקרונות בקר למיידנק ולטרבלינקה.

רקע

על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, שנחתם בין גרמניה וברית המועצות בשנת 1939, הייתה מיועדת העיר ביאליסטוק להיכלל בשטח הכיבוש הסובייטי. כוחות סובייטים נכנסו לעיר בספטמבר 1939, והחזיקו בה עד לכיבושה על ידי הכוחות הגרמנים ביוני 1941, במסגרת מבצע ברברוסה. בימיו הראשונים של הכיבוש הגרמני, נאספו בביאליסטוק פלוגות איינזצגרופן ומשטרה בפיקודו של ארתור נבה וטבחו באלפי יהודים באזור ביאליסטוק, לפני ואחרי הקמת הגטו. ב-28 ביוני עלה באש בית הכנסת הגדול של העיר עם 800 עד 1,000 יהודים שהיו כלואים בו, והוא נשרף כולו. ב"יום שישי האדום" נרצחו עד 5,000 קורבנות יהודים.

הגטו

בחודש אוגוסט 1941, הורו הגרמנים על הקמת גטו בביאליסטוק. כ-50,000 יהודים תושבי העיר והאזור הסמוך לה, שוכנו באזור קטן של העיר. הגטו נחלק לשניים על ידי נהר ביאלה (אחד מהיובלים של נהר נרב). מרבית האסירים הועבדו בעבודות כפייה, לרוב במפעלי הטקסטיל והחימוש ששכנו בתוך גבולות הגטו ולעיתים גם בעבודות כפייה מחוץ לגטו. היודנראט הקים בגטו בית תמחוי, מרפאה ושירותים אחרים. מנות מזון נאכפו בקפדנות.

בפברואר 1943, קבוצה ראשונה של כ-10,000 יהודי ביאליסטוק גורשו אל מותם בקרונות בקר לטרבלינקה. עוד 2,000 קורבנות נורו במקום כשסירבו או לא יכלו לעלות לקרונות, בעיקר עקב כך שהיו חולים וחלשים מדי לנסיעה. באותו חודש, כ-7,600 אסירים הוכנסו למחנה מעבר מרכזי חדש בעיר למטרת סלקציה. הכשירים נשלחו למחנה מיידנק, שם מוינו האסירים בשנית: אלו שנמצאו כשירים לעבודה, נשלחו למחנות בליז'ין (Bliżyn), פוניאטובה ואושוויץ; אלו שהוערכו כחלשים מדי, הושמדו במיידנק. למעלה מאלף ילדים יהודים נשלחו תחילה לגטו טרזיינשטט בבוהמיה, ולאחר מכן לאושוויץ, שם נרצחו. כמה חודשים לאחר מכן, ב-16 באוגוסט 1943, פשטו על הגטו גדודי האס אס הגרמני עם כוחות של מתנדבי טרווניקי אוקראינים, אסטונים, לטבים ובלארוסים, כחלק מאקציה נוספת שמטרתה חיסולו הסופי של הגטו.

מרד גטו ביאליסטוק

כשכל התקוות להישרדות נמוגו במהלך השילוחים שהתרחשו באוגוסט 1943, תכננו חברי המחתרת בגטו מרד כנגד הגרמנים.

מרד גטו ביאליסטוק היה מרד מאורגן בנאצים - השני בגודלו לאחר מרד גטו ורשה. את הלוחמים חימש ועזר לארגן "הארגון הצבאי האנטי פשיסטי", ארגון מחתרתי שהוקם בגטו בשנת 1942 בידי קצינים לשעבר של כוחות הלאום הפולנים. הכוח הלוחם מנה קבוצה של כ-300 עד 500 אסירים, שבראשם עמדו מרדכי טננבוים, ממייסדי אי"ל, ועמיתו דניאל מושקוביץ. כמו במרד גטו ורשה שקדם לו, היה המרד בגטו ביאליסטוק חסר סיכויים להצלחה צבאית. עם זאת, הוא נתפס כדרך למות בלחימה ולא במחנות הגרמניים.

המרד החל עם ההכרזה הגרמנית על גירושים המוניים מהגטו בליל 16 באוגוסט 1943. המטרה העיקרית הייתה לשבור את המצור הגרמני ולאפשר למספר המרבי של אסירים להימלט לתוך יער קנישין השכן. קבוצת המורדים, חמושים במקלע אחד, 25 רובים, 100 אקדחים וכמה עשרות בקבוקי תבערה מלאים בחומצה, תקפה את הכוח הגרמני המכריע תוך סיכון חייהם. על פי התוכנית, המורדים אמורים היו למשוך אחריהם את המוני האסירים ולפרוץ אל מחוץ לגטו, אך הגרמנים הצליחו לנתק את המוני האסירים מן הלוחמים, לחסום את דרך הנסיגה ולירות אש מקלעים מרוכזת על הלוחמים.

הקרבות נמשכו עוד כארבעה ימים בכיסים מבודדים של מתנגדים, אבל ההגנה נשברה כמעט מיד והמרד נכשל למעשה. הנאצים הציתו את כל האזור. מפקדי המאבק התאבדו בבונקרים שלהם לאחר שאזלה התחמושת. כ-150 לוחמים הצליחו לברוח ליערות המקיפים את ביאליסטוק, והם הצטרפו ליחידות הפרטיזנים של הארמייה קריובה וארגונים אחרים ושרדו את המלחמה (בהם הייתה חייקה גרוסמן).

העיר שוחררה מן הכיבוש הגרמני על ידי הצבא האדום בחודש אוגוסט 1944. ההערכה היא כי מתוך כמעט 60,000 יהודים שחיו בביאליסטוק לפני מלחמת העולם השנייה, רק מאות בודדים שרדו את השואה.

לקריאה נוספת

  • נחמן בלומנטל, דרכו של יודנראט - תעודות מגטו ביאליסטוק, הוצאת יד ושם, 1962

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גטו ביאליסטוק בוויקישיתוף