סאטיר – הבדלי גרסאות
| שורה 31: | שורה 31: | ||
סאטירים מופיעים בסרט [[פנטסיה (סרט)|פנטסיה]] במהלך רצף "הפסטורליה הסימפונית". |
סאטירים מופיעים בסרט [[פנטסיה (סרט)|פנטסיה]] במהלך רצף "הפסטורליה הסימפונית". |
||
בסדרת הספרים "[[פרסי ג'קסון והאולימפיים|פרסי ג'קסון והאולימפיים"]] על ידי [[ריק ריירדן|ריק ריורדן]] מופיע סאטיר בשם גרובר אנדרווד כאחד גיבורי המפתח של הסדרה. בניגוד |
בסדרת הספרים "[[פרסי ג'קסון והאולימפיים|פרסי ג'קסון והאולימפיים"]] על ידי [[ריק ריירדן|ריק ריורדן]] מופיע סאטיר בשם גרובר אנדרווד כאחד גיבורי המפתח של הסדרה. בניגוד לתיאורים היווניים והרומיים של סאטירים, גרובר אנדרווד הוא דמות חכמה שמשמשת כחברו הטוב ביותר ומנחה את דמותו של פרסי ג'קסון.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ריק ריורדן|שם=פרסי ג'קסון והאולימפיים|מו"ל=Puffin|שנת הוצאה=2008}}</ref> |
||
גרסה מ־15:21, 26 באוגוסט 2018
הסאטירים, (Satyrs ביוונית: Σάτυροι, Satyroi) במיתולוגיה היוונית, היו בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש. נהוג לתארן כבעלי פרסות עז ורגליים שעירות וכן בעלי זוג קרניים הבולטות מקודקודם וזקן תיש. הם חבריי לוויה של דיוניסוס, אל היין. לעיתים הם מתוארים כיצורי יער המתהוללים בקרחות היער עם נימפות ובאקכות ולעיתים מתוארים כשוכני השממה. לעיתים מתורגם שמם בעברית לשעירים והמיתולוגיה הרומית מכנה יצורים דומים בשם פָאוּנִים. לסאטירים היה תיאבון מיני גדול וכן כוח פיזי גדול, לכן הרבו לאנוס נימפות ובנות תמותה.
המיתוס על אורפיאוס ואורידיקה החל בגלל סאטיר, שרדף אחרי אורידיקה ביער בניסיון לאנוס אותה, ובעת מנוסתה היא לא שמה לב ודרכה על נחש, שהכיש אותה וכך מתה והגיעה לשאול.
"פאן", אל הפרא במיתולוגיה היוונית, היה בן דמותם של הסאטירים, אשר אהב לנגן בחליל. קולות נגינתו בלילה היו מעוררים לעיתים חרדה בכפרים ומכאן מקור המילה פאניקה.
השם "סאטירה" איננו נגזר מן השם "סאטיר", שכן שינויים וטעויות דקדוקיות טישטשו את מקורה של המילה "סאטירה" מהשפה הלטינית (Satura), ועל כן טעות אטימולוגית נפוצה היא לקשר בין סאטיר לסאטירה.
האל פאן מוזכר בספרים כגון סדרת ספרי פרסי ג'קסון וסדרת ההמשך "גיבורי האולימפוס" שכתב ריק ריירדן.
זנים
סאטיר האי, אשר על פי פאוסניאס[1] היה גזע פראי של יצורים אדומי שיער, דמויי סאטיר משרשרת של איים בודדים.
סאטיר הלובי, שלפי פליניוס הזקן[2] חי בלוב ודמה לבני אדם עם אוזניים ארוכות ומחודדות בעלי זנבות סוסים.
בסטיארי מזכירים גם כמה סוגים של סאטירים, לפעמים משווים אותם לקופים.[3][4]
ייצוג בעידן המודרני
הסאטירים מופיעים בסדרת ספרי הילדים הפופולריים "דברי ימי נרניה" מאת ק.ס. לואיס, בה הם מכונים פאונים.
בסרט "הכישרון של מר ריפלי", דיקי גרינליף גולם ע"י ג'וד לאו אשר קיבל השראה מדמות הסאטיר.
סאטיר מופיע כמוסיקאי של קסרקסס בסרט 300.
סאטיר קטן מופיע בסדרה "גרוויטי פולס" בפרק "The Last Mabelcorn".
סאטירים מופיעים בסרט פנטסיה במהלך רצף "הפסטורליה הסימפונית".
בסדרת הספרים "פרסי ג'קסון והאולימפיים" על ידי ריק ריורדן מופיע סאטיר בשם גרובר אנדרווד כאחד גיבורי המפתח של הסדרה. בניגוד לתיאורים היווניים והרומיים של סאטירים, גרובר אנדרווד הוא דמות חכמה שמשמשת כחברו הטוב ביותר ומנחה את דמותו של פרסי ג'קסון.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ SATYRIDES SATYR (Satyros) - Monkey of Greek Legend, www.theoi.com (באנגלית)
- ^ LIBYAN SATYR & AEGIPAN - Animals of Greek Legend, www.theoi.com (באנגלית)
- ^ Sex in the Bestiaries, The Mark of the Beast:The Medieval Bestiary in Art, Life, and Literature, New York: Garland Publishing, 1999, עמ' 73 ו-88 (הערה 16), ISBN 0815329520
- ^ Willene B. Clark, A Medieval Book of Beasts. The Second-Family Bestiary: Commentary, Art, Text and Translation, Boydell Press, 2006, עמ' 132-133
- ^ ריק ריורדן, פרסי ג'קסון והאולימפיים, Puffin, 2008