לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "סוציולוגיה של הדת"

מ
הוספת קישור לשנות ה-70 של המאה ה-20
מ (בוט החלפות: אידיאל)
מ (הוספת קישור לשנות ה-70 של המאה ה-20)
בקהילה ה[[מדע|מדעית]], בראשיתה של המאה ה-19, שלטה הסברה כי ה[[אמונה]] הדתית תעלם תוך כדי תהליכי הקידמה שעוברת ה[[ציוויליזציה]]. הטענה הייתה כי האנושות עוברת מחשיבה המתאפיינת בביטויים [[כישוף|מאגיים]] ו[[מיסטיקה|מיסטיים]], לקודים ומערכות חשיבה המאורגנים סביב הנחות [[לוגיקה|לוגיות]], שיטתיות-מדעיות. תאורטיקנים רבים כדוגמת [[קארל מרקס]], [[גאורג זימל]], [[אדוארד טיילור]], [[אמיל דורקהיים]] ו[[מקס ובר]], תיארו את הדת, בשל כך, כמצע של [[אמונות טפלות]], [[מיתולוגיה|מיתולוגיות]], קסמים, מאגיה וכישוף. בהמשך התגבשה [[תאוריה]] זו לכדי [[פרדיגמה]] מובילה, על פיה, יחד עם (ואולי בעקבות) תהליכי [[מודרניזציה]] כדוגמת [[רציונליות|רציונליזציה]], [[תיעוש]], [[ביורוקרטיה|ביורוקרטיזציה]], התמחות ו[[עיור]], החוויה המודרנית מכילה בתוכה גם תהליכי '''[[חילון]]'''.
 
החל משנותמ[[שנות ה-70 של המאה ה-20]], וביתר שאת בשנות ה-80, בלטו לעין התפתחויות חברתיות ופוליטיות אשר הראו כי בזירה הציבורית והפוליטית פועלים כוחות דתיים חזקים. המחקר ה[[סוציולוגיה|סוציולוגי]] וה[[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגי]] החל להצביע על פריחתם של [[כת|כתות]], תנועות, ארגונים וקהילות [[דת|דתיות]] חדשות, וכן על הקצנה גוברת והולכת של זרמים בתוך הדתות ה[[מונותאיזם|מונותאיסטיות]] כתגובה ל[[מודרניזם|מודרנה]]. זאת ועוד, מחקרים הראו, למשל, כי ב[[ארצות הברית]] אחוז המבקרים ב[[כנסייה]] נשאר יציב ב-40 השנים האחרונות. ב[[אפריקה]] וב[[אמריקה הלטינית]], שיעור המשתייכים לכנסייה גדל בצורה ניכרת. כיום עומד מספר ה[[נצרות|נוצרים]] באפריקה על כ-200 מיליון מאמינים, בהשוואה ל-10 מיליון בלבד ב-1900. התפתחות משמעותית נוספת היא הפיכתה של ה[[אסלאם]] לדת עולמית גדולה, עם השפעה ניכרת גם על מאמינים במערב.
 
לאור הממצאים הללו, ההנחה כי העולם נמצא במגמה של חילון איננה מקובלת על מרבית החוקרים. המחלוקת בין החוקרים נובעת מאופן הגדרתו של החילון. לראיה, ניתן לראות את טענתם של סוציולוגים מסוימים הטוענים כי ביקורים קבועים בכנסייה ואמונות דתיות יכולות להתקיים במקביל לירידה בהשפעתם של מנהיגי דת על נושאים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וחברתיים. מידת יכולת הניבוי של תהליכים חברתיים היא סוגיה מרכזית בסוציולוגיה של הדת וניתן לראות דעות סותרות בקרב הסוציולוגים. בזמן שסוציולוגים רבים ניבאו עלייה בדתיות היו כאלה שטענו, כאמרתו של [[פרידריך ניטשה|ניטשה]], כי "אלוהים מת".