בית הקברות היהודי העתיק בטבריה – הבדלי גרסאות

בית הקברות היהודי העתיק בטבריה
פרטי בית הקברות
דת	יהדות
קואורדינטות	32°46′51″N 35°32′35″E / 32.78096111°N 35.543°E
	(למפת הגליל העליון רגילה) בית הקברות היהודי העתיק בטבריה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:00, 7 בספטמבר 2018

בית הקברות היהודי העתיק בטבריה הוא בית קברות יהודי ישן, הנמצא בטבריה. בית הקברות ממוקם על המדרון המערבי של הר ברניקי בסמוך לכנרת ובמבואותיה הדרומיים של טבריה.

טבריה כאתר אחרית הימים במסורת ישראל

המסורות הקשורות בקבורה בטבריה מתייחסות למסורת עתיקה ולפיה לטבריה תפקיד חשוב באחרית הימים, וזאת על פי פירושים לאמור בתלמוד הבבלי ולפיו: "טבריה עמוקה מכולן... ומשם עתידין להיגאל"^[1], ודברי הרמב"ם ולפיהם: "וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה, ומשם נעתקין למקדש"^[2]. מפסוקים אלו, ואחרים, המופיעים במקורות, צמחה מסורת לפיה תחל הגאולה בטבריה, ויש האומרים כי שם תחל אף תחיית המתים^[3]. מכאן ניתן להבין את בקשתם של רבים, וביניהם הרמב"ם עצמו, להיקבר בטבריה.

מיקומו העתיק של בית העלמין

האתר בו שוכנת כיום העיר טבריה שימש כבית קברות בימי הורדוס אנטיפס עוד בטרם הוקמה העיר. מסיבה זו נמנעו יהודים שומרי מצוות לגור בה במשך זמן רב.^[4] לפי האגדה, רבי שמעון בר יוחאי טיהר את העיר מטומאת המת שבה, בכך שקצץ את צמח התורמוס והשליכו בעיר, ובכל מקום בו הייתה טמונה גווייה, והושלך בה תורמוס, צצה הגווייה ועלתה.^[5]

גם לאחר מכן המשיך אזור העיר טבריה לשמש לקבורה. מדרונות ההר בטבריה, עליו בנויות כיום שכונותיה החדשות, שימשו כבית קברות גדול, שנהרס במהלך השנים, וכיום השרידים היחידים לקיומו הם מתחם קבר הרמב"ם בו מצוינים קבריהם של הרמב"ם, אביו מיימון ונכדו רבי דוד הנגיד, השל"ה הקדוש, רבי יוחנן בן זכאי והאמוראים רבי אמי ורבי אסי.

בית העלמין הישן

עם חידוש הנוכחות היהודית בטבריה, במהלך המאה ה-18 החל להתגבש מיקום חדש לבית העלמין, דרומית לעיר, במקום הסמוך למקום בו מצויה כיום שכונת "אחווה". רבי חיים אבולעפיה (השני), שנפטר בשנת 1744, היה מראשוני הנטמנים בבית העלמין במקומו החדש. בית עלמין זה גדל במהלך השנים, ונקברו בו אישים חשובים ורבים, מהם שחיו בטבריה, מהם שבאו למות ולהקבר בה, ומהם ששרידיהם הובאו בה לקבורה לאחר שמתו במקום אחר:

חתנו של רבי חיים אבולעפיה, רבי יעקב בירב (המאה ה-18) (נפטר בטבריה).
רבי נחמן מהורדנקא, תלמיד הבעל שם טוב וסבו של רבי נחמן מברסלב (נפטר בטבריה ב-1756).
רבי ישראל זאב הלוי הורביץ, רב העיירה שאטוראליאויהיי שבהונגריה (נפטר בטבריה ב-1777).
רבי מנחם מנדל מוויטבסק מראשי עליית החסידים (נפטר בטבריה ב-1788).
רבי יעקב שמשון משיפיטובקה (נפטר בטבריה ב-1801).
רבי אברהם הכהן מקליסק, מראשי עליית החסידים (נפטר בטבריה ב-1810).
רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה (נפטר בטבריה ב-1822).
בתו, הרבנית ציזיא חנה מזל (נפטרה בטברה ב-1837).
רבי ישראל משקלוב (נפטר בטבריה ב-1839).
שמעון ברמן, מחובבי ציון (נפטר בטבריה ב-1884).
רבי אברהם אבוחצירא, בנו של המקובל יעקב אבוחצירא המכונה "אביר יעקב" (נפטר במרוקו ב-1893).
הרב שמחה בונים קאליש (נפטר בטבריה ב-1907).
הרב משה קליערס, מרבותיה של טבריה וכותב קורותיה (נפטר בטבריה ב-1934).
הרב יוחנן זרחי (זופוביץ) רב העיר טבריה (נפטר בטבריה 1946)
רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (נפטר בתל אביב ב-1948).
רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין (נפטר בתל אביב ב-1956).
רבי מרדכי רוקח (נפטר בתל אביב ב-1949).
רב חיים דב הלפרין, אדמו"ר מווסלוי (נפטר בחיפה ב-1957).
רבי יוחנן פרלוב, האדמו"ר מקרלין (נפטר בארצות הברית ב-1955).
רבי שמעון שלום קאליש, האדמו"ר מאמשינוב (נפטר בארצות הברית ב-1954).
רבי יצחק קאליש, האדמו"ר מאמשינוב ארצות הברית (נפטר בארצות הברית ב-1993).
קבר אחים לתשעה עשר קרבנות הטבח בטבריה ב-1938, שנרצחו בשכונת קריית שמואל.
בבית העלמין נקברו גם כ-300 מנספי גירוש תל אביב בזמן מלחמת העולם הראשונה.

בית העלמין כיום

בית העלמין הישן סגור כיום לקבורה חדשה, ובמקומו משמש כיום בית עלמין חדש ממערב לטבריה, בסמוך למושב הזורעים. בית העלמין הישן משמש בעיקר כמקום לעלייה על קברי הצדיקים הטמונים בו.

קבר רחל אשת רבי עקיבא

ערך מורחב – קבר רחל אשת רבי עקיבא

מבנה הקבר של רחל אשת רבי עקיבא נמצא בצידו המערבי של בית הקברות

גלריית תמונות

קבר רבי חיים אבולעפיה (השני)
קברו של הרב אברהם אבוחצירא
קברי נרצחי הטבח בטבריה
קבר הרב מנחם מנדל מוויטבסק
קבר ומצבה משנת תרצ"ב
נוף הכנרת נשקף מבית הקברות העתיק

לקריאה נוספת

בנימין פנטליאט, הקהילה האשכנזית בטבריה, על פי פנקסי הח"ק ומפקדי אוכלוסין, תשע"ה 2015.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הקברות היהודי העתיק בטבריה בוויקישיתוף

עלייה לקברו של הרמב"ם בטבריה. בקהל: נחום סוקולוב, מנחם אוסישקין והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. יומני כרמל 1935
בית הקברות היהודי העתיק בטבריה, באתר BillionGraves

הערות שוליים

^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב'
^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות שופטים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופטים, פרק סנהדרין והעונשין המסורין לה"ם, הלכות י"ד–י"ב
^ אנציקלופדיה אריאל בערך טבריה, עמ' 2602, מביאה את דברי אשתורי הפרחי "דעתידין מתי עיר הקודש טבריה, תבנה ותכונן, לקום בתחיית המתים, ארבעים שנה קודם כל עולם"
^ קדמוניות היהודים, יח, ב, ד
^ תיאור זה מופיע במקורות מספר, וביניהם תבנית:מדרש; תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה א' (דפוס וילנא: דף דף ל"ח, עמוד עמוד "א); תבנית:מדרש, ומקורות נוספים

[1] תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב'

[2] שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות שופטים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופטים, פרק סנהדרין והעונשין המסורין לה"ם, הלכות י"ד–י"ב

[3] אנציקלופדיה אריאל בערך טבריה, עמ' 2602, מביאה את דברי אשתורי הפרחי "דעתידין מתי עיר הקודש טבריה, תבנה ותכונן, לקום בתחיית המתים, ארבעים שנה קודם כל עולם"

[4] קדמוניות היהודים, יח, ב, ד

[5] תיאור זה מופיע במקורות מספר, וביניהם תבנית:מדרש; תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ט', הלכה א' (דפוס וילנא: דף דף ל"ח, עמוד עמוד "א); תבנית:מדרש, ומקורות נוספים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{בית קברות|מפה={{ממי}}}}
-[[קובץ:Tiberias old Cemetery (1).JPG|250px|ממוזער|שמאל|שער הכניסה לבית הקברות]]
 [[קובץ:Tib cim035.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקברות בטבריה]]
 '''בית הקברות היהודי העתיק בטבריה''' הוא [[בית קברות]] [[יהודי]] ישן, הנמצא ב[[טבריה]]. בית הקברות ממוקם על המדרון המערבי של [[הר ברניקי]] בסמוך ל[[כנרת]] ובמבואותיה הדרומיים של טבריה.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 ==גלריית תמונות==
 <gallery widths="175px" heights="175px" perrow="5">
-קובץ:Rabbi Hayyim Abulafia Tomb.jpg|קבר רבי [[חיים אבולעפיה (השני)]]
+Rabbi Hayyim Abulafia Tomb.jpg|קבר רבי [[חיים אבולעפיה (השני)]]
-קובץ:Tib cim030.jpg|קברו של הרב אברהם אבוחצירא
+Tib cim030.jpg|קברו של הרב אברהם אבוחצירא
-קובץ:Tib cim037.jpg|קברי נרצחי [[הטבח בטבריה]]
+Tib cim037.jpg|קברי נרצחי [[הטבח בטבריה]]
-קובץ:Tib cim039.jpg|קבר הרב [[מנחם מנדל מוויטבסק]]
+Tib cim039.jpg|קבר הרב [[מנחם מנדל מוויטבסק]]
-קובץ:Tiberias old Cemetery (13).JPG|קבר ומצבה משנת [[תרצ"ב]]
+Tiberias old Cemetery (13).JPG|קבר ומצבה משנת [[תרצ"ב]]
-קובץ:Old Jewish Tiberias Cemetery.jpg|נוף [[הכנרת]] נשקף מבית הקברות העתיק
+Old Jewish Tiberias Cemetery.jpg|נוף [[הכנרת]] נשקף מבית הקברות העתיק
 </gallery>
 ==לקריאה נוספת==
 * בנימין פנטליאט, '''הקהילה האשכנזית בטבריה''', על פי פנקסי הח"ק ו[[מפקד אוכלוסין|מפקדי אוכלוסין]], תשע"ה 2015.
@@ שורה 68: / שורה 66: @@
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
-{{coord|32|46|51.46|N|35|32|34.80|E|display=title|type:city}}
 [[קטגוריה:ארץ ישראל: קברים ובתי קברות יהודיים|טבריה]]

בית הקברות היהודי העתיק בטבריה
פרטי בית הקברות

דת	יהדות
קואורדינטות	32°46′51″N 35°32′35″E / 32.78096111°N 35.543°E / 32.78096111; 35.543
(למפת הגליל העליון מוגדלת) בית הקברות היהודי העתיק בטבריה (למפת הגליל העליון רגילה) בית הקברות היהודי העתיק בטבריה (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הקברות היהודי העתיק בטבריה (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הקברות היהודי העתיק בטבריה