תנועת נוער

הנהגת השומר הצעיר בשנות ה-40, הוואנה, קובה

חניכי בית"ר טורקיה כורעים בעמדת הכן ליציאה לריצה - יום ספורט 1952

פסל תנועות הנוער בנס ציונה. הפסל הוא ישראל פרימו

תנועת נוער היא ארגון של בני נוער העוסק בחינוך בלתי פורמלי. בתנועת הנוער שמים דגש על מעורבות בני הנוער בקבלת החלטות התנועה ובכיוונה. פעילות תנועת נוער נעשית לאור ערכים של החינוך הבלתי-פורמלי כגון אוטונומיה, עקרון "נוער מדריך נוער" ותרומה לקהילה.

תנועות נוער הן ארגונים רחבים, השואפים להקיף כמה שיותר את עולם החניכים החברים בהן. תנועות הנוער אף מסוגלות להוות חברות נוער שלמות, הכוללות מערכת עצמאית של תרבות, אידאולוגיה, סמלים, השתייכות פוליטית ועוד. תנועות אלו מהוות מעגל השתייכות משמעותי ביותר עבור הנער, המגבש את זהותו מתוך התנועה. בשל כך נחשבת תנועת הנוער לגורם מרכזי בחינוכם של בני הנוער.

היסטוריה

לפני המהפכה התעשייתית לא היה קיים מושג הנעורים והוא התפתח רק כאשר נוצר פער ריק בין תקופת הילדות, חסרת האחריות והדאגות, לבין הבגרות, המתאפיינת בלקיחת אחריות, הקמת משפחה ורכישת מקצוע. את תנועות הנוער הקימו אנשים שבער בהם היצר שכיום ניתן להתייחס אליו כאל מרדנות, ולכן תנועות הנוער קיבלו את אופיין כמות שהוא – שואף לפשטות של הדברים, כמיהה למקורות (לעיתים הפיזיים אך בעיקר הרוחניים), דוגל בגילוי הלב, ושואף לשבירת הניכור שבין אנשים. מתוך אלו נבעו קודי ההתנהגות האופייניים לתנועות הנוער: טיולים בטבע, הדגשת השיחות בין אנשים, וכן תוכן אוטונומי ושונה של כל תנועה.

תנועות הנוער הן ארגוני נוער מיוחדים שקמו במאה ה-19, על רקע המשברים החברתיים-תרבותיים שפקדו את אירופה, כביטוי לתרבות נוער ייחודית, שעסקו בחינוך בלתי פורמלי. רבות מהתנועות הדגישו את תרומת הנוער לפתרון המשברים, אך הן נבדלו זו מזו באופי הפתרון ובזיקתן לעולם המבוגרים.

תנועות הנוער הראשונות צמחו בגרמניה, הואנדרפוגל והבינדה, אך לא היוו תנועה מחאתית שעיצבה את דפוסי החברה בגרמניה, גם מבחינת אופיין וגם מבחינת כמות בני הנוער בהן, שיחד לא עלתה על 60,000 איש. הן נתפסו יותר כהרפתקאת נעורים חולפת. מרבית בוגרי התנועות המשיכו בחייהם ונעשו לחלק מאותה תרבות הכלל הבורגנית, אך על מקצתם החוויה בתנועת הנוער, ואחריה בשירות בצבא במלחמת העולם הראשונה, השאירה תחושת אחריות חברתית עמוקה, אותה יישמו מאוחר יותר בחייהם.

תנועות טוטליאטריות השתמשו במודל תנועת הנוער, תוך הדגשת "החובה האזרחית", הסמלים והטקסים הלאומיים, דוגמת המפלגה הנאצית - הנוער ההיטלראי, המפלגה הפשיסטית - הבאלילה, או הקומסומול תחת המשטר הסובייטי. מאידך, בחזית האנטי-טוטליטארית בלטו גם כן תנועות נוער, שבוגריהם ראו עצמם מחויבים לרעיונות החירות.

תנועות נוער צופיות התפתחו בעיקר בתקופת השלטון הקולוניאליסטי בקולוניות, ושימשו לחיזוק הקשר בין המושבות לממלכות.

רכז

רכזים בתנועת הנוער העובד והלומד יחד עם חניכים בתנועה.

הרכז (נקרא גם קומונר או מרכז) בתנועת הנוער הוא מדריך בוגר שתפקידו הוא ניהול הסניף. תפקיד זה קיים ברוב תנועות הנוער, לדוגמה הצופים הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, עזרא ומכבי צעיר. תפקיד הרכז לנהל את הפעילות השוטפת של הסניף: הפעלת החניכים, ליווי והנחית המדריכים והמתנדבים בשנת השירות (הש"שנים). מידת המעורבות של הרכז בפעילות משתנה בהתאם לאופי התנועה, צורכי הסניף וצרכי התנועה אליה הרכז משתייך. תפקידו יכול לכלול הנחיה בלבד של המדריכים או הדרכה בפועל של קבוצות חניכים, ארגון פעילות או פיקוח בלבד על בני הנוער שמארגנים פעילות. לרוב יהיה הרכז גם נציג הסניף והדמות הבוגרת האחראית על קשר עם הורים, עם הקהילה, עם גופי התנועה ועם הרשויות.

ראו גם

• תנועות הנוער היהודיות הציוניות
• תנועות נוער בישראל
• תנועת בוגרים

לקריאה נוספת

• מתתיהו רוטנברג ומרדכי נאור, תנועות נוער בישראל ובעולם, הוצאת עמיחי, 1962.
• הלל ברזל, ‫ תנועת הנוער : קורותיה בעמים ובישראל, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשכ"ג.
• ראובן כהנא, בהשתתפות תמר רפופורט, נעורים והקוד הבלתי-פורמלי: תנועות נוער במאה העשרים ומקורות הנעורים הפוסט-מודרניים, הוצאת מוסד ביאליק והמכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית, 2007.

קישורים חיצוניים

• ראשי תיבות מתחום תנועות הנוער