סלובודן מילושביץ'

שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בן-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סלובודן מילושביץ'
Слободан Милошевић (סרבית)

|נשיא סרביה מילושביץ' בפגישה עם אדמירל הצי האמריקאי תומאס ג'. לופז, מפקד כוח היישום של נאט"ו (IFOR), בלגרד, 9 בספטמבר 1996]]
נשיא סרביה מילושביץ' בפגישה עם אדמירל הצי האמריקאי תומאס ג'. לופז, מפקד כוח היישום של נאט"ו (IFOR), בלגרד, 9 בספטמבר 1996
לידה	20 באוגוסט 1941 פוז'ארוואץ, ממלכת יוגוסלביה
פטירה	11 במרץ 2006 (בגיל 64) האג, הולנד
מדינה	סרביה (יוגוסלביה)
מקום קבורה	פוז'ארוואץ
השכלה	הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בלגרד (1964) Požarevac Gymnasium
מפלגה	המפלגה הסוציאליסטית הסרבית (אחרי 1990) ליגת הקומוניסטים של יוגוסלביה (עד 1990)
בן או בת זוג	מיריאנה מרקוביץ' (מרץ 1965–11 במרץ 2006)
שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג פרמטרים [ תפקיד מעל, תחת תפקיד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה ה־3 23 ביולי 1997 – 5 באוקטובר 2000 (3 שנים ו־10 שבועות) → זוראן ליליץ' סרג'ה בוז'וביץ' (נשיא בפועל) ווייסלב קושטוניצה ←
שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג פרמטרים [ תפקיד מעל, תחת תפקיד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נשיא סרביה במסגרת הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה ה־1 (ביוגוסלביה הפוסט-קומוניסטית) 11 בינואר 1991 – 23 ביולי 1997 (6 שנים ו־27 שבועות) → דראגן טומיץ' (נשיא בפועל) מילאן מילוטינוביץ' ←
שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג פרמטרים [ תפקיד מעל, תחת תפקיד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית נשיא הרפובליקה הסוציאליסטית של סרביה ה־14 (במסגרת יוגוסלביה הקומוניסטית) 8 במאי 1989 – 11 בינואר 1991 (שנה ו־35 שבועות) → פטר גרצ'נין ליובישה איגיץ' (נשיא בפועל) המשרה בוטלה ←
חתימה

סלובודן מילושביץ' (בסרבית: Слободан Милошевић, ‏האזנה^ⓘ‏^?‏, 20 באוגוסט 1941 - 11 במרץ 2006) היה נשיא סרביה בשנים 1989 עד 1997 במסגרת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה ואחר-כך הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, ונשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה מ-1997 ועד שנת 2000.

נשיא סרביה ברפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה

מילושביץ' צמח בשורות המפלגה הקומוניסטית של סרביה כשזו הייתה רפובליקה סוציאליסטית בתוך הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, ובשנת 1989 נבחר על ידי האספה הלאומית הסרבית לנשיא סרביה. מילושביץ' הוביל את הפיכתה של ליגת הקומוניסטים של סרביה למפלגה הסוציאליסטית של סרביה ביולי 1990, ואת אימוצה של חוקה סרבית חדשה בספטמבר 1990, אשר קבעה כי נשיא סרביה ייבחר בבחירות ישירות ויזכה לסמכויות מורחבות. בבחירות הישירות הראשונות שהתקיימו תחת החוקה החדשה, בדצמבר 1990, נבחר מילושביץ' לנשיא הרפובליקה הסרבית, תפקיד אותו החל למלא ב-11 בינואר 1991.

ערך מורחב – מלחמות יוגוסלביה

עלייתו של מילושביץ' לשלטון בסרביה אירעה במקביל להתחזקות הלאומנות ברפובליקות של יוגוסלביה לשעבר, בעקבות התמוטטות המשטר הקומוניסטי במזרח אירופה. ביוני 1991 פרשו הרפובליקות סלובניה וקרואטיה מהפדרציה היוגוסלבית, ואחריהן עשו כן גם מקדוניה (ספטמבר 1991) ובוסניה הרצגובינה (אפריל 1992). נוכחותם של מיעוטים סרבים גדולים בקרואטיה (580 אלף) ובבוסניה (1.6 מיליון) הובילה לפרוץ מלחמות בכל אחת ממדינות אלה, שבהן תבעו הסרבים אותה זכות הגדרה עצמית שניתנה לשכניהם הקרואטים והמוסלמים הבוסנים. הסרבים דרשו שהאזורים שבהם מתגוררים סרבים בבוסניה ובקרואטיה יישארו בשטח יוגוסלביה.

הסרבים בקרואטיה החלו לארגן מדינה נפרדת משלהם בתמיכת ממשלת יוגוסלביה, ובמהלך 1991 ובראשית 1992 ניהלו מלחמה נגד ממשלת קרואטיה. ב-1992 קרה דבר דומה בבוסניה והרצגובינה, בעזרתו של הצבא היוגוסלבי, לאחר שב-5 באפריל באותה שנה הייתה בוסניה והרצגובינה המדינה הרביעית שהכריזה על עצמאותה מיוגוסלביה.

נשיא סרביה ברפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה

ב-28 באפריל 1992, לאחר פרישת ארבע משש מדינות הרפובליקה הסוציאליסטית, התאחדו סרביה ומונטנגרו במסגרת חדשה - הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, ומילושביץ' הפך לנשיא סרביה הראשון במסגרת פדרציה זו (בראש הפדרציה עמד אז הנשיא דובריצה צ'וסיץ').

ב-1995 השתתף מילושביץ' במשא ומתן להשגת הסכם דייטון בשמם של הסרבים הבוסנים. ההסכם שם קץ למלחמת בוסניה, ומילושביץ' נתפס במערב כאחד מעמודי התווך של השלום בבלקנים. כונה ברחבי העולם "הרודן מהבלקן".

נשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה

מכיוון שהחוקה הגבילה את נשיא סרביה לשתי כהונות בלבד, התמנה מילושביץ' ביולי 1997 למשרת נשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, אשר הייתה מורכבת עתה מסרביה ומונטנגרו, כשהוא מחליף את הנשיא-בפועל של הפדרציה, סרג'ה בוז'וביץ'.

נפילתו מהשלטון

ערך מורחב – מלחמת קוסובו

בחורף 1996, לאחר שהתגלו מעשי מרמה בבחירות המקומיות, התקיימו בבלגרד הפגנות סטודנטים נגד שלטונו של מילושביץ', שנמשכו כשלושה חודשים. עם זאת, המערב לא תמך במתנגדי מילושביץ', והנשיא הצליח להישאר בשלטון.

תמיכת המערב נמוגה ב-1998, לאחר שפרצה התקוממות האלבנים בחבל קוסובו, שדרשו להעניק לחבל עצמאות מסרביה, וכוחות הצבא הסרביים הגיבו בכוח רב נגד הבדלנים והטרוריסטים האלבנים. לאחר שממשלת סרביה לא שעתה לאזהרות הקהילה הבינלאומית, פתחו כוחות נאט"ו במתקפה אווירית על סרביה ב-1999, כדי להסיג את צבא סרביה מקוסובו.

התבוסה בקוסובו כירסמה במעמדו של מילושביץ'. בספטמבר 2000 הוא סירב להודות בניצחונה של האופוזיציה בבחירות לנשיאות. הפגנות ענק ומחאות אלימות התקיימו בבלגראד ב-5 באוקטובר, ובעקבותיהן נאלץ מילושביץ' לפרוש מתפקידו. למחרת מונה מועמד האופוזיציה, ווייסלב קושטוניצה, לנשיא יוגוסלביה.

האישומים בפשעי מלחמה ומותו

במהלך מלחמת קוסובו הואשם מילושביץ' בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות שבוצעו בהוראתו בקוסובו. ב-1 באפריל 2001 הוא נעצר ביוגוסלביה בחשד לשחיתות, וב-28 ביוני הוסגר לבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר בהאג. לאחר הסגרתו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, נוספו לכתב האישום אישומים במעורבותו ברצח עם שבוצע בבוסניה ובפשעי מלחמה שבוצעו בקרואטיה. משפטו נפתח ב-12 בפברואר 2002, ומילושביץ' בחר לנהל בעצמו את ההגנה, בטענה שהוא אינו מכיר בסמכותו של בית הדין. באוקטובר 2004, בעקבות הידרדרות במצבו הבריאותי, מינה לו בית הדין סנגור. ב-11 במרץ 2006, טרם סיום משפטו, נמצא מילושביץ' ללא רוח חיים בתאו בגיל 64.

לקריאה נוספת

• Louis Sell. Slobodan Milosevic and the Destruction of Yugoslavia. Duke University Press, 2003.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סלובודן מילושביץ' בוויקישיתוף

• רצח העם הבוסני ביוגוסלביה ומניעתו של רצח עם בקוסובו באתר "הועד למאבק ברצח עם".
• חדשות מתעדכנות בנושא משפטי פושעי רצח העם ביוגוסלאביה באתר "הועד למאבק ברצח עם".