מגנזיום – הבדלי גרסאות
←שימושים: כך |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 37: | שורה 37: | ||
מגנזיום היא [[מתכת]] חזקה וקלה מאוד (שוקלת כחצי מ[[אלומיניום]]), בעלת [[צבע]] [[לבן]]-כסוף. עם חשיפה ל[[אוויר]] המגנזיום מוכתם. כשמגנזיום בצורת אבקה נחשף ללחות הוא מתחמם, מתלקח ו[[בעירה|בוער]] ב[[אור]] לבן בוהק. גושי מגנזיום קשים להצתה, אך בצורת רצועות דקות הוא נדלק בקלות, וקשה מאוד לכבותו. מגנזיום יכול להגיב עם [[חנקן]], וליצור '''מגנזיום חנקתי'''. כמו כן יכול להגיב עם [[פחמן דו-חמצני]]. |
מגנזיום היא [[מתכת]] חזקה וקלה מאוד (שוקלת כחצי מ[[אלומיניום]]), בעלת [[צבע]] [[לבן]]-כסוף. עם חשיפה ל[[אוויר]] המגנזיום מוכתם. כשמגנזיום בצורת אבקה נחשף ללחות הוא מתחמם, מתלקח ו[[בעירה|בוער]] ב[[אור]] לבן בוהק. גושי מגנזיום קשים להצתה, אך בצורת רצועות דקות הוא נדלק בקלות, וקשה מאוד לכבותו. מגנזיום יכול להגיב עם [[חנקן]], וליצור '''מגנזיום חנקתי'''. כמו כן יכול להגיב עם [[פחמן דו-חמצני]]. |
||
מתכת המגנזיום ניתכת בחום של 650 מעלות [[צלזיוס]].{{הערה|[[יוסף ברסלבי]], "[[הידעת את הארץ]]- ים המלח סביב סביב", הוצאת [[הקיבוץ המאוחד]], תשט"ז, פרק 8 : אוצרות ים המלח וסביבתו, עמוד 210 }} |
מתכת המגנזיום ניתכת בחום של 650 מעלות [[צלזיוס]].{{הערה|[[יוסף ברסלבי]], "[[הידעת את הארץ]]- ים המלח סביב סביב", הוצאת [[הקיבוץ המאוחד]], תשט"ז, פרק 8 : אוצרות ים המלח וסביבתו, עמוד 210 }} |
||
==שימושים== |
==שימושים== |
||
שורה 250: | שורה 250: | ||
[[קובץ:FoodSourcesOfMagnesium.jpg|ממוזער|שמאל|150px|מוצרי [[מזון]] העשירים במגנזיום]] |
[[קובץ:FoodSourcesOfMagnesium.jpg|ממוזער|שמאל|150px|מוצרי [[מזון]] העשירים במגנזיום]] |
||
למגנזיום חשיבות רבה ב[[ביולוגיה]]; הוא מצוי בכל [[אורגניזם|היצורים החיים]], והוא חיוני ל[[חיים]]. אצל האדם הוא מעורב בכ-300 תהליכים שונים בגוף. |
למגנזיום חשיבות רבה ב[[ביולוגיה]]; הוא מצוי בכל [[אורגניזם|היצורים החיים]], והוא חיוני ל[[חיים]]. אצל האדם הוא מעורב בכ-300 תהליכים שונים בגוף. |
||
ה[[תרכובת]] הביולוגית הידועה ביותר המכילה מגנזיום היא ה[[צבען]] [[כלורופיל]], הנותן ל[[צמחים]] ולכמה [[חיידקים]] ו[[אצות]] את [[צבע]]ם ה[[ירוק]]. הכלורופיל מאפשר את תהליך ה[[פוטוסינתזה]], המשמש לניצול [[אנרגיית השמש]] לבניית התרכובות המרכיבות את הצמח. |
ה[[תרכובת]] הביולוגית הידועה ביותר המכילה מגנזיום היא ה[[צבען]] [[כלורופיל]], הנותן ל[[צמחים]] ולכמה [[חיידקים]] ו[[אצות]] את [[צבע]]ם ה[[ירוק]]. הכלורופיל מאפשר את תהליך ה[[פוטוסינתזה]], המשמש לניצול [[אנרגיית השמש]] לבניית התרכובות המרכיבות את הצמח. |
גרסה מ־18:34, 25 בספטמבר 2018
אלומיניום - מגנזיום - נתרן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתונים בסיסיים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מספר אטומי | 12 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סמל כימי | Mg | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סדרה כימית | מתכת אלקלית עפרורית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מראה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אפור בוהק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תכונות אטומיות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משקל אטומי | 24.305 u | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רדיוס ואן דר ואלס | 173 pm | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה | 2, 8, 2 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קונפיגורציה אלקטרונית | 1s² 2s² 2p⁶ 3s² | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דרגות חמצון | 1, 2 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תכונות פיזיקליות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות | 1738 kg/m3 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מצב צבירה בטמפ' החדר | מוצק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נקודת רתיחה | 1363.15K (1090°C) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נקודת התכה | 923.15K (650°C) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לחץ אדים | 361Pa ב-923K | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מהירות הקול | 4602 מטר לשנייה ב-293.15K | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שונות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אלקטרושליליות | 1.31 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קיבול חום סגולי | 1020 J/(kg·K) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוליכות חשמלית | 22.6 106/m·Ω | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוליכות חום | 156 W/(m·K) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אנרגיית יינון ראשונה | 737.7 kJ/mol | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מגלה | ג'וזף בלאק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך גילוי | 1755 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נקרא על שם | תחמוצת המגנזיום | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מגנזיום (Magnesium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות-עפרורית שסמלו הכימי Mg ומספרו האטומי 12. זהו מינרל חשוב המופיע בכמויות משמעותיות בגוף האדם.
תכונות
מגנזיום היא מתכת חזקה וקלה מאוד (שוקלת כחצי מאלומיניום), בעלת צבע לבן-כסוף. עם חשיפה לאוויר המגנזיום מוכתם. כשמגנזיום בצורת אבקה נחשף ללחות הוא מתחמם, מתלקח ובוער באור לבן בוהק. גושי מגנזיום קשים להצתה, אך בצורת רצועות דקות הוא נדלק בקלות, וקשה מאוד לכבותו. מגנזיום יכול להגיב עם חנקן, וליצור מגנזיום חנקתי. כמו כן יכול להגיב עם פחמן דו-חמצני.
מתכת המגנזיום ניתכת בחום של 650 מעלות צלזיוס.[1]
שימושים
תרכובות מגנזיום, בעיקר מגנזיום חמצני (MgO), משמשות בתעשייה בייצור כלי ברזל ופלדה, זכוכית, מלט ומתכות אחרות. למגנזיום חמצני ולתרכובות אחרות של מגנזיום יש גם תפקיד בחקלאות ובתעשיית הבנייה. בדרך כלל משתמשים בסגסוגות של מגנזיום ואלומיניום, ולא במגנזיום טהור, לייצור מיכלי פחיות משקה. סגסוגות מגנזיום משמשות בנוסף לכך בתור מרכיב מבני של מכוניות ומכונות. שימוש נוסף של מגנזיום הוא הסרת גופרית מברזל ופלדה. שימושים נוספים:
- בעבר השתמשו במגנזיום לייצור מבזקים (פלאשים) למצלמות בשל האור הרב שנפלט עם הצתתו.
- סגסוגות מגנזיום חיוניות בבניית מטוסים וטילים, ומשמשות גם לייצור חישוקים לגלגלי מכוניות.
- מגנזיום משמש לריתוך מכיוון שכשמוסיפים אותו לאלומיניום, הוא משפר את צורת הריתוך שלו ומספר תכונות נוספות.
- כתוספת לחומרי נפץ ופצצות תאורה.
- מגנזיום עוזר בבידוד אורניום ומתכות אחרות ממלחיהם.
- מגנזיום הידרוקסיד Mg(OH)2 הוא מרכיב של חלב מגנזיה.
- למגנזיום כלורי (MgCl2) ולמגנזיום גופרי (MgS) שימוש ברפואה כחומר משלשל (המכונה מלח אנגלי).
- תרכובות מגנזיום הניצתות בקלות (מגנזיום בוער ב־2200°C) עוזרות להצית מדורות במהירות וקלות.
- אבקת מגנזיום פחמתי (MgCO3) עוזרת לאתלטים כמו מרימי משקולות ומטפסי הרים כאשר הם משפשפים אותה על הידיים ומשפרים את האחיזה שלהם.
- למגנזיום שימושים רבים בתחום הפירוטכניקה.
איזוטופים של מגנזיום
סמל | (p)Z | (n)N | מסה איזוטופית (u) | זמן מחצית חיים | ספין גרעיני | שכיחות האיזוטופ (כשבר מולרי מהיסוד) |
טווח השינוי הטבעי (כשבר מולרי מהיסוד) |
---|---|---|---|---|---|---|---|
התרגשות אנרגטית | |||||||
19Mg | 12 | 7 | 19.03547(27) | 1/2-# | |||
20Mg | 8 | 20.018863(29) | ms (24)90.8 | 0+ | |||
21Mg | 9 | 21.011713(18) | ms (2)122 | (5/2,3/2)+ | |||
22Mg | 10 | 21.9995738(14) | s (12)3.8755 | 0+ | |||
23Mg | 11 | 22.9941237(14) | s (11)11.317 | 3/2+ | |||
24Mg | 12 | 23.985041700(14) | יציב | 0+ | 0.7899(4) | 0.78958-0.79017 | |
25Mg | 13 | 24.98583692(3) | יציב | 5/2+ | 0.1000(1) | 0.09996-0.10012 | |
26Mg | 14 | 25.982592929(30) | יציב | 0+ | 0.1101(3) | 0.10987-0.11030 | |
27Mg | 15 | 26.98434059(5) | min (12)9.458 | 1/2+ | |||
28Mg | 16 | 27.9838768(22) | h (9)20.915 | 0+ | |||
29Mg | 17 | 28.988600(15) | s (12)1.30 | 3/2+ | |||
30Mg | 18 | 29.990434(9) | ms (17)335 | 0+ | |||
31Mg | 19 | 30.996546(13) | ms (20)230 | 3/2+ | |||
32Mg | 20 | 31.998975(19) | ms (5)86 | 0+ | |||
33Mg | 21 | 33.005254(21) | ms (16)90.5 | 7/2-# | |||
34Mg | 22 | 34.00946(25) | ms (10)20 | 0+ | |||
35Mg | 23 | 35.01734(43)# | ms (40)70 | (7/2-)# | |||
36Mg | 24 | 36.02300(54)# | ms (13)3.9 | 0+ | |||
37Mg | 25 | 37.03140(97)# | [ns 260<] ms 40# | 7/2-# | |||
38Mg | 26 | 38.03757(54)# | [ns 260<] ms 1# | 0+ | |||
39Mg | 27 | 39.04677(55)# | ns 260> | 7/2-# | |||
40Mg | 28 | 40.05393(97)# | ms 1# | 0+ |
היסטוריה
מקור שמו במילה היוונית Magnesia, שמו של מחוז בתסליה (חבל ארץ במערב מרכז יוון). ג'וזף בלאק זיהה את המגנזיום כיסוד ב־1775. סר האמפרי דייווי גילה מגנזיום לראשונה כשהצליח להפיק מגנזיום טהור מאחד ממלחיו. הוא בודד מגנזיום באלקטרוליזה של תערובת מגנזיום חמצני (MgO) וכספית חמצנית (HgO). רק ב־1831 הפיק אנטואן בוסי מגנזיום בצורה עקבית.
ביולוגיה
למגנזיום חשיבות רבה בביולוגיה; הוא מצוי בכל היצורים החיים, והוא חיוני לחיים. אצל האדם הוא מעורב בכ-300 תהליכים שונים בגוף.
התרכובת הביולוגית הידועה ביותר המכילה מגנזיום היא הצבען כלורופיל, הנותן לצמחים ולכמה חיידקים ואצות את צבעם הירוק. הכלורופיל מאפשר את תהליך הפוטוסינתזה, המשמש לניצול אנרגיית השמש לבניית התרכובות המרכיבות את הצמח.
אטומי מגנזיום נמצאים באתר הפעיל של אנזימים רבים החיוניים לתהליכים ביולוגיים בתא. בעלי חיים מקבלים מגנזיום באמצעות אכילת צמחים, ובמיוחד צמחים ירוקים (היות שהכלורופיל אחראי לצבע הירוק).
מגנזיום חיוני לשעתוק הגנים.
תזונה
המגנזיום הכרחי לתפקודו התקין של הגוף, שם הוא משמש כשהוא קשור לאנזימים שונים בתהליכי הפירוק והבנייה המתבצעים כל העת בגוף. הוא קשור באופן הדוק לפעילות השרירים ומשמש כאמצעי עזרה ראשונה להרפיית שרירים. חוסר במגנזיום עלול להביא לבלבול, רעד שרירי בעיקר בגפיים, נוקשות בשרירים, כאבי ראש, שלשול, עצירות, בחילות ועד מוות במקרים חמורים. הצריכה היומית המומלצת היא כ-420 מ"ג ליום לגבר ובין 320-400 מ"ג ליום לאשה.
מגנזיום נמצא בעיקר במזונות כירקות עליים ירוקים, דגנים מלאים (בעיקר בקליפתם), קטניות, אגוזים, שקדים, בננה וקקאו. המוצרים שדלים במגנזיום הם בשר, דגנים ללא קליפה ומוצרי חלב.
אמצעי זהירות
מגנזיום מתכתי וסגסוגות מגנזיום דליקים מאוד בצורתם הטהורה, כשהם מותכים או בצורת אבקה. מגנזיום מתכתי מגיב במהירות תוך פליטת חום במגע עם מים, ומצריך טיפול מיוחד. בעבודה עם מגנזיום חובה להרכיב משקפי מגן, היות שהאור הבהיר, המכיל גם קרינה על-סגולה, הנפלט בתהליך הבערה, עלול לפגוע בראייה. מים צריכים להישמר במרחק ממגנזיום, מפני שהחיבור ביניהם יכול לגרום לשריפה, בהתאם לנוסחה הבאה: מגנזיום מגיב עם פחמן דו-חמצני בתגובה האקסותרמית הבאה:
לכן, אין להשתמש במטף המבוסס על פד"ח לכיבוי שריפת מגנזיום.
הפקת מגנזיום בישראל
במסגרת קונצרן כימיקלים לישראל פועל בנגב מפעל "מגנזיום ים המלח" שהוקם בשיתוף פעולה עם חברת פולקסווגן הגרמנית. המפעל מפיק מגנזיום טהור וסגסוגות מגנזיום. חברת פולקסווגן השתתפה בהקמת המפעל למען ייצור חלקים שונים העשוים סגסוגות מגנזיום, בין היתר כתחליף לאלומיניום.
קישורים חיצוניים
- איגוד המשתמשים בטכנולוגיות מגנזיום (בישראל)
- מגנזיום ב־WebElements.com (באנגלית)
- על התוצאות הרפואיות של מחסור במגנזיום (באנגלית)
- אתר המוקדש למגנזיום (באנגלית)
- צריכה יומית מומלצת של מינרלים (כולל מגנזיום) (באנגלית)
- רינה זיסמנוביץ, מאזן לחץ דם ומונע עצירות: למה מגנזיום בריא לנו?, באתר ynet, 12 בספטמבר 2014
הערות שוליים
- ^ יוסף ברסלבי, "הידעת את הארץ- ים המלח סביב סביב", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשט"ז, פרק 8 : אוצרות ים המלח וסביבתו, עמוד 210
הטבלה המחזורית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
H | He | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Li | Be | B | C | N | O | F | Ne | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
Na | Mg | Al | Si | P | S | Cl | Ar | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
K | Ca | Sc | Ti | V | Cr | Mn | Fe | Co | Ni | Cu | Zn | Ga | Ge | As | Se | Br | Kr | |||||||||||||||||||||||||
Rb | Sr | Y | Zr | Nb | Mo | Tc | Ru | Rh | Pd | Ag | Cd | In | Sn | Sb | Te | I | Xe | |||||||||||||||||||||||||
Cs | Ba | La | Ce | Pr | Nd | Pm | Sm | Eu | Gd | Tb | Dy | Ho | Er | Tm | Yb | Lu | Hf | Ta | W | Re | Os | Ir | Pt | Au | Hg | Tl | Pb | Bi | Po | At | Rn | |||||||||||
Fr | Ra | Ac | Th | Pa | U | Np | Pu | Am | Cm | Bk | Cf | Es | Fm | Md | No | Lr | Rf | Db | Sg | Bh | Hs | Mt | Ds | Rg | Cn | Nh | Fl | Mc | Lv | Ts | Og | |||||||||||
|