אברהם בורנשטיין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלימיט (שיחה | תרומות)
שורה 88: שורה 88:
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28423&st=&pgnum=13 מכתב האדמו"ר מסוכטשוב 'ע"ד ספרות ועתונות חופשית'] {{PDF}}
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28423&st=&pgnum=13 מכתב האדמו"ר מסוכטשוב 'ע"ד ספרות ועתונות חופשית'] {{PDF}}
* וינגוט, אפרים שלמה זלמן בן מיכאל דב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20724&pgnum=1 מספד תמרורים], באתר [[HebrewBooks]]
* וינגוט, אפרים שלמה זלמן בן מיכאל דב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20724&pgnum=1 מספד תמרורים], באתר [[HebrewBooks]]
* {{הצופה|[[אברהם יצחק ברומברג|אברהם יצחק באמברג]]|האדמו"ר מסוכאטשוב זצ"ל|1947/03/07|00602}}
* {{הצופה|[[אברהם יצחק ברומברג]]|האדמו"ר מסוכאטשוב זצ"ל|1947/03/07|00602}}


{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}

גרסה מ־18:08, 28 בספטמבר 2018

תבנית:אדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (כ"ה בתשרי ה'תקצ"ט, 14 באוקטובר 1838- י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" ו"אבני נזר". נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בפולין.

תולדות חייו

שנותיו הראשונות

נולד בבנדין שבפולין, לדובריש ולרב זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרון בורנשטיין משצ'קוצ'ין. היה מצאצאי הרמ"א הש"ך והמעשה רוקח. בילדותו עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב ולאחר מכן אף כיהן ברבנות ביאלה פודולסק.

בפתח ספרו הוא מספר כי כילד ”לימדני אבי מורי ורבי זצ"ל את דרכי הפלפול, וכד הוינא בן עשר, חידושים חידשתי”.

לאחר ניסיון שידוך עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של הרב מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת ה'תרי"ט (1859).

בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו אגלי טל הוא מעיד:

"אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדמו"ר זצ"ל מקוצק, מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא, גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".

רב ואדמו"ר

כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, עד שפוטר עקב רצונם של פרנסי העיר למנות לרב את גיסו, בן חותנו - רבי דוד - והוא עבר לכהן כרב בקרושנוביץ. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי חנוך העניך מאלכסנדר.

האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

ב-1870 אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כאדמו"ר. ב-1876 עבר לכהן ברבנות נשלסק. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, וב-1883 עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד.

פעילות למען ארץ ישראל

רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר":

מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות שזה ודאי בכמה עניינים: א. לגוף העלייה שתהיה חופשית. ב. הישיבה שמה לקיום המצוות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים, איש את רעהו יעזורו וגו'. ג. לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בא"י תתרבה קדושתה... ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בא"י, ובפרט אם יהיה מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל - נחשב קצת כאילו יושבים בארץ ישראל.

רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו לארץ ישראל בשנת ה'תרנ"א (1891), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בה. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי.

נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע. אחריו כיהן כאדמו"ר בנו רבי שמואל.

משפחתו

  • אשתו, שרה צינה, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
  • בנו יחידו, רבי שמואל, ה"שם משמואל", מילא את מקומו. בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.
  • בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב שבתי בורנשטיין מירושלים.

מתלמידיו המפורסמים

ספריו

  • אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס בתרס"ה 1905. ההקדמה לספר נחשבת לקלאסיקה בעולם התורני. בהקדמה הוא מפרט את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". חלקים מהספר נערכו על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וישיבות רבות בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה.
  • אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך.
  • נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם בורנשטיין בוויקישיתוף