הבדלים בין גרסאות בדף "המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
עיצוב
מ (עיצוב)
| מפה=
|שם=המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות}}
[[קובץ:Quartier commercial juif attaqué - 2 décembre 1947.jpg|ממוזער|200px250px|ערבים מתקיפים את המרכז המסחרי בירושלים, 2.12. בדצמבר 1947]]
[[קובץ:Ben Yehuda 22-2-1948.jpg|שמאל|ממוזער|200px250px|החורבן ברחוב בן יהודה כתוצאה מפיצוץ [[מכונית תופת|מכונית התופת]]]]
[[קובץ:Prof Fekete Rector Heb U1.jpg|שמאל|ממוזער|200px250px|פרופ' [[מיכאל פקטה]], רקטור [[האוניברסיטה העברית]], אוסף מנת מים בעת המצור על ירושלים]]
'''ה[[מערכה (צבא)|מערכה]] על [[ירושלים]]''', סביבותיה והדרכים המובילות אליה נמשכה לכל אורכה של '''[[מלחמת העצמאות]]''', החל משלב א' – מלחמת האזרחים, [[ההתקפה על אוטובוס 2094|שפרצה]] למחרת קבלת ההחלטה באו"ם על [[תוכנית החלוקה]] ב[[כ"ט בנובמבר 1947]], עבור בשלב ב' - פלישת [[מדינות ערב]] לתחומי [[ארץ ישראל המערבית]] ובכללם שטחי [[מדינת ישראל]] ביום [[הכרזת העצמאות|הכרזת עצמאותה]] וממועד [[ההפוגה השנייה]] עת התייצבו גבולות הפסקת האש, שלימים נודעו בשם [[הקו העירוני]], ועד [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הסכמי שביתת הנשק]] באפריל [[1949]], ב[[עצימות נמוכה]]. ירושלים הייתה אחד ממוקדי הקרבות המרכזיים במלחמת העצמאות משום היותה "נשמתה של ארץ ישראל...אחרת לא נהיה ראויים לשם עם ישראל" - דבריו של [[דוד בן-גוריון]]. כשליש מהנופלים במלחמה נפלו בסביבותיה. במהלך מחציתה הראשונה של המלחמה היה חלקה היהודי של העיר נתון ב[[מצור]] חלקי, ומאמץ אזרחי וצבאי רב מאוד הושקע בהעברת אספקה אליה מהשפלה.
 
 
===לחימה בסביבות העיר ובדרכים ===
[[קובץ:Machsom.jpg|שמאל|ממוזער|200px250px|[[מחסום הפרדה|מחסום]] ערבי בשער הגיא כנגד [[שיירה|שיירות]] יהודיות]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 20804 The Palmach.jpg|200px250px|ממוזער|לוחמים ערבים ליד משאית אספקה משורינת של ה"הגנה" בוערת, בדרך לירושלים, 1948]]
[[קובץ:שיירת אספקה מהשפלה פורצת את המצור לירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|200px250px|שיירת אספקה מהשפלה שפרצה את המצור נכנסת לירושלים, 1948]]
{{ערך מורחב|השיירות לירושלים}}
נקודת התורפה העיקרית של ירושלים היהודית והיישובים הסמוכים לה היו צירי התנועה אליהם, שעברו באזורי יישוב ערבים, והיו חיוניים לצורך העברת אספקה מהשפלה וממישור החוף. הכוחות הערבים הבלתי סדירים ניסו להשתלט על צירי התנועה, לשם מניעת אספקה לעיר והיישובים הסמוכים לה, וכבר בראשית דצמבר 1947 הותקפו כלי רכב יהודיים ב[[כביש 1|דרך ירושלים - תל אביב]], והוחל במתוכנת של נסיעה ב[[שיירה|שיירות]] מאובטחות על ידי כוחות ההגנה, כאשר במקרים שונים הייתה גם אבטחה מצד כוחות בריטיים. עם הזמן עברה התנועה בחלקה המערבי של הדרך (בין תל אביב ל[[לטרון]]) לנתיבים עוקפים אך לא היה תחליף לחלק המזרחי, בין [[שער הגיא]] לירושלים. הדרך לירושלים נחסמה ונפרצה לסירוגין, והשיירות שעלו אליה ספגו התקפות ונפגעים רבים. הותקפו גם שיירות שיצאו מהעיר ליישובים היהודים בסביבותיה: (ל[[גוש עציון]] ולגוש הצפוני [[נווה יעקב (מושבה)|נווה יעקב]] - [[עטרות]]), ובהן [[שיירת העשרה]], שהובילה אספקה מירושלים ליישובי גוש עציון ב-[[11 בדצמבר]] [[1947]], ועשרה מאנשיה נהרגו ב[[מארב]]. המעבר לאוניברסיטה העברית ולבית החולים הדסה אשר שכנו ב[[הר הצופים]] הותר אך ורק בשיירות חמושות. אחת מהן ([[שיירת הדסה]]) הותקפה על ידי הכוחות הערביים ו-78 אנשיה נרצחו. שיירות נוספות שיצאו מירושלים והותקפו:
 
==הפסקת אש ושביתת נשק==
[[קובץ:Jerusalem_cease-fire.jpg|שמאל|ממוזער|200px250px|משה דיין ועבדאללה א-תל משרטטים את מפת הקו העירוני]]
בגזרת ירושלים התנהלו שיחות בין [[משה דיין]], מפקד [[חטיבת עציוני]], לבין מפקד [[הלגיון הערבי]] בירושלים. הוסכם על [[הפסקת אש]] שתכנס לתוקף ב-[[1 בדצמבר]]. כמו כן הושג הסכם בין הצדדים שניתן לו הכינוי "הסכם מפקדים" להפסקת כל פעולה צבאית, לרבות בניית ביצורים, צליפות והפגזות. כל צד התחייב שלא להפריע לתנועת גייסות הצד שכנגד בתחומו הוא. הושג הסדר של מעבר שיירות אספקה ל[[מובלעת הר הצופים]] ולהחלפת משמרות השוטרים היהודיים (למעשה היו אלו חיילי צה"ל במדי משטרה) שהוצבו בהר.
עם תום המלחמה שרטטו [[משה דיין]] ו[[עבדאללה א-תל]] את גבולות "[[הקו העירוני]]" שחילק את העיר לשניים. בעפרון בו שרטטו השניים את הגבולות על המפה נקבע שטחי הפקר לאורך הקו.על פי ההסכם העיר העתיקה, השכונות שמצפון לה ו[[הר הזיתים]], היו בתחום הירדני. מערב העיר, וכן מובלעת על הר הצופים היו בתחום הישראלי. אזור [[ארמון הנציב]] היה [[אזור מפורז]] ובו שכנו כוחות ה[[או"ם]]. בין שני חלקי העיר היה מעבר ב[[שער מנדלבאום]].

תפריט ניווט