רדב"ז – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
מ הוספת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
שורה 79: שורה 79:
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:נפטרים ב-1573]]
[[קטגוריה:ילידי 1479]]
[[קטגוריה:ילידי 1479]]
[[קטגוריה:ראשוני האחרונים]]
[[קטגוריה:ראשוני האחרונים]]

גרסה מ־04:51, 4 באוקטובר 2018

תבנית:רב רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) היה אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים ומחבר שו"ת הרדב"ז.

ביוגרפיה

רבי דוד בן זמרא נולד בספרד בשנת ה'רל"ט (1479) למשפחה של תלמידי חכמים. בצעירותו למד אצל רבי יוסף סרגוסי. בזמן גירוש ספרד, בהיותו בן 13, נדדה משפחתו לפאס אשר במרוקו, ומשם לצפת ולירושלים. בשנת ה'רע"ג 1513, עקב המצוקה הכלכלית בירושלים והפרעות, עזב הרדב"ז את ירושלים ועבר למצרים לישיבת רבי יצחק הכהן שולאל, שם מונה לאב בית דין. אחרי כיבוש מצרים על ידי העות'מאנים (שנת 1517), מונה רדב"ז למנהיגה של יהדות מצרים. רדב"ז היה אב בית דין, ראש ישיבה, גבאי צדקה והאחראי לרכוש הציבורי של יהדות מצרים. הוא התפרנס מסחר בתבואה ובעורות, והצלחתו הרבה בכך הביאה לו עושר רב.

אחרי ארבעים שנות רבנות במצרים עזב הרדב"ז את קהילתו ותפקידו, וחזר לירושלים (בשנת ה'שי"ג; 1553 לערך), ומשם עקר לצפת, הואיל ולא הייתה לו שלווה בירושלים. הרדב"ז חי בצפת עשרים שנה ונפטר בשיבה טובה בכ"א בחשוון שנת ה'של"ד (1573), ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת בחלקת האריז"ל.

יש המציינים שנים אחרות כתאריכי לידתו או פטירתו, כדי להתאימם למסורת המובאת בספר קורא הדורות לפיה נפטר הרדב"ז בגיל 110.

בשנת תשע"ו (2015) גילה ד"ר ניסן שריפי, עורך דין ומרצה למשפטים, את מקום קברו המדויק של הרדב"ז, וזאת לאחר מחקר מעמיק בו סקר ד"ר שריפי מקורות רבים, אשר הצביעו על העובדה, כי הרדב"ז נקבר מימינו של קבר רבי משה מטראני (המבי"ט), בחלקת קבר האר"י, אשר היה תלמידו במצרים. כך, בכ"א בחשוון תשע"ו נערכה הילולה ראשונה על קברו של הרדב"ז, וזאת לאחר למעלה ממאה שנה של היעלמות קברו עקב איתני הטבע (רעידות אדמה וסחף קרקעי) בשילוב עם שימור לקוי של בית הקברות העתיק בצפת.[1]

פסיקותיו

הרדב"ז ביטל במצרים את השימוש במניין שטרות וקבע את המניין לבריאת העולם למולד בהר"ד (כלומר מולד חודש תשרי של השנה שקדמה לבריאת אדם יוצא ביום שני, שעה ה' ו- ר"ד חלקים), המניין הנהוג היום, כמניין רשמי ומחייב בעם ישראל.

שתי פסיקות מפורסמות הרלוונטיות בימינו אלה נמצאו בכתביו. פסיקה אחת מתייחסת לדעתו כי ה'פלשים' באתיופיה הם יהודים לכל דבר ועניין. פסיקה נוספת היא בתשובה תרצ"א, שם הוא כותב באריכות על חצר הר הבית בזמנו, כותב על המסורת להיכנס להר הבית, על זיהוי ה'צכרה' שבכיפת הסלע כאבן השתייה שם היה קודש הקדשים של בית המקדש ומתיר ומאשר את הכניסה להר הבית.

תלמידיו

אחד מתלמידיו הידועים הוא רבי בצלאל אשכנזי, מחבר השיטה מקובצת. כמו כן מהריק"ש היה תלמידו, ואף האר"י למד אצלו במצרים.

חיבוריו

מהדורה ראשונה של שו"ת הרדב"ז, חלק ג', פיורדא תקמ"א (1781)
  • כללי הגמרא - מודפס בספר "מהררי נמרים"
  • יקר תפארת - פרוש למשנה תורה של הרמב"ם
  • מצודות דוד - ספר זה איננו הבאור הידוע "מצודת דוד" על הנ"ך, אלא באור לתרי"ג מצוות, אשר פרש את המצוות בדרש הפשט והסוד
  • מגן דוד - ספר קבלה אשר מבאר את אותיות הא"ב
  • מכתב לדוד - פירוש על שיר השירים
  • כללי קיצור ספר הפליאה - ספר קבלי שיצא לאור בירושלים תרע"ד עם הגהות וביאורים מהרב מנחם מנכין היילפרין
  • כתר מלכות - תפילה ליום הכיפורים
  • מבחר האמונות - ספר קבלה. אבד

ספרי שו"ת

הרדב"ז כתב למעלה מ-10,000 תשובות, אולם רובן אבדו. בסך הכל קיימות מעל 2,000 תשובות המכונסות בשלושה שו"תים:

  • שו"ת הרדב"ז
  • שו"ת הרדב"ז ללשונות הרמב"ם
  • שו"ת דברי דוד
  • שו"ת הון יוסף - אינו שייך לרדב"ז אלא לצאצא שלו - ר' יוסף זמירו

קישורים חיצוניים

על כתביו
על קברו

הערות שוליים


תקופת חייו של הרב רדב"ז על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן