שארלוט גינסבורג – הבדלי גרסאות
←חיים אישיים: המשפט סותר את עצמו. נא להביא מקור כדי שנבין מה בפועל |
|||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
==חיים אישיים== |
==חיים אישיים== |
||
מאז 1991 היא בזוגיות עם השחקן והבמאי הצרפתי, יליד-[[ישראל]], [[איוואן אטאל]]{{הערה|[http://www.moviehabit.com/essays/gainsbourg_attal_02.shtml Movie Habit: Interview with Charlotte Gainsbourg and Yvan Attal]}} ולהם שלושה ילדים{{הערה|[http://www.gala.fr/les_stars/leurs_bio/charlotte_gainsbourg Les Stars Leurs Bio Charlotte Gainsbourg], Gala.fr}} |
מאז 1991 היא בזוגיות עם השחקן והבמאי הצרפתי, יליד-[[ישראל]], [[איוואן אטאל]]{{הערה|[http://www.moviehabit.com/essays/gainsbourg_attal_02.shtml Movie Habit: Interview with Charlotte Gainsbourg and Yvan Attal]}} ולהם שלושה ילדים{{הערה|[http://www.gala.fr/les_stars/leurs_bio/charlotte_gainsbourg Les Stars Leurs Bio Charlotte Gainsbourg], Gala.fr}}. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־10:50, 8 באוקטובר 2018
שארלוט לוסי גינסבורג (בלועזית: Charlotte Lucy Gainsbourg; נולדה ב-21 ביולי 1971) היא שחקנית, זמרת ויוצרת בריטית-צרפתייה ממוצא יהודי.
ביוגרפיה
גינסבורג נולדה בלונדון, וגדלה בפריז. היא בתם של השחקנית והזמרת הבריטית ג'יין בירקין ושל הזמר-יוצר, שחקן והבמאי היהודי-צרפתי סרז' גינסבורג. סבתה מצד אמה היא השחקנית ג'ודי קמפבל ודודה הוא התסריטאי אנדרו בירקין, שליהק את גינסבורג בסרטו "The Cement Garden".
קריירה
הופעת הבכורה של גינסבורג בקולנוע הייתה כשגילמה את בתה של קתרין דנב בסרט Paroles et musique (1984). ב-1986 זכתה גינסבורג בפרס הסזאר בקטגוריית "השחקנית המבטיחה ביותר" על הסרט L'effrontée, וב-2000 היא זכתה בפרס כ"שחקנית המשנה הטובה ביותר" בסרט La Bûche.
ב-1993 הופיעה גינסבורג לראשונה בסרט דובר אנגלית, בסרט The Cement Garden, אותו כתב וביים דודה, אנדרו בירקין.
ב-1994 גינסבורג הופיעה לראשונה על הבמה בתיאטרון Théâtre de la Gaîté-Montparnasse בהצגה Oleanna של דייוויד מאמט. גינסבורג שרה את שיר הנושא בשלושה מסרטיה.
ב-1996 כיכבה גינסבורג בתפקיד ג'יין אייר בסרט "ג'יין אייר", הסרט עתיר השבחים שהוא עיבוד לרומן משנת 1847 של שרלוט ברונטה.
ב-2005 היא זכתה לשבחים בשל הופעתה לצד שארלוט רמפלינג במותחן הסוריאליסטי Lemming.
ב-2007 הופיעה גינסבורג לצד גאל גרסיה ברנאל בסרטו של מישל גונדרי מדעי החלום וכקלייר בסרט ביוגרפי על בוב דילן אני לא שם, אותו ביים טוד היינס וגם שרה את שירו של דילן "Just Like a Woman" בפסקול הסרט.
ב-2008 היא הופיעה לצדם של אנתוני הופקינס ולורה ליני בסרט The City of Your Final Destination.
ב-2009 היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן על משחקה בסרט Antichrist.[1]
הפרימיירה לסרט Persecution של פטריס שרו נערכה ב-2009 בפסטיבל הסרטים ה-66 של ונציה והוא מועמד לפרס אריה הזהב. הסרט עוסק במערכת יחסים ובו מככבים גם Romain Duris ו- Jean-Hugues Anglade. אמה של גינסבורג, ג'יין בירקין גם לוקחת חלק בסרט המשתתף בתחרות, בסרט מדע בדיוני 36 Views from the Pic Saint-Loup. של הבמאי Jacques Rivette.
ב-2010 השתתפה בסרט האוסטרלי-צרפתי The Tree בבימויה של ג'ולי ברטוצ'לי.
ב-2011 גילמה את קלייר בסרט Melancholia של הבמאי לארס פון טרייר.[2]
ב-2014 שיחקה בתפקיד הראשי בסרטו הפרובוקטיבי של לארס פון טרייר "נימפומנית".
ב-2016 גילמה את דמותה של ד"ר מרקוס בסרט האסונות של רולנד אמריך, היום השלישי: התחדשות. בנוסף ב-2016 שיחקה בסרט "היהודים: הם בכל מקום", לצד בן זוגה איוון אטל שגם ביים.
ב-2017 שיחקה בסרטו של יוסף סידר "נורמן: עלייתו המתונה ונפילתו התלולה של מאכער אמריקאי". באותה שנה שיחקה בסרט "איש השלג".
מוזיקה
הופעת הבכורה של גינסבורג כזמרת הייתה ביחד עם אביה בשיר מ-1984 "Lemon Incest".[3] שנתיים מאוחר יותר היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה Charlotte for Ever, אותו הפיק אביה. היא גם שיחקה עם אביה בסרט הנושא את אותו השם.
בשנת 2000 הופיעה גינסבורג באלבומה של מדונה Music, בשיר "What It Feels Like For A Girl". ההשראה לכותרת השיר באה מתוך המונולוג הארוך שלה בסרט The Cement Garden. אחרי כן השיר עובד שוב לגרסה משנת 2001 כשגינסבורג חוזרת על נאומה מהסרט במהלך השיר.
ב-2004 היא שרה דואט עם זמר הפופ הצרפתי Étienne Daho בסינגל "If".
ב-2006 גינסבורג הוציאה את אלבומה השני 5:55 שזכה לביקורות משבחות ולהצלחה מסחרית והגיעה לראש המצעד הצרפתי וזכתה לאלבום פלטינום בצרפת. בבריטניה, האלבום זכה להצלחה בינונית, והגיע למקום ה-78 (השיר "The Songs That We Sing" הגיע רק למקום ה-129).
בשלהי 2009 יצא לחנויות אלבומה השלישי של גינסבורג IRM[4] אותו הפיק בק.[5][6] אחד מהגורמים שהשפיעו על תוכנו של האלבום היה משחקה בסרט Antichrist.[7] כותרת האלבום נכתבה בהשראת הפגיעה בראש ממנה סבלה ב-2007, השם "IRM", הוא התרגום הצרפתי של מכונת הסריקה הרפואית MRI. כשהיא עברה סריקת מוח, היא החלה לחשוב על המוזיקה לאלבום. "כשהייתי בתוך המכונה," היא אמרה, "הייתה זו בריחה לחשוב על מוזיקה. זה היה קצב. זה היה מאוד כאוטי."[8]
שירה “Heaven Can Wait” נבחר בידי iTunes של סטארבקס כבחירת השבוע ב-2 במרץ 2010.[9]
בדצמבר 2011 הוציאה את אלבומה הרביעי, "Stage Whisper".
חיים אישיים
מאז 1991 היא בזוגיות עם השחקן והבמאי הצרפתי, יליד-ישראל, איוואן אטאל[10] ולהם שלושה ילדים[11].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שארלוט גינסבורג
תבנית:פרופילי קולנוענים תבנית:פרופילי מוזיקאים
- אפנה פוגשת מוזיקה: שרלוט גינסבורג
- טים מרפי, ניו יורק טיימס, היפהפייה והיחפנית: שרלוט גינסבורג לא אייקון אופנה, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2011
- אמרי מרמור, אלה: על האלבום החדש של שרלוט גינסבורג, באתר nrg, 3 בינואר 2012
- אבנר שביט, "אני שונאת את עצמי": ראיון בלעדי עם שרלוט גינסבורג על "שלושה לבבות", באתר וואלה!, 27 בספטמבר 2015
- אבנר שביט, "נורמן": ראיון עם השחקנית שרלוט גינצבורג שמצהירה "רק במאי ישראלי איפשר לי לא להתאפר", באתר וואלה!, 9 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ "Festival de Cannes: Antichrist". festival-cannes.com.
- ^ Latest On Von Trier's Melancholia Empire online. 25 March 2010
- ^ Charlotte's web – Times Online
- ^ "Une fin d'année sous le signe de Charlotte Gainsbourg". July 29 2009.
- ^ "BECK TO APPEAR ON CHARLOTTE GAINSBOURG ALBUM" Contact Music. 19 November 2008.
- ^ "Beck collaborates with Charlotte Gainsbourg on new album". NME. 18 November 2008.
- ^ "FROM THE DARKNESS OF SHADOWS: CHARLOTTE GAINSBOURG INTERVIEWED". The Quietus. 4 November 2009.
- ^ "Charlotte Gainsbourg's Skull Sessions" L.A. Weekly. February 07 2010.
- ^ Charlotte Gainsbourg (featuring Beck) - Heaven Can Wait, mark-heringer.com March 02, 2010
- ^ Movie Habit: Interview with Charlotte Gainsbourg and Yvan Attal
- ^ Les Stars Leurs Bio Charlotte Gainsbourg, Gala.fr
