חשוון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:29, 9 באוקטובר 2018

►►

חשוון

◄◄

ה'תשפ"ב
ה'תשפ"ג
ה'תשפ"ד
ה'תשפ"ה
ה'תשפ"ו

חשוון ה'תשפ"ב
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
				א'	ב'	ג'
ד'	ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'
י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז
י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד
כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ב אין ל' בחשוון

חשוון ה'תשפ"ג
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
			א'	ב'	ג'	ד'
ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'	י"א
י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח
י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה
כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט	ל'

חשוון ה'תשפ"ד
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
	א'	ב'	ג'	ד'	ה'	ו'
ז'	ח'	ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג
י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'
כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז
כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ד אין ל' בחשוון

חשוון ה'תשפ"ה
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
						א'
ב'	ג'	ד'	ה'	ו'	ז'	ח'
ט'	י'	י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו
ט"ז	י"ז	י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב
כ"ג	כ"ד	כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט
ל'

חשוון ה'תשפ"ו
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
				א'	ב'	ג'
ד'	ה'	ו'	ז'	ח'	ט'	י'
י"א	י"ב	י"ג	י"ד	ט"ו	ט"ז	י"ז
י"ח	י"ט	כ'	כ"א	כ"ב	כ"ג	כ"ד
כ"ה	כ"ו	כ"ז	כ"ח	כ"ט

בשנת ה'תשפ"ו אין ל' בחשוון

^{יום טוב / שבתון}

^{חג שאיננו שבתון}

^{יום זיכרון או צום}

חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

חשוון או מרחשוון הוא חודש בלוח העברי, החודש השמיני לפי המסורת המקראית והשני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסתיו.

בלוח הקבוע

אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום. א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

שם החודש

שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".

מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'^[1]. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"^[2]. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.

ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

במהלך השנים נתנו הסברים שונים לתחילית "מר" של שם החודש. היו שהפנו לכך ש"מר" היא גם טיפת מים כמו שכתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" (ישעיה מ, טו). אחרים כתבו שחודש חשוון הוא בעל טעם מר כי אין בו שום חג או ארוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.

השם בול

בתנ"ך החודש נקרא ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”^[3].

רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"^[4].

רד"ק מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". בילקוט שמעוני מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בניית בית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז^[5].

בילקוט שמעוני^[5] מובא גם הסבר המבוסס על דברי בראשית רבה שבתקופת תשרי "הארץ עשוייה בולים בולים (=גושים, גושים) של אדמה"^[6].

סמלים ומאפיינים

החיתוך המוטעה מַר־חֵשְוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”^[7]).

בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.

מועדים עיקריים

תענית בה"ב - נהוג לצום בימים שני, חמישי ושני שלאחר ראש חודש
ז' בחשוון: שאילת גשמים מתחילה להיאמר בארץ ישראל
כ"ט בחשוון: סיגד, חג במסורת ביתא ישראל

בהיסטוריה של עם ישראל

י"א בחשוון: נפטרה רחל אימנו
י"ב בחשוון: נרצח ראש הממשלה יצחק רבין
י"ז בחשוון: על פי המסורת החל המבול

קישורים חיצוניים

ש"ז כהנא, מר חשוון
מר-חשוון במסורת ישראל, שמואל חגי
חודש מרחשוון בספר התודעה, אליהו כי טוב
תכנים לחודש חשוון במרכז הפדגוגי הווירטואלי של רשת מורשה.
חשוון ומרחשוון, באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
מדוע נקראים החודשים העבריים בשמותיהם?, אילון גלעד

הערות שוליים

^ ארי זיבוטפסקי, חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?, דף שבועי אוניברסיטת בר אילן 1288, בראשית תשע"ט
^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב' (דף ו, עמוד א).
^ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח.
^ רש"י על מלכים א ו לח
^ ¹ ² ילקוט שמעוני, מלכים א' ו' סימן קפד, אתר דעת
^ בראשית רבה, פרשה יג, סימן יב
^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק ט"ו.

[1] ארי זיבוטפסקי, חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?, דף שבועי אוניברסיטת בר אילן 1288, בראשית תשע"ט

[2] תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב' (דף ו, עמוד א).

[3] ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח.

[4] רש"י על מלכים א ו לח

[שמעוני-5] ¹ ² ילקוט שמעוני, מלכים א' ו' סימן קפד, אתר דעת

[6] בראשית רבה, פרשה יג, סימן יב

[7] ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק ט"ו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ===השם בול===
-ב[[תנ"ך]] החודש נקרא גם '''ירח בול''', בפסוק: {{ציטוטון|וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|לח}}.}}.
+ב[[תנ"ך]] החודש נקרא '''ירח בול''', בפסוק: {{ציטוטון|וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...}}{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|לח}}.}}.
 רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%A2:%D7%A8%D7%A9%22%D7%99_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%90_%D7%95_%D7%9C%D7%97 רש"י על מלכים א ו לח]}}.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חשון
ערך מילוני בוויקימילון: מרחשון