חשוון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏השם בול: - לא "גם". השם הבבלי הובא מאוחר יותר.
←‏שם החודש: הניקוד המופיע לא מופיע במקורות המקושרים.
שורה 10: שורה 10:
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי [[חז"ל]] הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני [[גט]]), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".
שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי [[חז"ל]] הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני [[גט]]), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".


מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה ה[[אכדית]] "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן [[עיצורים שפתיים]], לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": ה[[אלפבית עברי|אות]] [[ו]] במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות [[מ]], וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'{{הערה|ארי זיבוטפסקי, [https://www1.biu.ac.il/File/Parasha/zibotevski.pdf חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?], דף שבועי אוניברסיטת בר אילן 1288, בראשית תשע"ט}}. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה [[תלמוד|התלמודית]] ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|א|ב}} ([[S:ירושלמי ראש השנה דף ו א|דף ו, עמוד א]]).}}. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.
מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה ה[[אכדית]] "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני.{{מקור}} מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן [[עיצורים שפתיים]], לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": ה[[אלפבית עברי|אות]] [[ו]] במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות [[מ]], וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'{{הערה|ארי זיבוטפסקי, [https://www1.biu.ac.il/File/Parasha/zibotevski.pdf חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?], דף שבועי אוניברסיטת בר אילן 1288, בראשית תשע"ט}}. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה [[תלמוד|התלמודית]] ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"{{הערה|{{ירושלמי|ראש השנה|א|ב}} ([[S:ירושלמי ראש השנה דף ו א|דף ו, עמוד א]]).}}. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.


ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל '''מַר־חֵשְוָן''', מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא '''מְרַח־שְׁוָן''', וכך הוא נשתמר בהגיית [[יהדות תימן|יהודי תימן]] עד ימינו. ב[[ביתא ישראל]] החודש נקרא [[לוח השנה של ביתא ישראל|תשואן]].
ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל '''מַר־חֵשְוָן''', מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא '''מְרַח־שְׁוָן''', וכך הוא נשתמר בהגיית [[יהדות תימן|יהודי תימן]] עד ימינו. ב[[ביתא ישראל]] החודש נקרא [[לוח השנה של ביתא ישראל|תשואן]].

גרסה מ־11:40, 9 באוקטובר 2018

►► חשוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום
בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.
חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

חשוון או מרחשוון הוא חודש בלוח העברי, החודש השמיני לפי המסורת המקראית והשני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסתיו.

בלוח הקבוע

אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה" אורכו 30 יום. א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

שם החודש

שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט), אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".

מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה במילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני.[דרוש מקור] מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'[1]. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[2]. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.

ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

במהלך השנים נתנו הסברים שונים לתחילית "מר" של שם החודש. היו שהפנו לכך ש"מר" היא גם טיפת מים כמו שכתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" (ישעיה מ, טו). אחרים כתבו שחודש חשוון הוא בעל טעם מר כי אין בו שום חג או ארוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.

השם בול

בתנ"ך החודש נקרא ירח בול, בפסוק: ”וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו...”[3].

רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"[4].

רד"ק מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". בילקוט שמעוני מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בניית בית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז[5].

בילקוט שמעוני[5] מובא גם הסבר המבוסס על דברי בראשית רבה שבתקופת תשרי "הארץ עשוייה בולים בולים (=גושים, גושים) של אדמה"[6].

סמלים ומאפיינים

החיתוך המוטעה מַר־חֵשְוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: ”הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי”[7]).

בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.

מועדים עיקריים

בהיסטוריה של עם ישראל

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חשון
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מרחשון

הערות שוליים

  1. ^ ארי זיבוטפסקי, חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?, דף שבועי אוניברסיטת בר אילן 1288, בראשית תשע"ט
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב' (דף ו, עמוד א).
  3. ^ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח.
  4. ^ רש"י על מלכים א ו לח
  5. ^ 1 2 ילקוט שמעוני, מלכים א' ו' סימן קפד, אתר דעת
  6. ^ בראשית רבה, פרשה יג, סימן יב
  7. ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק ט"ו.


חודשים עבריים
תשרי • חשוון • כסלו • טבת • שבט • אדר א' • אדר (הסמוך לניסן) • ניסן • אייר • סיוון • תמוז • אב • אלול
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חשוון&oldid=24078769"