לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "מכון ון ליר בירושלים"

שיפור העברית ודיוק בפרטים
(קיצרתי את הרקע)
(שיפור העברית ודיוק בפרטים)
 
==תולדות המכון==
על התרומה להקמת המכון, מכספי תרומה של המליונר [[ברנרד ון ליר]], הודיעה משפחת ואןון ליר בשנת 1955{{הערה|{{מעריב||נתגלה|1955/12/16|00800}}}}. פגישת יסוד של המכון התקיימה ב[[מלון המלך דוד]] במאי 1956{{הערה|{{דבר||פגישת היסוד למוסד ון ליר|1956/05/23|00215}}}}. בשנת 1958 חוקק הכנסת את חוק המרכז הישראלי לקידום תרבות האדם, תשי"ט-1958{{הערה|{{חרות||חוק המרכז הישראלי לקידום תרבות האדם|1958/07/01|00205}}}}. באוגוסט 1959 נתמנו עשרת החברים הראשונים במרכז{{הערה|{{דבר||נתמנו החברים הראשונים למרכז לקידום תרבות האדם|1959/08/06|00206}}}}. בשנת 1961 הוחל בבניית מבנה המכון על שטח של 23 [[דונם]] שהוקצה למכון ב[[טלביה]]. תכנן את המבנה [[דוד רזניק]], יחד עם [[שמעון פובזנר]]{{הערה|{{מעריב|איתן בנצור|מרכז לקידום תרבות האדם יוקם בבירה|1961/04/30|00701}}}} והוא נבנה יחד עם מבנה [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]{{הערה|{{מעריב|יהודה האזרחי|המדע ישכון מאחורי חומת אבן|1962/06/07|02100}}}}. המבנה נחנך בשנת 1965{{הערה|{{מעריב|נילי פרידלנדר|משלימים את הבניין הראשי במרכז לתרבות האדם בבירה|1965/06/24|01800}}}} אך במשך מספר שנים אחדות לאחר הקמתו עמד שומם{{הערה|{{מעריב|דניאל דגן|מפוארים וריקים|1971/02/26|08400}}; {{מעריב||המשך|1971/02/26|09802}}}}. בשנת 1968 התמנה למנהל המכון ד"ר [[יהודה אלקנה]], שהחלוהוא החל – יחד עם פרופ' [[אהרן קציר]] למלא את המכון בתוכן{{הערה|{{דבר|נ. בן-יוסף|מדען בשירות החברה|1972/07/02|00601}}}}. אלקנה ניהל את המכון עד שנת 1993.
 
עם מינוי פרופ' גבריאל מוצקין למנהל המכון הוא נפגש עם ד"ר לאונרד פולונסקי, שהסכים להעניק למכון תרומה על סך 10050 מיליון דולר. התרומה יועדה לטובתלהקמת קרן מלגות לפוסט-דוקטורנטים. מחציתכעשרים אחוזים מהסכום יועדיועדו לטובתלקרן קרן מלגותהמלגות, אשר מזכה כל סטודנט במלגה בגובה 40 אלף דולרים בשנה, ומחציתוהנותר נוספת יועדהלהקמתו לטובתשל בניין חדש שיארח את המלגאים. בשנת 2008 נערכה תחרות אדריכלים, בהשבה זכו בניברכה הזוגומיכאל חיוטין, לאחר שגברו על חמישה משרדים אחרים - מן-שנער, יוסי קורי, קימל-אשכולות, רוזנפלד-ארנס, שורץ-בסנוסוף. ההצעה כללה תכנון של הקמפוס כולו, הכולל את האקדמיה למדעים (אף היא בתכנון רזניק ופובזנר) ובנייןואת בניין המועצה להשכלה גבוהה;, ותכנון 7,200 המטרים הרבועים שיועדו לבניין החדש, מבליבלי להעיבשיעיב על הבניין ההיסטורי. בשנת 2014 הסתיימה בנייתו של המבנה{{הערה|{{xnet|[[נעמה ריבה]]|המלך ון ליר: הבניין החדש של המכון הירושלמי הוא פנינה אדריכלית|3106008|9 ביוני 2014}}}}.
 
==פעילות==
21

עריכות