בראווה (כף ורדה) – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
תיקנתי את שם האוקיינוס שבו כף ורדה ממוקמת תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
}} |
}} |
||
[[קובץ:Scn0007.jpg|ממוזער|שמאל|150px|נובה סינטרה]] |
[[קובץ:Scn0007.jpg|ממוזער|שמאל|150px|נובה סינטרה]] |
||
'''בראווה''' (ב[[פורטוגזית]]: '''Brava''') הוא [[אי]] [[הר געש|געשי]] באיי [[כף ורדה]] שב[[האוקיינוס |
'''בראווה''' (ב[[פורטוגזית]]: '''Brava''') הוא [[אי]] [[הר געש|געשי]] באיי [[כף ורדה]] שב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. האי הוא הקטן באיי כף ורדה, ומהווה חלק מקבוצת האיים [[סוטאוונטוס]]. |
||
האי יושב לראשונה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. אוכלוסיית האי גדלה לאחר שנמלטה אליו אוכלוסיית האי [[פוגו (כף ורדה)|פוגו]] לאחר התפרצות [[פוגו (הר)|הר הגעש פוגו]] בשנת [[1675]]. |
האי יושב לראשונה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. אוכלוסיית האי גדלה לאחר שנמלטה אליו אוכלוסיית האי [[פוגו (כף ורדה)|פוגו]] לאחר התפרצות [[פוגו (הר)|הר הגעש פוגו]] בשנת [[1675]]. |
||
גרסה מ־08:26, 13 באוקטובר 2018
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס האטלנטי  |
| קואורדינטות | 14°52′00″N 24°42′00″W / 14.866666666667°N 24.7°W |
| ארכיפלג | איי כף ורדה |
| סוג | אי געשי |
| שטח | 64 קמ"ר |
| אורך | 11 קילומטר |
| רוחב | 9 קילומטר |
| גובה מרבי | 976 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה | כף ורדה |
| אוכלוסייה | 7,000 (2016) |
| אזור זמן | UTC-1 |
| עיר ראשית |
Nova Sintra |
| מגלה | מגלי ארצות פורטוגזים |
| תאריך גילוי | 1462 |
|
(למפת כף ורדה רגילה) | |
  | |
בראווה (בפורטוגזית: Brava) הוא אי געשי באיי כף ורדה שבאוקיינוס האטלנטי. האי הוא הקטן באיי כף ורדה, ומהווה חלק מקבוצת האיים סוטאוונטוס.
האי יושב לראשונה במאה ה-16. אוכלוסיית האי גדלה לאחר שנמלטה אליו אוכלוסיית האי פוגו לאחר התפרצות הר הגעש פוגו בשנת 1675.
עיקר תעשיית האי מתבססת על החקלאות. היישוב המרכזי באי הוא וילה נובה סינטרה.
באי נמצא שדה התעופה היחיד הפעיל של איי כף ורדה.
גאוגרפיה
שטחו של האי 67 קמ"ר. האי הררי ומכוסה יערות. בחלקו הדרומי של האי מספר עמקים מיוערים. האקלים באי לח בשל רוחות הסחר, והאי מכוסה בענן תמידי המאפשר את גידולה של הצימחיה הרבה שבאי.
כל הכפרים באי מצויים בצידו הצפוני של האי, הגדול שבהם הוא הכפר וילה נובה סינטרה. בכפר פורנה ישנו נמל מסחרי המשמש את האי.
היסטוריה
האי התגלה לראשונה על ידי מגלים אירופאים פורטוגזים בשנת 1462. היישוב הראשון באי נוסד בשנת 1573 וכלכלתו התבססה על סחר עבדים. בשנת 1680 ברחו תושבי האי לאי הסמוך פוגו בשל התפרצות הר הגעש באי.
במאות ה-17 וה-18 היו יישובי האי נתונים להתקפות שודדי ים.
במהלך המאה ה-19 היגרו מהגרים רבים מהאי לארצות הברית.
אוכלוסין
אוכלוסיית האי לאורך ההיסטוריה[1]:
| שנה | מספר תושבים |
|---|---|
| 1940 | 8,528 |
| 1950 | 7,937 |
| 1960 | 8,625 |
| 1970 | 7,756 |
| 1980 | 6,985 |
| 1990 | 6,975 |
| 2000 | 6,820 |
כלכלה
עיקר כלכלת האי מתבססת על החקלאות והדייג. מרבית תושבי האי נוהגים לקבל כספים מקרובי משפחתם העובדים בארצות הברית ובקנדה. האי אינו מהווה אתר תיירות בשל חופי הים התלולים שבאי, שאינם נוחים לרחצה.
קישורים חיצוניים
- מידע על האי בראווה באתר אוניברסיטת מסצ'וסטס (באנגלית)
- תיאור האי (באנגלית)
- אתר על פיתוח האי (באנגלית)
- תצלומי האי
הערות שוליים
 | ||
|---|---|---|
| קבוצות איים | בארלאוונטו • סוטאוונטו | |
| איים | בואה ויסטה • בראווה • פוגו • מאיו • סאל • סנטה לוציה • סנטיאגו • סנטו אנטאו • סאו ניקולאו • סאו ויסנטה | |
| איונים | אילהאו דו באלוארטה • אילהאו בראנקו • אילהאו לאחה בראנקה • אילהאו דוס פסארוס • אילהאו ראבו דה חונקו • אילהאו ראסו • אילהאו דה סאל ריי • אילהאו דה סנטה מריה • אילהאוס סקוס (אילהאו דה סימה • אילהאו גראנדה) | |