צו כרמיה – הבדלי גרסאות
הצו לא הבדיל בין יהודים לספרדים ליהודים אחרים |
הרקע |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
על פי הצו נקבע כי: |
על פי הצו נקבע כי: |
||
{{ציטוט|מרכאות=כן|שורות=כן|תוכן=ה[[יהודים]] ילידי מחוז [[אלג'יריה]] מוכרזים כאזרחים צרפתים. עקב כך נקבע מעמדם המציאותי ומעמדם האישי מיום פרסום הדקרט הנוכחי. לפי החוק הצרפתי, כל הזכויות שנרכשו עד היום הזה נשארו בעינן, וכל הוראה מחוקקת, צו, תקנה או פקודה מנוגדים - מבוטלים. ניתן בטור ביום [[24 באוקטובר]] 1870.}} |
{{ציטוט|מרכאות=כן|שורות=כן|תוכן=ה[[יהודים]] ילידי מחוז [[אלג'יריה]] מוכרזים כאזרחים צרפתים. עקב כך נקבע מעמדם המציאותי ומעמדם האישי מיום פרסום הדקרט הנוכחי. לפי החוק הצרפתי, כל הזכויות שנרכשו עד היום הזה נשארו בעינן, וכל הוראה מחוקקת, צו, תקנה או פקודה מנוגדים - מבוטלים. ניתן בטור ביום [[24 באוקטובר]] 1870.}} |
||
== הרקע == |
|||
[[צרפת]] פלשה לאלג'יריה וכבשה אותה בשנת 1830. בעת הכיבוש הצרפתי של אלג'יריה חיו בה כ-16,000 יהודים, מרביתם בארבעת הערים הגדולות, [[אלג'יר]], [[אוראן]], [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]] ו[[תלמסן]]. תחת השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]], ששרר עד הכיבוש הצרפתי, היהודים חיו במעמד של [[ד'ימי]]ם, מעמד נחות לעומת בני האוכלוסייה המוסלמית. |
|||
קבלת הצו תרמה רבות להתקדמותם של ה[[יהודים]] באלג'יריה בכל תחומי החיים והחברה. עם זאת, בעקבות הצו גברה באופן משמעותי ה[[אנטישמיות]] של אנשי המנהל והמתיישבים האירופיים, שהתקשו להשלים עם העובדה שילידים - היהודים האלג'יראים - הפכו להיות שווים להם. רגש העליונות וכן החישוב הכלכלי בהפסידם כוח עבודה זול, יצרו גילויי אנטישמיות כלפי היהודים. גם ה[[מוסלמים]] תושבי אלג'יריה גילו ביטויי שנאה ליהודים, לאחר שהם עצמם לא הוכרזו כאזרחים צרפתים ונשארו במעמדם החברתי הנמוך. |
קבלת הצו תרמה רבות להתקדמותם של ה[[יהודים]] באלג'יריה בכל תחומי החיים והחברה. עם זאת, בעקבות הצו גברה באופן משמעותי ה[[אנטישמיות]] של אנשי המנהל והמתיישבים האירופיים, שהתקשו להשלים עם העובדה שילידים - היהודים האלג'יראים - הפכו להיות שווים להם. רגש העליונות וכן החישוב הכלכלי בהפסידם כוח עבודה זול, יצרו גילויי אנטישמיות כלפי היהודים. גם ה[[מוסלמים]] תושבי אלג'יריה גילו ביטויי שנאה ליהודים, לאחר שהם עצמם לא הוכרזו כאזרחים צרפתים ונשארו במעמדם החברתי הנמוך. |
גרסה מ־13:14, 14 באוקטובר 2018
צו כרמיה, או פקודת כרמיה, צו שניתן ב-1870 בצרפת והעניק לכ-35 אלף יהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית. הצו נקרא על שמו של אדולף כרמיה, שר המשפטים הצרפתי-יהודי שיזם אותו. על פי הצו נקבע כי:
היהודים ילידי מחוז אלג'יריה מוכרזים כאזרחים צרפתים. עקב כך נקבע מעמדם המציאותי ומעמדם האישי מיום פרסום הדקרט הנוכחי. לפי החוק הצרפתי, כל הזכויות שנרכשו עד היום הזה נשארו בעינן, וכל הוראה מחוקקת, צו, תקנה או פקודה מנוגדים - מבוטלים. ניתן בטור ביום 24 באוקטובר 1870.
הרקע
צרפת פלשה לאלג'יריה וכבשה אותה בשנת 1830. בעת הכיבוש הצרפתי של אלג'יריה חיו בה כ-16,000 יהודים, מרביתם בארבעת הערים הגדולות, אלג'יר, אוראן, קונסטנטין ותלמסן. תחת השלטון העות'מאני, ששרר עד הכיבוש הצרפתי, היהודים חיו במעמד של ד'ימים, מעמד נחות לעומת בני האוכלוסייה המוסלמית.
קבלת הצו תרמה רבות להתקדמותם של היהודים באלג'יריה בכל תחומי החיים והחברה. עם זאת, בעקבות הצו גברה באופן משמעותי האנטישמיות של אנשי המנהל והמתיישבים האירופיים, שהתקשו להשלים עם העובדה שילידים - היהודים האלג'יראים - הפכו להיות שווים להם. רגש העליונות וכן החישוב הכלכלי בהפסידם כוח עבודה זול, יצרו גילויי אנטישמיות כלפי היהודים. גם המוסלמים תושבי אלג'יריה גילו ביטויי שנאה ליהודים, לאחר שהם עצמם לא הוכרזו כאזרחים צרפתים ונשארו במעמדם החברתי הנמוך.
במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-7 באוקטובר 1940, ביטל ממשל וישי שהוקם בצרפת את צו כרמיה, ונשללה אזרחותם הצרפתית של יהודי המושבות הצרפתיות בצפון אפריקה.
ב-20 באוקטובר 1943 הושבה האזרחות הצרפתית ליהודי אלג'יריה.
לקריאה נוספת
- מיכאל אביטבול, מכרמיה לפטן, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשנ"ד.
קישורים חיצוניים
- מיכאל אביטבול, לקראת האזרחות הצרפתית ופקודת כרמיה מתוך ספרו "מכרמיה לפטן", באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- על יהדות אלג'יריה בתקופת מלחמת העולם השנייה, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח