אויגן קולב

אין תמונה חופשית

אוֹיְגֶן קוֹלְבּ (Eugene Kolb; בהונגרית: Kolb Jenő;‏ 21 בפברואר 1898 – 14 בספטמבר 1959) היה מבקר אמנות, תאורטיקן של האמנות, ומנהל מוזיאון תל אביב לאמנות משנת 1952 ועד מותו ב-1959.

קורות חייו

אויגן (יֶנו) קולב נולד ב-1898 בשׁוֹפְּרוֹן שבהונגריה, לאמו גיזלה לבית שלזינגר, ואביו שמעון קולב יליד סטמר בן למשפחת טייטלבוים. אביו היה בעל בית מסחר לאופנה. השפות שדוברו בבית הוריו היו גרמנית והונגרית. קולב למד בבית ספר תיכון בשׁוֹפְּרוֹן.
במלחמת העולם הראשונה שרת כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי נפצע ונפל בשבי הרוסי. לאחר שחרורו למד תולדות האמנות באקדמיה לאמנויות במינכן (Akademie der Bildenden Künste München), ובאוניברסיטת וינה. בין מוריו היו היינריך ולפלין ומקס דבוז'אק שהשפיעו עמוקות על התפתחותו הרוחנית והרעיונית.

לאחר סיום לימודיו השתקע בבודפשט.
קולב הוא מניצולי "רכבת קסטנר" שבאמצעותה הגיע בשנת 1944 לשווייץ, יחד עם אשתו ובתו.
ב-1946 עלה ארצה והשתלב במערכת על המשמר.
ב-1952 מונה למנהל הכללי של מוזיאון תל אביב.
היה נשוי לעדית לבית מֶלֶר (Edith Meller) ואב לבת, שושנה.
נפטר בביתו בגבעתיים מהתקף לב בשנת 1959, בגיל 61. נקבר בבית הקברות קריית שאול, בהלוויה שבה נטלו חלק מאות בני אדם.

פעילותו המקצועית והציבורית

בבודפשט קנה לעצמו מעמד בכיר בחיי התרבות בהונגריה. הוא עבד כעורך האמנותי בהוצאת "זינגר וְווֹלפנר" ובמסגרת זו פרסם מונוגרפיות על ציירים הונגריים והיה גם העורך לערכים אומנותיים של האנציקלופדיה "אוּי אִידוֹק" (זמנים חדשים) אנציקלופדיה כללית בת 24 כרכים.

היה האוצר של המוזיאון היהודי של בודפשט בשנים 1932 עד 1942

ב-1939 הצטרף ל"חוג גורדון" (ארגון של "השומר הצעיר" למבוגרים). שימש כנציג התנועה בקהילה היהודית והיה פעיל בהסתדרות הציונית.

כפליט בשווייץ, בשנת 1945, שימש ככתב-קורספונדנט של העיתון "המשמר", שנקרא לימים "על המשמר".

עם עלייתו לארץ הצליח להשתלט על השפה העברית, ומ-1946 ועד 1959 כתב מאמרים על אמנות וביקורת אמנות ב"על המשמר" ובכתבי העת של התקופה, ביניהם אורלוגין. הרצה על ענייני אמנות. קולב התרשם שבניגוד לספרות, התיאטרון והמוזיקה, האמנות הפלסטית לא זכתה למעמד מרכזי בארץ, ופעל במטרה להעלות את רמתה. בין השאר תמך בהקמת אופקים חדשים וליווה אותם בהמשך הדרך.
בשנת 1950 התמנה ליועץ אמנותי למוזיאון תל אביב, וב-1952 מונה למנהלו הכללי . במקביל המשיך להרצות בסמינר הקיבוצים, בחוגי המרכז לתרבות מתקדמת ועוד.

כמנהל מוזיאון תל אביב ניסה לאפיין את הייחוד של הציור הישראלי ועמד על כך שתהיה לו זיקה לאמנות היהודית. לקח על עצמו לקדם את מעמד האמנות בארץ ולדאוג גם לאמנים שלא הלכו בתלם ההפשטה נוסח זריצקי, ובהיותו מנהל המוזיאון נתן להם ייצוג הולם והיה אחראי לתערוכות של שלום סבא, אביגדור אריכא, נפתלי בזם, משה ברנשטיין, וב-1957 לתערוכה של אביבה אורי.

פעילותו של קולב בעולם האמנות בישראל ארכה 13 שנים בלבד, אך הייתה משמעותית ופורייה מאוד.

הנצחה

"קרן קולב" הוקמה בעזרת תרומות של יצירות של 59 אמנים, ומנוהלת על ידי מוזיאון תל אביב.
הקרן מעניקה אחת לשנתיים את "פרס אויגן קולב לגרפיקה ישראלית".

פרסומיו

• לאונרדו דא וינצ'י: היוצר ויצירתו - האדם ועולמו / מאת א. קולב,‫ תל אביב: מסדה, תשי"ג.
• טיציאן, בחיר ציירי ונציה / נערך והוסבר על ידי א. קולב, עם מבוא ביוגרפי מאת אוסקר פישל,‫ תל אביב: מסדה, תשי"ד.
• רפאל: הצייר ויצירתו באספקלרית תמונותיו המפורסמות ביותר / נערך והוסבר על ידי א. קולב, עם מבוא ביוגרפי מאת ליאופולד צאן,‫ תל אביב: מסדה, תשי"ד.
• 20 ציורי מופת: הקדמה ודברי הסבר: א. קולב,‫ תל אביב: מסדה, תשי"ט.
• הגרפיקה הישראלית / צבי זהר, אויגן קולב, מרחביה: ספרית פועלים - המדור לאמנות, תשכ"א-1960.

• Vilmos Kovácsházy, István Genthon, & Jenö Nyilas-Kolb, Budapester Bilderbuch / Geleitw. v. Vilmos Kovácsházy; Zsgest. durch István Genthon, Jenö Nyilas-Kolb. (Mitarb.), Budapest: Somló, [1933].
  • Budapest illustrated: 199 pictures with a supplement (Hungarian Towns and Landscapes: Pictures of Historic Souvenirs and Natural Scenery of Hungary) / introd. by Vilmos Kovácsházy; arranged by István Genthon and Jenö Nyilas-Kolb; translated into English by F.G. Redward, Budapest : Béla Somló, [194-?].
• Régi játékkártyák; magyar és külföldi kártyafestés, XV.-XIX. század. Összeállította és magyarázó szöveggel ellátta Kolb Jenö, [Budapest, Hungária Nyomda, 1939]. (מהדורה נוספת: Budapest : Állami Könyvterjesztő Vállalat, 1984..)
• Jenő Nyilas-Kolb, Farkas István, Budapest: Bisztrai Farkas Ferencz Kiadása, 1935.
• Eugene Kolb, Old playing-cards, from the fifteenth to the nineteenth century, [Budapest: Hungarian Printing Office, 1940].
• Bergen-Belsen Tagebuch / Eugen Jeno Kolb; herausgegeben von Shoshanna Hasson-Kolb, Alexander Barzel und Thomas Rahe ;(translated from Hungarian by Detlef Müller), [Germany] :[s.n.], 2000 – יומן ברגן-בלזן (פוענח על ידי אלכסנדר ברזל, ששהה עם קולב במחנה, ונערך על ידיו ועל ידי בתו של קולב, שושנה חסון-קולב, ותומאס ראהה).

מאמרים, מבואות, הקדמות

• תערוכת זיכרון מיצירות הפסל זאב בן צבי: 1952-1904 / (הקדמה: א. קולב),‫ תל אביב: מוזיאון תל אביב, 1954.
• יעקב פינס, נופים: חיתוכי עץ / בצירוף הקדמה מאת א. קולב, תל אביב: דביר, תשט"ו.
• ציורים אבסטרקטיים וסוריאליסטיים [קטלוג] / פתח דבר מאת א. קולב, תל אביב: מוזיאון [תל אביב], תשט"ו.
• צפירה אילין - תערוכת ציורי שמן / (מאמר מבוא: א. קולב), תל אביב: מוזיאון תל אביב, תשט"ז-1956. ‬צפירה אילין הייתה אשתו של אפרים אילין.)
• רכישות חדשות: מבחר היצירות שנוספו למוזיאון בשנות 1955-1952 / (הקדמה: א. קולב),‫ תל אביב: מוזיאון תל אביב, תשט"ז.
• מנחם שמי: 48 תמונות ומבחר אגרות ורישומים / ערוך בידי משה בסוק; מבוא: א. קולב, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ח.
• אגם - ציור בתנועה, תמונות משתנות / (א. קולב - מאמר מבוא), תל אביב: מוזיאון תל אביב, תשי"ט-1958.
• משה ברנשטיין, דמויות יהודיות / הקדמה: א. קולב; עריכה גרפית: מ. ברנד,‫ תל אביב: יבנה, תשכ"ב.
• מנחם שמי: 8 תמונות בצבעים / מבואות: א. קולב, מ. בסוק,‫ תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ו-1966.
• פסלים / יעקב לוצ'אנסקי; דברי מבוא: א. קולב, זאן קאסו; הצילומים מעשה ידי ישראל צפריר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ז. ‬(מהדורה נוספת: קיבוץ גבעת-ברנר, חמו"ל, תשל"ו.)
• בדמי ימיו: מאוריצי גוטליב 1856-1879 / עריכת הקטלוג: נחמה גורלניק; מאמרים מאת אויגן קולב, יז'י מאלינובסקי, תל אביב: מוזאון תל אביב לאמנות, 1991.

לקריאה נוספת

• בנין תרבות בארץ ישראל / אויגן קולב (מחקר ועריכה: גליה בר אור‬, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 2003 (קטלוג / מוזיאון תל אביב לאמנות; 2003/15) – מאמרים של קולב ומחקר ביוגרפי ועיוני מקיף על חייו ופעילותו.

קישורים חיצוניים

• רשימת פרסומיו באתר WorldCat
• אויגן קולב, דבר, 15 בספטמבר 1959
• אריה לרנר, אויגן קולב, דבר, 18 בספטמבר 1959
• ברוריה גרצברג, אויגן קולב (שנה למותו), דבר, 30 בספטמבר 1960
• דליה מנור, דיוקנו של מבקר כמרחיב אופקים, באתר הארץ, 25 באפריל 2004