תרבות פופולרית – הבדלי גרסאות
מ הסרת קישורים עודפים, ויקישיתוף בשורה, הגהה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המונח |
המונח '''תרבות פופולרית''' כולל שלל פעילויות תרבותיות ואמנותיות בחברה המודרנית, כגון [[קולנוע]], [[טלוויזיה]], מוזיקה פופולרית, מסעות פרסום, [[עיתונאות|עיתונות]], [[אופנה]], ספרות פופולרית וספורט תחרותי ועוד. התרבות הפופולרית מתייחסת לפעילויות אלה ואחרות כפי שהן מתבטאות באירועים ובמוצרים, אך גם בייצוגיהם באמצעי התקשורת השונים. למעשה אפשר לומר שהתרבות הפופולרית כוללת את רוב המוצרים והאמנויות של התרבות העכשווית, מלבד מה שמכונה "התרבויות העיליות" או "[[אמנות יפה]]". מונח זה החל לשמש את חוקרים בתחום [[לימודי תרבות|לימודי התרבות]] במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20 כדי לציין את כלל התכנים והצורות התרבותיות שהתפתחו במאות ה-19 וה-20 בתחומי המדיה והתעשיות התרבותיות.<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=דפנה הירש ומוטי רגב|שם=תרבות פופולרית - מדריך למידה|מו"ל=האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה=2012}}</ref> |
||
ניתן לייחס את תחילת היווצרותה של התרבות הפופולרית במשמעותה הנוכחית לשינוי התרבותי העמוק שהתרחש בקרב המעמדות השכירים והעירוניים בארצות המערב עם הופעתם של מוצרים וטכנולוגיות של ה[[חרושת התרבות|תעשיות התרבותיות]] בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. שנוי זה הצמיח שתי הגדרות שהיו מקובלות למונח תרבות פופולרית - הראשונה מזהה את הפופולרי עם מסחריות ותפוצה רחבה, והשנייה מכלילה בתרבות פופולרית את הפעילויות התרבותיות שה"עם" עושה, בהנגדה לפעילויות תרבותיו של האליטות - התרבות הגבוהה. גישה אחרת רואה את היחס בין התרבות הפופולרית לתרבות הגבוהה כתהליך מתמיד שבו צורות תרבותיות מסוימות מקבלות העדפה ותמיכה מצד המערכת הארגונית והמוסדית, בעוד צורות אחרות מודרות ומונמכות. אולם מדובר בתהליך דינמי היוצר זרימה ותנועה של תכנים בין שתי הקטגוריות כתוצאה מיחסי כוח משתנים<ref>Hall, Stuart. 1981. "Notes on Deconstructing 'The Popular'", pp. 227-240, in: Raphael, Samuel (ed.), '''People's History and Socialist Theory'''. Routledge, London.</ref><ref name=":0" />. |
ניתן לייחס את תחילת היווצרותה של התרבות הפופולרית במשמעותה הנוכחית לשינוי התרבותי העמוק שהתרחש בקרב המעמדות השכירים והעירוניים בארצות המערב עם הופעתם של מוצרים וטכנולוגיות של ה[[חרושת התרבות|תעשיות התרבותיות]] בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. שנוי זה הצמיח שתי הגדרות שהיו מקובלות למונח תרבות פופולרית - הראשונה מזהה את הפופולרי עם מסחריות ותפוצה רחבה, והשנייה מכלילה בתרבות פופולרית את הפעילויות התרבותיות שה"עם" עושה, בהנגדה לפעילויות תרבותיו של האליטות - התרבות הגבוהה. גישה אחרת רואה את היחס בין התרבות הפופולרית לתרבות הגבוהה כתהליך מתמיד שבו צורות תרבותיות מסוימות מקבלות העדפה ותמיכה מצד המערכת הארגונית והמוסדית, בעוד צורות אחרות מודרות ומונמכות. אולם מדובר בתהליך דינמי היוצר זרימה ותנועה של תכנים בין שתי הקטגוריות כתוצאה מיחסי כוח משתנים<ref>Hall, Stuart. 1981. "Notes on Deconstructing 'The Popular'", pp. 227-240, in: Raphael, Samuel (ed.), '''People's History and Socialist Theory'''. Routledge, London.</ref><ref name=":0" />. |
||
[[קובץ:HulaHoopKids.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הולה הופ]] - טרנד אופנתי רווח ב[[שנות השישים]], שהפך אופנתי שוב ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]]] |
[[קובץ:HulaHoopKids.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הולה הופ]] - טרנד אופנתי רווח ב[[שנות השישים]], שהפך אופנתי שוב ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]]]] |
||
תרבות פופולרית (ב[[אנגלית]]: ''' |
תרבות פופולרית (ב[[אנגלית]]: '''Popular Culture''' או '''Pop Culture'''; בתרגום מקוצר: '''תרבות הפופ''') היא התרבות השולטת ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] מסוימת. תוכן התרבות ה[[פופולריות|פופולרית]] נקבע על ידי אינטראקציות, צרכים ורצונות יומיומיים - ה'רגעים' התרבותיים שמרכיבים את [[חיי היומיום]]. היא עשויה לכלול פעילויות כמו [[סריגה]], [[בישול]], סיפור סיפורים, [[משחקי קלפים]] או [[משחקי כדור]]. בחברות [[מודרניות]] ו[[פוסט מודרניזם|פוסט-מודרניות]] תרבות פופולרית מושפעת משמעותית מתעשיות שמפיצות חומר תרבותי, למשל תעשיות ה[[קולנוע]], ה[[טלוויזיה]] וה[[פרסום]], וכן תעשיית ה[[אקטואליה|חדשות]]. אבל אי אפשר לתאר תרבות פופולרית פשוט כצירוף סך התעשיות האלה; נכון יותר להגדיר אותה כתוצאה של אינטראקציה מתמשכת בין התעשיות הנ"ל ובין בני האדם בחברה שצורכים את המוצרים שלהן. |
||
==הגדרה== |
==הגדרה== |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
לתרבות פופולרית יש מספר מקורות. מקור עיקרי בחברות מודרניות הוא אוסף התעשיות שמרוויחות מהמצאת חומר תרבותי ומהפצתו. אלה כוללות את תעשיית [[מוזיקת פופ|מוזיקת הפופ]], ה[[קולנוע]], ה[[טלוויזיה]], ה[[רדיו]], יצרני [[משחקי וידאו]] ו[[הוצאת ספרים|הוצאות ספרים]]. |
לתרבות פופולרית יש מספר מקורות. מקור עיקרי בחברות מודרניות הוא אוסף התעשיות שמרוויחות מהמצאת חומר תרבותי ומהפצתו. אלה כוללות את תעשיית [[מוזיקת פופ|מוזיקת הפופ]], ה[[קולנוע]], ה[[טלוויזיה]], ה[[רדיו]], יצרני [[משחקי וידאו]] ו[[הוצאת ספרים|הוצאות ספרים]]. |
||
מקור שני ושונה מאוד של תרבות פופולרית הוא גורם ה[[פולקלור]]. בתקופות שלפני [[המהפכה התעשייתית]], התרבות היחידה הייתה תרבות פולקלור, ותרבות פופולרית לא הייתה קיימת. השכבה המוקדמת הזו של התרבות עדיין קיימת היום, לדוגמה בצורת בדיחות או [[סלנג]] שמתפשטים באוכלוסייה מפה לאוזן כמו שנעשה תמיד. עליית ה[[אינטרנט]] סיפקה ערוץ חדש של הפצת |
מקור שני ושונה מאוד של תרבות פופולרית הוא גורם ה[[פולקלור]]. בתקופות שלפני [[המהפכה התעשייתית]], התרבות היחידה הייתה תרבות פולקלור, ותרבות פופולרית לא הייתה קיימת. השכבה המוקדמת הזו של התרבות עדיין קיימת היום, לדוגמה בצורת בדיחות או [[סלנג]] שמתפשטים באוכלוסייה מפה לאוזן כמו שנעשה תמיד. עליית ה[[אינטרנט]] סיפקה ערוץ חדש של הפצת פולקלור, וכך סיפקה כוח מחודש לגורם זה של תרבות פופולרית. |
||
גורם הפולקלור של התרבות הפופולרית מעורב מאוד בגורם המסחרי. ניתן אפילו להגדיר תרבות פופולרית כתרבות פולקלור שצומחת תחת השפעה מסחרית כבדה. לאכזבתם החוזרת ונשנית של ספקי תרבות מסחרית, לציבור יש טעם משלו ואי אפשר תמיד לצפות אילו פריטים תרבותיים שנמכרים לו יצליחו, וכך יהפכו למצרך הבא של תרבות פופולרית. מעבר לכך, אמונות ודעות לגבי מוצרים של תרבות מסחרית (לדוגמה "הדמות שאני הכי אוהב היא הכלב [[סקובי דו]]") מופצות מפה לאוזן, ותוך כדי כך עוברות שינוי בדיוק כמו פולקלור. |
גורם הפולקלור של התרבות הפופולרית מעורב מאוד בגורם המסחרי. ניתן אפילו להגדיר תרבות פופולרית כתרבות פולקלור שצומחת תחת השפעה מסחרית כבדה. לאכזבתם החוזרת ונשנית של ספקי תרבות מסחרית, לציבור יש טעם משלו ואי אפשר תמיד לצפות אילו פריטים תרבותיים שנמכרים לו יצליחו, וכך יהפכו למצרך הבא של תרבות פופולרית. מעבר לכך, אמונות ודעות לגבי מוצרים של תרבות מסחרית (לדוגמה "הדמות שאני הכי אוהב היא הכלב [[סקובי דו]]") מופצות מפה לאוזן, ותוך כדי כך עוברות שינוי בדיוק כמו פולקלור. |
||
מקור אחר של תרבות פופולרית הוא אוסף הקהילות המקצועיות שמספקות לציבור [[עובדה|עובדות]] לגבי העולם, ובדרך כלל מלוות בפרשנות. זה כולל את תעשיית החדשות כמו גם את הקהילות המדעיות והמשכילות. עבודת המדענים והמשכילים נאספת על ידי תעשיית החדשות ומופצת לציבור הרחב, לעיתים קרובות תוך הדגשת "עובדות למחצה" שיש להן את הכוח להדהים, או פריטים אחרים שמטבעם מתגלה בהם עניין. לדוגמה, [[פנדה ענק|דובי פנדה]] הם פריטים בולטים של תרבות פופולרית, אך [[תולעים]] [[טפיל]]יות אינן כאלה |
מקור אחר של תרבות פופולרית הוא אוסף הקהילות המקצועיות שמספקות לציבור [[עובדה|עובדות]] לגבי העולם, ובדרך כלל מלוות בפרשנות. זה כולל את תעשיית החדשות כמו גם את הקהילות המדעיות והמשכילות. עבודת המדענים והמשכילים נאספת על ידי תעשיית החדשות ומופצת לציבור הרחב, לעיתים קרובות תוך הדגשת "עובדות למחצה" שיש להן את הכוח להדהים, או פריטים אחרים שמטבעם מתגלה בהם עניין. לדוגמה, [[פנדה ענק|דובי פנדה]] הם פריטים בולטים של תרבות פופולרית, אך [[תולעים]] [[טפיל]]יות אינן כאלה על אף שהן בעלות חשיבות מעשית גדולה יותר. |
||
גם עובדות מלומדות וגם סיפורים חדשותיים עוברים שינוי על ידי דרך הפצת הפולקלור, לפעמים עד שהם הופכים לשקרים מוחלטים, הידועים כ[[אגדה אורבנית|אגדות אורבניות]] (לדוגמה: "לאסקימואים יש 32 מילים שונות המתארות שלג"). אין ספק שלאגדות אורבניות רבות אין מקור עובדתי כלל, והומצאו רק להנאה. |
גם עובדות מלומדות וגם סיפורים חדשותיים עוברים שינוי על ידי דרך הפצת הפולקלור, לפעמים עד שהם הופכים לשקרים מוחלטים, הידועים כ[[אגדה אורבנית|אגדות אורבניות]] (לדוגמה: "לאסקימואים יש 32 מילים שונות המתארות שלג"). אין ספק שלאגדות אורבניות רבות אין מקור עובדתי כלל, והומצאו רק להנאה. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
* |
*[[חמש עשרה דקות של תהילה]] |
||
* |
*[[אייקון פופ]] |
||
* |
*[[מיינסטרים]] |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
== הערות שוליים == |
|||
| ⚫ | |||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Popular culture|שם ויקישיתוף=תרבות פופולרית}} |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{ויקישיתוף בשורה}} |
|||
[[קטגוריה:תרבות פופולרית|*]] |
[[קטגוריה:תרבות פופולרית|*]] |
||
[[קטגוריה:תרבויות]] |
[[קטגוריה:תרבויות]] |
||
גרסה מ־08:52, 17 באוקטובר 2018
המונח תרבות פופולרית כולל שלל פעילויות תרבותיות ואמנותיות בחברה המודרנית, כגון קולנוע, טלוויזיה, מוזיקה פופולרית, מסעות פרסום, עיתונות, אופנה, ספרות פופולרית וספורט תחרותי ועוד. התרבות הפופולרית מתייחסת לפעילויות אלה ואחרות כפי שהן מתבטאות באירועים ובמוצרים, אך גם בייצוגיהם באמצעי התקשורת השונים. למעשה אפשר לומר שהתרבות הפופולרית כוללת את רוב המוצרים והאמנויות של התרבות העכשווית, מלבד מה שמכונה "התרבויות העיליות" או "אמנות יפה". מונח זה החל לשמש את חוקרים בתחום לימודי התרבות במהלך העשורים האחרונים של המאה ה-20 כדי לציין את כלל התכנים והצורות התרבותיות שהתפתחו במאות ה-19 וה-20 בתחומי המדיה והתעשיות התרבותיות.[1]
ניתן לייחס את תחילת היווצרותה של התרבות הפופולרית במשמעותה הנוכחית לשינוי התרבותי העמוק שהתרחש בקרב המעמדות השכירים והעירוניים בארצות המערב עם הופעתם של מוצרים וטכנולוגיות של התעשיות התרבותיות בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. שנוי זה הצמיח שתי הגדרות שהיו מקובלות למונח תרבות פופולרית - הראשונה מזהה את הפופולרי עם מסחריות ותפוצה רחבה, והשנייה מכלילה בתרבות פופולרית את הפעילויות התרבותיות שה"עם" עושה, בהנגדה לפעילויות תרבותיו של האליטות - התרבות הגבוהה. גישה אחרת רואה את היחס בין התרבות הפופולרית לתרבות הגבוהה כתהליך מתמיד שבו צורות תרבותיות מסוימות מקבלות העדפה ותמיכה מצד המערכת הארגונית והמוסדית, בעוד צורות אחרות מודרות ומונמכות. אולם מדובר בתהליך דינמי היוצר זרימה ותנועה של תכנים בין שתי הקטגוריות כתוצאה מיחסי כוח משתנים[2][1].
תרבות פופולרית (באנגלית: Popular Culture או Pop Culture; בתרגום מקוצר: תרבות הפופ) היא התרבות השולטת בחברה מסוימת. תוכן התרבות הפופולרית נקבע על ידי אינטראקציות, צרכים ורצונות יומיומיים - ה'רגעים' התרבותיים שמרכיבים את חיי היומיום. היא עשויה לכלול פעילויות כמו סריגה, בישול, סיפור סיפורים, משחקי קלפים או משחקי כדור. בחברות מודרניות ופוסט-מודרניות תרבות פופולרית מושפעת משמעותית מתעשיות שמפיצות חומר תרבותי, למשל תעשיות הקולנוע, הטלוויזיה והפרסום, וכן תעשיית החדשות. אבל אי אפשר לתאר תרבות פופולרית פשוט כצירוף סך התעשיות האלה; נכון יותר להגדיר אותה כתוצאה של אינטראקציה מתמשכת בין התעשיות הנ"ל ובין בני האדם בחברה שצורכים את המוצרים שלהן.
הגדרה
תרבות פופולרית משתנה כל הזמן והיא ייחודית למקום ולזמן מסוים. היא יוצרת זרמים ומערבולות, במובן שקבוצה קטנה של אנשים תגלה עניין רב בתחום שהתרבות הפופולרית השלטת (ה"מיינסטרים") מודעת אליו רק חלקית.
מרכיבי תרבות פופולרית נוטים בדרך-כלל לפנות לקשת רחבה של אנשים בציבור; רק לעיתים רחוקות הם אזוטריים. יש הטוענים שפריטים הפונים לקהל רחב שולטים בתרבות פופולרית מכיוון שחברות למטרות רווח, שמייצרות מוצרי תרבות פופולרית ומוכרות אותם, שואפות להגדיל את הרווחים למקסימום על ידי הבלטת מוצרים כאלה.
יש אומרים שתרבות פופולרית נוטה להיות שטחית. פריטי תרבות שדורשים ניסיון נרחב, הכשרה או מחשבה על-מנת שיעריכו אותם, לרוב לא הופכים לפריטי תרבות פופולרית. על אף מה שמשדר המוניות ועממיות, תרבות פופולרית לעיתים קרובות נמצאת בקצה המוביל של התרבות - היא מאומצת על ידי מביני דבר או דמויות מובילות בתרבות, ורק אחר כך על ידי כל המשתרכים מאחור מהמיינסטרים.
מקורות
לתרבות פופולרית יש מספר מקורות. מקור עיקרי בחברות מודרניות הוא אוסף התעשיות שמרוויחות מהמצאת חומר תרבותי ומהפצתו. אלה כוללות את תעשיית מוזיקת הפופ, הקולנוע, הטלוויזיה, הרדיו, יצרני משחקי וידאו והוצאות ספרים.
מקור שני ושונה מאוד של תרבות פופולרית הוא גורם הפולקלור. בתקופות שלפני המהפכה התעשייתית, התרבות היחידה הייתה תרבות פולקלור, ותרבות פופולרית לא הייתה קיימת. השכבה המוקדמת הזו של התרבות עדיין קיימת היום, לדוגמה בצורת בדיחות או סלנג שמתפשטים באוכלוסייה מפה לאוזן כמו שנעשה תמיד. עליית האינטרנט סיפקה ערוץ חדש של הפצת פולקלור, וכך סיפקה כוח מחודש לגורם זה של תרבות פופולרית.
גורם הפולקלור של התרבות הפופולרית מעורב מאוד בגורם המסחרי. ניתן אפילו להגדיר תרבות פופולרית כתרבות פולקלור שצומחת תחת השפעה מסחרית כבדה. לאכזבתם החוזרת ונשנית של ספקי תרבות מסחרית, לציבור יש טעם משלו ואי אפשר תמיד לצפות אילו פריטים תרבותיים שנמכרים לו יצליחו, וכך יהפכו למצרך הבא של תרבות פופולרית. מעבר לכך, אמונות ודעות לגבי מוצרים של תרבות מסחרית (לדוגמה "הדמות שאני הכי אוהב היא הכלב סקובי דו") מופצות מפה לאוזן, ותוך כדי כך עוברות שינוי בדיוק כמו פולקלור.
מקור אחר של תרבות פופולרית הוא אוסף הקהילות המקצועיות שמספקות לציבור עובדות לגבי העולם, ובדרך כלל מלוות בפרשנות. זה כולל את תעשיית החדשות כמו גם את הקהילות המדעיות והמשכילות. עבודת המדענים והמשכילים נאספת על ידי תעשיית החדשות ומופצת לציבור הרחב, לעיתים קרובות תוך הדגשת "עובדות למחצה" שיש להן את הכוח להדהים, או פריטים אחרים שמטבעם מתגלה בהם עניין. לדוגמה, דובי פנדה הם פריטים בולטים של תרבות פופולרית, אך תולעים טפיליות אינן כאלה על אף שהן בעלות חשיבות מעשית גדולה יותר.
גם עובדות מלומדות וגם סיפורים חדשותיים עוברים שינוי על ידי דרך הפצת הפולקלור, לפעמים עד שהם הופכים לשקרים מוחלטים, הידועים כאגדות אורבניות (לדוגמה: "לאסקימואים יש 32 מילים שונות המתארות שלג"). אין ספק שלאגדות אורבניות רבות אין מקור עובדתי כלל, והומצאו רק להנאה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ג'ון פיסק, "מדונה" [1989] בתוך: ליבס, ת' וטלמון, מ' (עורכות) תקשורת כתרבות: טלוויזיה כסביבה של תרבות היום יום. מקראה. כרך ב', תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2003, 209-223.
- אווה אילוז, "'אותו תחום אפלולי של הפנים': אופרה וינפרי והמראה של המלט" [1998] בתוך: ליבס, ת' וטלמון, מ' (עורכות) תקשורת כתרבות: טלוויזיה כסביבה של תרבות היום יום. מקראה. כרך א', תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, 2003, 197-218.
- עוזי אלידע, העולם בצהוב- לידת עיתונות ההמון הארץ-ישראלית (מ'הצבי' ל'האור' 1884-1914), הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2015.
