שינייד או'קונור – הבדלי גרסאות
מקובל לציין את הלאום של אדם בשורת הפתיחה. פחות מקובל לציין את הדת. העובדה שהתאסלמה לאחרונה מצויינת בגוף הערך |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
|סיווג=זמר}} |
|סיווג=זמר}} |
||
[[קובץ:Sinéad_O'Connor_-_Poznań_-_2007.jpg|250px|ממוזער|שמאל|או'קונור בהופעה, 2007]] |
[[קובץ:Sinéad_O'Connor_-_Poznań_-_2007.jpg|250px|ממוזער|שמאל|או'קונור בהופעה, 2007]] |
||
'''שינייד מארי ברנדט או'קונור''' (ב[[אנגלית]]: '''Sinéad Marie Bernadette O'Connor'''; נולדה ב-[[8 בדצמבר]] [[1966]]) היא [[זמרת]] [[אירי]]ת. בנוסף למוזיקה שלה, היא ידועה במראה החריג שלה (מופיעה לעיתים קרובות עם [[קרחת]]) ובדעותיה השנויות במחלוקת. |
'''שינייד מארי ברנדט או'קונור''' (ב[[אנגלית]]: '''Sinéad Marie Bernadette O'Connor'''; נולדה ב-[[8 בדצמבר]] [[1966]]) היא [[זמרת]] [[אירי]]ת שהתאסלמה. בנוסף למוזיקה שלה, היא ידועה במראה החריג שלה (מופיעה לעיתים קרובות עם [[קרחת]]) ובדעותיה השנויות במחלוקת. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
גרסה מ־07:34, 27 באוקטובר 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שינייד או'קונור בלוראון, 10 אוגוסט 2013 | |
לידה |
8 בדצמבר 1966 Glenageary, מחוז דבלין, אירלנד |
---|---|
פטירה |
26 ביולי 2023 (בגיל 56) לונדון, הממלכה המאוחדת |
שם לידה | Sinéad Marie Bernadette O'Connor |
מקום קבורה | בית הקברות דינס גריינג' |
מוקד פעילות | דבלין, אירלנד |
תקופת הפעילות | 1986–2023 (כ־37 שנים) |
מקום לימודים | Newtown School, Waterford |
סוגה | רוק, רוק אלטרנטיבי, פופ רוק, רגאיי ופולק אירי |
סוג קול | מצו-סופרן |
שפה מועדפת | אנגלית, אירית |
כלי נגינה | גיטרה, כלי הקשה, חלילית אירית, פסנתר |
חברת תקליטים |
אנסיין (1987-1997) אטלנטיק רקורדס (2000) ונגארד (2002-2005) צ'וקלט אנד ונילה (2005 עד היום) |
בן או בת זוג |
ג'ון ריינולדס (מרץ 1989–נובמבר 1991) Steve Cooney (יולי 2010–אפריל 2011) Nick Sommerlad (2001–יולי 2002) Barry Herridge (2011–2011) פיטר גבריאל Dónal Lunny John Waters Richard Heslop Frank Bonadio |
צאצאים | Jake Reynolds, Shane O'Connor Lunny, Roisin Waters, Yeshua Bonadio |
מספר צאצאים | 4 |
פרסים והוקרה |
|
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
שינייד מארי ברנדט או'קונור (באנגלית: Sinéad Marie Bernadette O'Connor; נולדה ב-8 בדצמבר 1966) היא זמרת אירית שהתאסלמה. בנוסף למוזיקה שלה, היא ידועה במראה החריג שלה (מופיעה לעיתים קרובות עם קרחת) ובדעותיה השנויות במחלוקת.
ביוגרפיה
או'קונור נולדה בדבלין ונקראה על שם שינייד דה ואלירה, אשתו של הנשיא האירי אמון דה ואלירה ואמו של הרופא המיילד, ועל שם ברנדט הקדושה מלורד. הוריה התגרשו כשהייתה בת שמונה. היא ושני אחיה הגדולים עברו לגור עם אמם, שם לטענתה חוו לעיתים קרובות אלימות פיזית. אביה, ג'ון או'קונור, פתח במאבק על המשמורת, אשר הפך מפורסם באירלנד השמרנית, שבה גירושים היו חריגים וגברים לא קיבלו משמורת על ילדיהם לאחר גירושים.
בגיל 15, בעקבות היעדרות מלימודים ועבירות של גניבה שביצעה, עברה או'קונור לבית מחסה מגדלנה. היא חיזקה שם את יכולות הכתיבה והמוזיקה שלה, אבל סבלה מהדרישה לקונפורמיות שנכפתה עליה. ב-1983 שלח אותה אביה לפנימייה בעיר ווטרפורד, שהייתה יותר ליברלית מבית הספר הקודם שלה. בעידוד מורתה הקליטה או'קונור קלטת דמו עם שני שירים מקוריים ושני ביצועים מחודשים לשירים קיימים.
בקיץ של 1984 פרסמה מודעה בעיתון וכך מצאה מספר חברים ללהקה שרצתה להקים. הלהקה נקראה "Ton Ton Macoute" על שם מיתוס האיטיאני על זומבים. הלהקה ניגנה מוזיקה שהושפעה מתחומי עניין של חבריה כגון מוזיקת עולם, מיסטיקה וכישוף, והופעותיה זכו לביקורות חיוביות. ב-10 בפברואר 1985 נהרגה אמה של או'קונור בתאונת דרכים, והיא עזבה את הלהקה.
תשומת הלב שקיבלה או'קונור מתעשיית המוזיקה כשהייתה בלהקה הובילה להחתמתה בחברת תקליטים קטנה. היא עבדה מעט עם דה אדג', גיטריסט להקת U2, אבל לאחר מכן, בהשפעת המנהל שלה שפוטר מהלהקה, אמרה בתקשורת מספר אמירות שליליות על U2 ועל ה-IRA.
או'קונור התחילה להקליט את אלבומה הראשון, אולם ההקלטות התעכבו בעקבות מחלוקות קשות עם המפיק. באותו זמן היא נכנסה להריון מהמתופף ג'ון ריינולדס. חברת התקליטים שלה לחצה עליה לבצע הפלה מלאכותית. הודות למנהל שלה, הסכימה חברת התקליטים שאו'קונור, אשר הייתה בת 20 ובחודש השביעי להריונה, תפיק את אלבום הבכורה שלה בעצמה.
ב-1988 יצא האלבום הראשון של או'קונור, The Lion & the Cobra, שלמרות הביקורות הטובות עליו לא זכה להצלחה במכירות.
באלבומה השני, I Do Not Want What I Haven't Got, הופיע השיר "Nothing Compares 2 U", שנכתב והופק על ידי פרינס. השיר הפך ללהיט גדול בכל העולם, והאלבום היה אחד מרבי המכר הגדולים של 1990. ביולי של אותה שנה השתתפה או'קונור בהופעה הגדולה של רוג'ר ווטרס (מלהקת "פינק פלויד") בברלין, יחד עם גדולי האמנים של אותה תקופה. היא ביצעה את השיר Mother, וביצועה זכה לתשבחות רבות ונחשב לעיתים לטוב מהמקור.
או'קונור חוללה שערורייה קטנה באוגוסט 1990, כאשר סירבה להופיע בניו ג'רזי לאחר הקלטה של ההמנון האמריקאי. מארגני ההופעה אישרו לה לבסוף להופיע ללא ההמנון, אולם לאחר מכן הטילו עליה חרם. פרנק סינטרה, אשר הופיע ביום למחרת באותו מקום, אמר שהיה רוצה "לבעוט לה בתחת", ועל כך הגיבה או'קונור: "אני לא האישה הראשונה שהוא מאיים להכות". עוד שערוריה שעוררה או'קונור התחוללה באפריל 1999. לאחר שישה שבועות של לימודי תאולוגיה, היא הוסמכה ככומר על ידי הבישוף העצמאי מייקל קוקס, ראש "הכנסייה הקתולית האורתודוקסית האפוסטולית של אירלנד" (גוף פסבדו-קתולי שאיננו מצוי בקומוניון עם האפיפיור) ואימצה את השם הדתי "מרי ברנדט".
ב-1992 הוציאה או'קונור אלבום של שירי ג'אז מחודשים, שעליהם גדלה. הביצועים לא היו לטעם הקהל, ויחד עם השערורייה שחוללה בניו ג'רזי איבדה או'קונור את התנופה שהייתה לה לפני כן.
ב-3 באוקטובר 1992 השתתפה בתוכנית סטרדיי נייט לייב. היא ביצעה א-קפלה לשיר "War" של בוב מארלי, כמחאה על ניצול מיני בכנסייה הקתולית והוסיפה לו את המילים "Child Abuse" (התעללות בילדים). בסוף השיר, וללא ידיעת מפיקי התוכנית, שלפה או'קונור תמונה של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, אמרה "הילחמו באויב האמיתי" וקרעה אותה כשהיא משליכה את הקרעים אל עבר המצלמה. כשבועיים לאחר תקרית זו הופיעה בקונצרט מחווה לבוב דילן במדיסון סקוור גארדן שבניו יורק, אך מחאה קולית בלתי פוסקת של הקהל מנעה ממנה להתחיל לשיר. כתגובה ביקשה או'קונור להפסיק את המוזיקה ולהגביר את המיקרופון ששימש אותה והחלה לשיר את השיר "War" כשהיא מדגישה את המילים "Child Abuse".
ב-1994 הוציאה את האלבום Universal Mother, שלא הצליח לשנות את הדימוי השלילי שלה למרות היותו יותר רגוע ומיינסטרימי.
או'קונור הכריזה על עצמה כלסבית בשנת 2000, עת שהוציאה את אלבומה Faith and Courage. הכרזה זו הופרכה לאחר מכן על ידה, אך עוררה את תשומת הלב של הקהל בכל העולם, וכך גם הסינגל "No Man's Woman" ("לא אישה של אף אחד"). באותו אלבום ניכרו השפעותיהם של הרגאיי ושל האמונה הראסטפארית, אליה החלה להתקרב.
ב-2002 יצא האלבום Sean-Nós Nua, שהכיל ביצועים של או'קונור לשירי עם איריים, חלקם באירית. זמן קצר לאחר מכן יצא אלבום ההופעה She Who Dwells in the Secret Place of the Most High Shall Abide Under the Shadow of the Almighty, ובאותו זמן היא הכריזה על פרישה מקריירת המוזיקה. הכרזתה הופרכה עם הוצאת אלבום הרגאיי Throw Down Your Arms, בשנת 2005.
ב-2007 הוציאה את אלבומה השמיני, "Theology". ב-2012 הוציאה אלבום בשם "How About I Be Me (And You Be You)?".
לאו'קונור ארבעה ילדים מארבעה אבות.
ב-2003 אובחנה כסובלת מהפרעה דו קוטבית. ב-12 בינואר 2012 דווח כי בשבוע שלפני כן ביצעה או'קונור שני ניסיונות התאבדות באמצעות בליעת מנת יתר של תרופה בה היא מטופלת.[1]
בעקבות יציאת השיר "Wrecking Ball" ב-2013 של מיילי סיירוס המלווה בוידאוקליפ פרובוקטיבי בו בין השאר רוכבת סיירוס על כדור הריסה בעירום מלא, פרסמה או'קונור מכתב פומבי ובו הזהירה אותה מכך שהיא נותנת לתעשיית המוזיקה לסרסר אותה ושהופעתיה בעירום שולחות את המסר ש"זה מגניב להיות זונה".[2] פרסום המכתב עורר עניין רב בתקשורת והתפתח לעימות בין שתי הזמרות כאשר סיירוס פרסמה תגובה לעגנית בטוויטר ואו'קונור איימה בתביעה משפטית אם סיירוס לא תתנצל.[3]
שינייד או'קונור הופיעה בישראל בשנת 1995. בשנת 1997 הייתה אמורה להופיע בירושלים, באירוע פוליטי תחת הכותרת "שתי בירות, שתי מדינות", אך ביטלה את הופעתה לאחר שקיבלה איומים על חייה.[4]
ב-2014 הייתה אמורה שוב להופיע בישראל אך ביטלה את הופעתה לאחר לחצים של תנועת ה-BDS שמקדמת חרם תרבותי על ישראל. היא נימקה את החלטתה בטענה "שלא ידעה שיש חרם על ישראל, ושהיא משתתפת בצערם של הפלסטינים".
בשנת 2017 שינתה את שמה למגדה דאויט (באנגלית: Magda Davitt).[5] באוקטובר 2018 הודיעה כי התאסלמה ושינתה את שמה לשוהאדה (באנגלית: Shuhada' Davitt).[6][7]
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של שינייד או'קונור
- ירון פריד, שינייד אוקונור חיה ולא מפסיקה ליצור, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2010
- ראווי סומאיה, ניו יורק טיימס, שינייד או'קונור מצאה את עצמה, בינתיים, באתר הארץ, 17 בפברואר 2012
- אמרי מרמור, יש לה ביצים: שינייד או'קונור היא מצרך נדיר בעולם הפופ, באתר nrg, 7 במרץ 2012
- דפנה ארד, שינייד אוקונור איבדה שליטה על חייה. איך זה ייגמר?, באתר הארץ, 16 ביוני 2016
- שינייד או'קונור באתר רדיו מוסיכיף.
- אבי גולדברגר, אהובתנו בת חמישים: מבט על תהפוכות חייה של שינייד או'קונור, באתר וואלה!, 08 בדצמבר 2016
הערות שוליים
- ^ שירות וואלה! סלבס, שינייד או'קונור ניסתה להתאבד, באתר וואלה!, 12 בינואר 2012
- ^ המכתב של שייניד אוקונר מתורגם באתר "חורים ברשת", 3 באוקטובר 2013.
- ^ שייניד או'קונור מאיימת לתבוע את מיילי סיירוס אם לא תתנצל, אתר "חורים ברשת", 4 באוקטובר 2013.
- ^ "שינייד או'קונור ביטלה את הופעתה לאחר שקיבלה איומים על חייה", באתר "הארץ" (באנגלית).
- ^ "Sinead O'Connor announces she is legally changing her name". Metro (באנגלית בריטית). 2017-09-09. נבדק ב-2017-12-05.
- ^ עמי פרידמן, איבדה את זה שוב: שינייד אוקונור התאסלמה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2018
- ^ ציוץ של שינייד או'קונור ברשת החברתית אקס (טוויטר), 19 באוקטובר 2018