לדלג לתוכן

בחירות אמצע – הבדלי גרסאות

הוסר בית אחד ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
 
הבחירות ל[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] ב[[ארצות הברית]] אינן חופפות ל[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית|בחירות לנשיאות]], כלומר מתקיימות באמצע כהונת [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]]. בארצות הברית יש [[משטר נשיאותי]] כך שהנשיא מכהן מכוח [[בחירות ישירות|בחירה (כמעט) ישירה]] של הציבור ואינו תלוי בתמיכת הקונגרס לכהונתו. אחת ההשלכות של מצב זה היא שתקופות הכהונה של הקונגרס והנשיא אינן חופפות: הנשיא נבחר מדי ארבע שנים, [[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]] נבחר מחדש מדי שנתיים ובכל שנתיים עומדים גם שליש ממושבי [[הסנאט של ארצות הברית|הסנאט]] לבחירה. בהרחבה: בארצות הברית, הנשיא וסגן הנשיא נבחרים מדי ארבע שנים באופן עקיף לנשיאות. הרשות המחוקקת של ארצות הברית היא הסנאט (אשר חבריה משרתים בקדנציה בת שש שנים) ובית הנבחרים (המכהן במשך שנתיים). שליש מחברי הסנאט נבחרים כל שנתיים. ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס האמריקני]] ישנה חשיבות לעמדת הכוח של המפלגה בתקופת הכהונה של הנשיא. ישנם שלושה סוגים של סנאטורים; כל בחירות מחליפה סוג אחד ומכאן "בחירות אמצע הקדנציה" הוא העמדה לבחירה של שליש מחברי בית הנבחרים, כשהנשיא עדיין באמצע כהונתו. גם ב[[הפיליפינים|פיליפינים]] וב[[ליבריה|ליבריה]] נערכים בחירות אמצע הקדנציה.
 
 
בזמן ש[[בית היועצים של יפן|בית היועצים]] ב[[יפן]] משתמש במועד הבחירות, אין בחירות קבועות שנערכות באמצע הקדנציה כפי שזה קורה עם [[בית הנבחרים של יפן|בית הנבחרים]]. למרות העובדה ש[[ראש ממשלת יפן]] נבחר על-ידי בית הנבחרים, ראש הממשלה בדרך כלל לוקח אחריות ובהתאם לתוצאות הבחירות לבית היועצים הוא מכריז על [[התפטרות]] או הרכבת קבינט ולכן גם בחירות אלה מכונות "בחירות אמצע הקדנציה", כי הן נערכות באמצע הקדנציה של ראש ממשלה מכהן.