מרדכי גלדמן – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג) |
קו מפריד בטווח מספרים, מתן שם לתמונה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם= |
|שם= |
||
|שם בשפת המקור= |
|שם בשפת המקור= |
||
|תמונה=[[קובץ:Mordechai Geldman.jpg|180px]] |
|תמונה=[[קובץ:Mordechai Geldman.jpg|180px|מרדכי גלדמן]] |
||
|כיתוב=מרדכי גלדמן |
|כיתוב=מרדכי גלדמן |
||
|תאריך לידה= |
|תאריך לידה= |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
גלדמן נולד ב[[מינכן]] שב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|גרמניה]] להורים [[ניצולי השואה]] מ[[יהדות פולין|פולין]]. [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]] יחד עם הוריו ב-[[1949]], ומאז מתגורר ב[[תל אביב]]. גלדמן למד [[פסיכולוגיה]] ו[[ספרות]] כללית ל[[תואר ראשון]] ו[[פסיכולוגיה קלינית]] ל[[תואר שני]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. עבד כשש שנים כ[[פסיכותרפיה|פסיכותרפיסט]] מתמחה במכון רודי לפסיכותרפיה, הקים יחידה למיון מנהלים ב"פילת" ושימש כפסיכולוג ב[[מחלקת מדעי ההתנהגות (צה"ל)|מרכז ההערכה לקצונה בכירה]] ב[[צה"ל]]. כיום עוסק בפסיכותרפיה בגישות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] בקליניקה פרטית. |
גלדמן נולד ב[[מינכן]] שב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|גרמניה]] להורים [[ניצולי השואה]] מ[[יהדות פולין|פולין]]. [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]] יחד עם הוריו ב-[[1949]], ומאז מתגורר ב[[תל אביב]]. גלדמן למד [[פסיכולוגיה]] ו[[ספרות]] כללית ל[[תואר ראשון]] ו[[פסיכולוגיה קלינית]] ל[[תואר שני]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. עבד כשש שנים כ[[פסיכותרפיה|פסיכותרפיסט]] מתמחה במכון רודי לפסיכותרפיה, הקים יחידה למיון מנהלים ב"פילת" ושימש כפסיכולוג ב[[מחלקת מדעי ההתנהגות (צה"ל)|מרכז ההערכה לקצונה בכירה]] ב[[צה"ל]]. כיום עוסק בפסיכותרפיה בגישות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] בקליניקה פרטית. |
||
שירתו של גלדמן מתאפיינת בחיבור בין שפה גבוהה ועשירה לשפה נמוכה ואפילו סלנגית ובחקירה [[פילוסופיה|פילוסופית]] ופסיכולוגית של [[אקזיסטנציאליזם|נושאים קיומיים]]. גלדמן הוא "המשורר המרכזי הראשון שהכניס תכנים הומואים גלויים לשיריו."{{הערה|[[אלי הירש]], [http://elihirsh.com/?p=5303 מרדכי גלדמן, תורת הייחוד], מוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, 6 בדצמבר 2013}}. |
שירתו של גלדמן מתאפיינת בחיבור בין שפה גבוהה ועשירה לשפה נמוכה ואפילו סלנגית ובחקירה [[פילוסופיה|פילוסופית]] ופסיכולוגית של [[אקזיסטנציאליזם|נושאים קיומיים]]. גלדמן הוא "המשורר המרכזי הראשון שהכניס תכנים הומואים גלויים לשיריו."{{הערה|[[אלי הירש]], [http://elihirsh.com/?p=5303 מרדכי גלדמן, תורת הייחוד], מוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, 6 בדצמבר 2013}}. |
||
ספריו של גלדמן זיכו אותו במספר פרסים ספרותיים: פרס חומסקי לשירה ב-[[1983]], [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]] ב-[[1996]], [[פרס ברנר]] ב-[[1997]], [[פרס עמיחי]] ב-[[2005]] ו[[פרס ביאליק]] למפעל חיים בשירה ב-[[2010]]. שיריו תורגמו לשפות רבות והוא נכלל באנתולוגיות רבות של שירה ישראלית בשפות שונות. ב-2011 נכלל באלמנך המופיע ב[[מונגוליה]] (ed. Hadda Sendoo) עם הנודעים והטובים במשוררי העולם כ[[תומאס טראנסטרמר]], [[שיימוס הייני]] ו[[ויסלבה שימבורסקה]]. מאז משתתף מדי שנה באלמנך הזה. גלדמן ייצג את ישראל בביאנלה לשירה בליאז' – בלגיה ב-1995, וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" ב-1998. ב-2011 השתתף בפסטיבל השירה השני של [[טוקיו]], במימון [[משרד החוץ הישראלי]]. |
ספריו של גלדמן זיכו אותו במספר פרסים ספרותיים: פרס חומסקי לשירה ב-[[1983]], [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]] ב-[[1996]], [[פרס ברנר]] ב-[[1997]], [[פרס עמיחי]] ב-[[2005]] ו[[פרס ביאליק]] למפעל חיים בשירה ב-[[2010]]. שיריו תורגמו לשפות רבות והוא נכלל באנתולוגיות רבות של שירה ישראלית בשפות שונות. ב-2011 נכלל באלמנך המופיע ב[[מונגוליה]] (ed. Hadda Sendoo) עם הנודעים והטובים במשוררי העולם כ[[תומאס טראנסטרמר]], [[שיימוס הייני]] ו[[ויסלבה שימבורסקה]]. מאז משתתף מדי שנה באלמנך הזה. גלדמן ייצג את ישראל בביאנלה לשירה בליאז' – בלגיה ב-1995, וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" ב-1998. ב-2011 השתתף בפסטיבל השירה השני של [[טוקיו]], במימון [[משרד החוץ הישראלי]]. |
||
באוקטובר 2016 התקימה בבית פסואה שבליסבון השקה לתרגום של ספר שיריו ' תורת הייחוד' לפורטוגלית על ידי ז'ואאו פאולו אסטוואס דה סילבה. בהשקה נשא דברים צביקה ניר יו"ר אגודת הסופרים העבריים ונכחה שגרירת ישראל בפורטוגל |
באוקטובר 2016 התקימה בבית פסואה שבליסבון השקה לתרגום של ספר שיריו ' תורת הייחוד' לפורטוגלית על ידי ז'ואאו פאולו אסטוואס דה סילבה. בהשקה נשא דברים צביקה ניר יו"ר אגודת הסופרים העבריים ונכחה שגרירת ישראל בפורטוגל ציפורה רימון. |
||
ביולי 2017 ערכו אגודת הסופרים העבריים ותיאטרון יפו מחווה לשירתו של גלדמן. נשאו דברים דויד ויינפלד, אביחיי קמחי וצביקה ניר. שוחח עם המשורר גלעד מאירי. הגישו מיצגים: סיגל אשל, דני כץ, [[גבי אלדור]]. שרה: [[עדיה גודלבסקי]]. |
ביולי 2017 ערכו אגודת הסופרים העבריים ותיאטרון יפו מחווה לשירתו של גלדמן. נשאו דברים דויד ויינפלד, אביחיי קמחי וצביקה ניר. שוחח עם המשורר גלעד מאירי. הגישו מיצגים: סיגל אשל, דני כץ, [[גבי אלדור]]. שרה: [[עדיה גודלבסקי]]. |
||
בנוסף גלדמן הוא [[מסאי (כותב מסות)|מסאי]] ופרסם עד כה חמישה ספרי מחקר ועיון על נושאים פסיכואנליטיים, אמנותיים ותאולוגיים. |
בנוסף גלדמן הוא [[מסאי (כותב מסות)|מסאי]] ופרסם עד כה חמישה ספרי מחקר ועיון על נושאים פסיכואנליטיים, אמנותיים ותאולוגיים. |
||
הנחה סדנאות לכתיבת שירה, ביניהן סדנאות לכתיבת הייקו שלווו בהרצאות על אמנות זן בודהיסטית. הרצה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] על פרשנות פסיכואנליטית לספרות וב[[מכון ון ליר]] (על [[שיקספיר]] כפסיכואנליטיקאי ועל הרוחני ביומיום). |
הנחה סדנאות לכתיבת שירה, ביניהן סדנאות לכתיבת הייקו שלווו בהרצאות על אמנות זן בודהיסטית. הרצה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]] על פרשנות פסיכואנליטית לספרות וב[[מכון ון ליר]] (על [[שיקספיר]] כפסיכואנליטיקאי ועל הרוחני ביומיום). |
||
מ־2013 ערך והנחה ליין של מיצגי שירה תחת הכותרת 'אורפאוס ביפו' בתיאטרון יפו העברי ערבי. באירועים אלה מגישים מיצגים משוררים, שחקנים, אמני מיצג, רקדנים ומוזיקאים. הערבים תועדו בקפידה על ידי הצלם גדי דגון. |
|||
בנוסף, הוא עוסק ב[[אמנות פלסטית]]: שימש כמבקר אמנות במוסף לספרות של [[הארץ]], עוסק ב[[צילום]], [[ציור]] ו[[קדרות]]. תערוכת יחיד מתצלומיו הוצגה ב-2014 בבית האמנים של תל אביב. תערוכת יחיד מיצירותיו בחומר הוצגה בגלריה לעיצוב בחולון 'החווה' ב-2008. הציג ציורים, תצלומים ועבודות בחומר גם בתערוכות קבוצתיות. אצר תערוכות יחיד (ל[[פסח סלבוסקי]], ל[[הלן ברמן]], לנעמי בריקמן-סלבוסקי, לעינן כהן, לענת בנדורי) ותערוכות קבוצתיות. |
בנוסף, הוא עוסק ב[[אמנות פלסטית]]: שימש כמבקר אמנות במוסף לספרות של [[הארץ]], עוסק ב[[צילום]], [[ציור]] ו[[קדרות]]. תערוכת יחיד מתצלומיו הוצגה ב-2014 בבית האמנים של תל אביב. תערוכת יחיד מיצירותיו בחומר הוצגה בגלריה לעיצוב בחולון 'החווה' ב-2008. הציג ציורים, תצלומים ועבודות בחומר גם בתערוכות קבוצתיות. אצר תערוכות יחיד (ל[[פסח סלבוסקי]], ל[[הלן ברמן]], לנעמי בריקמן-סלבוסקי, לעינן כהן, לענת בנדורי) ותערוכות קבוצתיות. |
||
בשנת 2011 ראתה אור אסופה מקיפה משירתו של גלדמן, בשני כרכים, 'הלכתי שנים לצדךָ', הכוללת שירים מכל שנות כתיבתו. |
בשנת 2011 ראתה אור אסופה מקיפה משירתו של גלדמן, בשני כרכים, 'הלכתי שנים לצדךָ', הכוללת שירים מכל שנות כתיבתו. |
||
שורה 65: | שורה 65: | ||
* 'תורת הייחוד' (קשב לשירה, 2013) |
* 'תורת הייחוד' (קשב לשירה, 2013) |
||
* 'קו לילה' (קשב לשירה, 2015) |
* 'קו לילה' (קשב לשירה, 2015) |
||
* "TEORIA DO UM" ('תורת הייחוד") vol 1, vol2, תרגם לפורטוגלית |
* "TEORIA DO UM" ('תורת הייחוד") vol 1, vol2, תרגם לפורטוגלית Joao Paulo Esteves Da Silva. (douda correria, 2016, Portugal |
||
* " Years I Walked at Your Side" מבחר משיריו, translated to English: Tsipi Keller. Execelsior Editions, State,University of New York Press |
* " Years I Walked at Your Side" מבחר משיריו, translated to English: Tsipi Keller. Execelsior Editions, State,University of New York Press |
||
שורה 86: | שורה 86: | ||
===שירים מולחנים=== |
===שירים מולחנים=== |
||
* 'לשוב לתל אביב' 26 שירים בהלחנתו של [[רון וידברג]]. שירה: עדי אבן-אור וטל אמיר, פסנתר: רויטל חכמוב, חליל: רמי טל. הוצאת המכון למוזיקה ישראלית.וידברג זכה בפרס אנגל על היצירה הזאת ב-2005. |
* 'לשוב לתל אביב' 26 שירים בהלחנתו של [[רון וידברג]]. שירה: עדי אבן-אור וטל אמיר, פסנתר: רויטל חכמוב, חליל: רמי טל. הוצאת המכון למוזיקה ישראלית. וידברג זכה בפרס אנגל על היצירה הזאת ב-2005. |
||
* 'שירי האבל' 4 שירים לפסנתר ואלט. הלחין רון וידברג, 2002. |
* 'שירי האבל' 4 שירים לפסנתר ואלט. הלחין רון וידברג, 2002. |
||
* 'ראי המים' - תוכנית של החלילנית [[אבי דה קוואנט]]. שיריו של גלדמן הוקראו בהולנדית עם סרטי וידאו של [[סיגלית לנדאו]]. שירה: קריסטינה פוקס, [[קלרינט]]: דוד קווקסליבר, אקורדיון: מריקה חרוטנהאוס, קריאה: הוב אוסטרהאוס ומרלן סטולץ. |
* 'ראי המים' - תוכנית של החלילנית [[אבי דה קוואנט]]. שיריו של גלדמן הוקראו בהולנדית עם סרטי וידאו של [[סיגלית לנדאו]]. שירה: קריסטינה פוקס, [[קלרינט]]: דוד קווקסליבר, אקורדיון: מריקה חרוטנהאוס, קריאה: הוב אוסטרהאוס ומרלן סטולץ. |
||
שורה 100: | שורה 100: | ||
* {{המכון לתרגום|13632}} |
* {{המכון לתרגום|13632}} |
||
* [http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=5322&blogID=148 הבלוג של מרדכי גלדמן] באתר בננות |
* [http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=5322&blogID=148 הבלוג של מרדכי גלדמן] באתר בננות |
||
* [[רינה ליטוין]], 'היופי השלישי' ב 'הכחול האמיתי' ע' |
* [[רינה ליטוין]], 'היופי השלישי' ב 'הכחול האמיתי' ע' 131–138, הקיבוץ המאוחד, 1995. |
||
* [[אפרת מישורי]], על 'ספר שאל', העיר, 19 בספטמבר 1997. |
* [[אפרת מישורי]], על 'ספר שאל', העיר, 19 בספטמבר 1997. |
||
*[[אלי הירש]], [http://elihirsh.com/?p=2881 על הלכתי שנים לצידך, שירים 1970-2010], ידיעות אחרונות 1 באפריל 2011 |
*[[אלי הירש]], [http://elihirsh.com/?p=2881 על הלכתי שנים לצידך, שירים 1970-2010], ידיעות אחרונות 1 באפריל 2011 |
||
שורה 109: | שורה 109: | ||
* אמיר בקר, המוזיקה המפתה בשירי מרדכי גלדמן, באתר הארץ, 12 באפריל 2013 |
* אמיר בקר, המוזיקה המפתה בשירי מרדכי גלדמן, באתר הארץ, 12 באפריל 2013 |
||
* {{הארץ|אמיר בקר|הנימה הזן-בודהיסטית של מרדכי גלדמן|1.2792509|8 בדצמבר 2015}} |
* {{הארץ|אמיר בקר|הנימה הזן-בודהיסטית של מרדכי גלדמן|1.2792509|8 בדצמבר 2015}} |
||
* [[גיא פרל]], 'ארבעה הרהורים על איחוד' (על הספר 'תורת הייחוד') ב'לשאת את הנפש במהופך' ע' |
* [[גיא פרל]], 'ארבעה הרהורים על איחוד' (על הספר 'תורת הייחוד') ב'לשאת את הנפש במהופך' ע' 180–182, קשב לשירה, 2016. |
||
'''מכּתביו''': |
'''מכּתביו''': |
||
שורה 124: | שורה 124: | ||
* {{הארץ||אֲנִי קָרֵב לְ-70 וּמִתְחַשֵּׁק לְסַכֵּם כָּעֵת|1.3085925|3 באוקטובר 2016}} |
* {{הארץ||אֲנִי קָרֵב לְ-70 וּמִתְחַשֵּׁק לְסַכֵּם כָּעֵת|1.3085925|3 באוקטובר 2016}} |
||
* {{הארץ||תְּפִלּוֹת מִתְחַנְּנוֹת לְרֶגַע שֶׁל חֶסֶד מֵהָאֵם, הַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מִקְּלִינְטוֹן, מִטְּרַמְפּ|1.4009935|11 באפריל 2017}} |
* {{הארץ||תְּפִלּוֹת מִתְחַנְּנוֹת לְרֶגַע שֶׁל חֶסֶד מֵהָאֵם, הַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מִקְּלִינְטוֹן, מִטְּרַמְפּ|1.4009935|11 באפריל 2017}} |
||
* {{הארץ||שיר: רֵיחַ הַנַּחַל|1.4446897|17 בספטמבר 2017}} |
* {{הארץ||שיר: רֵיחַ הַנַּחַל|1.4446897|17 בספטמבר 2017}} |
||
* {{הארץ||שירים: השגגה; ספר החושך; ארמונות; פנקסים; שיקופים|1.5954741|27 במרץ 2018}} |
* {{הארץ||שירים: השגגה; ספר החושך; ארמונות; פנקסים; שיקופים|1.5954741|27 במרץ 2018}} |
||
* {{הארץ||שיר: ההתמכרות|1.6070456|8 במאי 2018}} |
* {{הארץ||שיר: ההתמכרות|1.6070456|8 במאי 2018}} |
גרסה מ־11:59, 8 בנובמבר 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר
פרמטרים ריקים [ שנות פעילות, אתר, הוצאות ספרים, פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מרדכי גלדמן | |
לידה |
16 באפריל 1946 מינכן, אזורי הכיבוש בגרמניה |
---|---|
פטירה |
8 באוקטובר 2021 (בגיל 75) תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
שם עט | דניאל כסיף |
מקום לימודים | אוניברסיטת בר-אילן |
שפות היצירה | עברית |
תקופת הפעילות | 1967–2021 (כ־54 שנים) |
פרסים והוקרה |
|
מרדכי גֶלְדְמן (נולד ב-16 באפריל 1946) הוא פסיכולוג, משורר ומבקר אמנות ישראלי, חתן פרס ביאליק לשנת תש"ע-2010.
ביוגרפיה
גלדמן נולד במינכן שבגרמניה להורים ניצולי השואה מפולין. עלה לישראל יחד עם הוריו ב-1949, ומאז מתגורר בתל אביב. גלדמן למד פסיכולוגיה וספרות כללית לתואר ראשון ופסיכולוגיה קלינית לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן. עבד כשש שנים כפסיכותרפיסט מתמחה במכון רודי לפסיכותרפיה, הקים יחידה למיון מנהלים ב"פילת" ושימש כפסיכולוג במרכז ההערכה לקצונה בכירה בצה"ל. כיום עוסק בפסיכותרפיה בגישות פסיכואנליטיות בקליניקה פרטית.
שירתו של גלדמן מתאפיינת בחיבור בין שפה גבוהה ועשירה לשפה נמוכה ואפילו סלנגית ובחקירה פילוסופית ופסיכולוגית של נושאים קיומיים. גלדמן הוא "המשורר המרכזי הראשון שהכניס תכנים הומואים גלויים לשיריו."[1].
ספריו של גלדמן זיכו אותו במספר פרסים ספרותיים: פרס חומסקי לשירה ב-1983, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ב-1996, פרס ברנר ב-1997, פרס עמיחי ב-2005 ופרס ביאליק למפעל חיים בשירה ב-2010. שיריו תורגמו לשפות רבות והוא נכלל באנתולוגיות רבות של שירה ישראלית בשפות שונות. ב-2011 נכלל באלמנך המופיע במונגוליה (ed. Hadda Sendoo) עם הנודעים והטובים במשוררי העולם כתומאס טראנסטרמר, שיימוס הייני וויסלבה שימבורסקה. מאז משתתף מדי שנה באלמנך הזה. גלדמן ייצג את ישראל בביאנלה לשירה בליאז' – בלגיה ב-1995, וב"עונת התרבות הישראלית בצרפת" ב-1998. ב-2011 השתתף בפסטיבל השירה השני של טוקיו, במימון משרד החוץ הישראלי. באוקטובר 2016 התקימה בבית פסואה שבליסבון השקה לתרגום של ספר שיריו ' תורת הייחוד' לפורטוגלית על ידי ז'ואאו פאולו אסטוואס דה סילבה. בהשקה נשא דברים צביקה ניר יו"ר אגודת הסופרים העבריים ונכחה שגרירת ישראל בפורטוגל ציפורה רימון. ביולי 2017 ערכו אגודת הסופרים העבריים ותיאטרון יפו מחווה לשירתו של גלדמן. נשאו דברים דויד ויינפלד, אביחיי קמחי וצביקה ניר. שוחח עם המשורר גלעד מאירי. הגישו מיצגים: סיגל אשל, דני כץ, גבי אלדור. שרה: עדיה גודלבסקי.
בנוסף גלדמן הוא מסאי ופרסם עד כה חמישה ספרי מחקר ועיון על נושאים פסיכואנליטיים, אמנותיים ותאולוגיים.
הנחה סדנאות לכתיבת שירה, ביניהן סדנאות לכתיבת הייקו שלווו בהרצאות על אמנות זן בודהיסטית. הרצה באוניברסיטת בן-גוריון על פרשנות פסיכואנליטית לספרות ובמכון ון ליר (על שיקספיר כפסיכואנליטיקאי ועל הרוחני ביומיום). מ־2013 ערך והנחה ליין של מיצגי שירה תחת הכותרת 'אורפאוס ביפו' בתיאטרון יפו העברי ערבי. באירועים אלה מגישים מיצגים משוררים, שחקנים, אמני מיצג, רקדנים ומוזיקאים. הערבים תועדו בקפידה על ידי הצלם גדי דגון.
בנוסף, הוא עוסק באמנות פלסטית: שימש כמבקר אמנות במוסף לספרות של הארץ, עוסק בצילום, ציור וקדרות. תערוכת יחיד מתצלומיו הוצגה ב-2014 בבית האמנים של תל אביב. תערוכת יחיד מיצירותיו בחומר הוצגה בגלריה לעיצוב בחולון 'החווה' ב-2008. הציג ציורים, תצלומים ועבודות בחומר גם בתערוכות קבוצתיות. אצר תערוכות יחיד (לפסח סלבוסקי, להלן ברמן, לנעמי בריקמן-סלבוסקי, לעינן כהן, לענת בנדורי) ותערוכות קבוצתיות.
בשנת 2011 ראתה אור אסופה מקיפה משירתו של גלדמן, בשני כרכים, 'הלכתי שנים לצדךָ', הכוללת שירים מכל שנות כתיבתו.
ספריו
שירה
- 'זמן הים וזמן היבשה' (הוצאת שוקן, 1970)
- 'צִפור' (מפעלים אוניברסטיים להוצאה לאור, ספרי סימן קריאה, 1975)
- 'חלון' (הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, 1980)
- 'שירים 1983-1966' (הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, 1983)
- 'מילנו' (הקיבוץ המאוחד, 1988)
- 'עין' (הספריה החדשה לשירה, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 1993)
- 'ספר שאל' (הקיבוץ המאוחד, 1997)
- 'זמן' פואמה ותחריטים של משה גרשוני (הראל מדפיסים, 1997)
- 'הו קירי יקירי' (קשב לשירה, 2000)
- 'שירי האבל' בלוויית הדפסי משי של פסח סלבוסקי (הראל מדפיסים, 2000)
- 'שיר הלב' (הקיבוץ המאוחד, 2004)
- 'שירי תמיר' (הקיבוץ המאוחד, 2007)
- 'הלכתי שנים לצדךָ', כרך א', כרך ב' (הקיבוץ המאוחד, מוסד ביאליק, 2011)
- 'תורת הייחוד' (קשב לשירה, 2013)
- 'קו לילה' (קשב לשירה, 2015)
- "TEORIA DO UM" ('תורת הייחוד") vol 1, vol2, תרגם לפורטוגלית Joao Paulo Esteves Da Silva. (douda correria, 2016, Portugal
- " Years I Walked at Your Side" מבחר משיריו, translated to English: Tsipi Keller. Execelsior Editions, State,University of New York Press
תרגום
- 'תמרים', ז'ואאו פאולו אסטבס דה- סילבה. מפורטוגלית: מרדכי גלדמן עם המשורר. (קשב לשירה, 2017)
סיפורת
- 'שכנים וסוטים אחרים' (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014)
עיון
- 'מראה אפלה' (הקיבוץ המאוחד, 1995)
- 'ספרות ופסיכואנליזה' (הקיבוץ המאוחד, 1998)
- 'אוכל אש, שותה אש' (הקיבוץ המאוחד, 2002)
- 'העצמי האמיתי ועצמי-האמת' (הקיבוץ המאוחד, 2006)
- 'ויהי במראת הכסף' [פסליה וציוריה של ביאנקה אשל גרשוני] (הקיבוץ המאוחד, 2007)
קטלוגים
- 'נופי השרון' [ציוריה של הלן ברמן] (הוצאה עצמית, 2009)
- 'הציפור של אבא' [ציוריה של נעמי בריקמן] (הוצאה עצמית, 2012)
- 'מקור האור' [ספר-אמן ליצירתו של עינן כהן](הוצאה עצמית, 2016)
שירים מולחנים
- 'לשוב לתל אביב' 26 שירים בהלחנתו של רון וידברג. שירה: עדי אבן-אור וטל אמיר, פסנתר: רויטל חכמוב, חליל: רמי טל. הוצאת המכון למוזיקה ישראלית. וידברג זכה בפרס אנגל על היצירה הזאת ב-2005.
- 'שירי האבל' 4 שירים לפסנתר ואלט. הלחין רון וידברג, 2002.
- 'ראי המים' - תוכנית של החלילנית אבי דה קוואנט. שיריו של גלדמן הוקראו בהולנדית עם סרטי וידאו של סיגלית לנדאו. שירה: קריסטינה פוקס, קלרינט: דוד קווקסליבר, אקורדיון: מריקה חרוטנהאוס, קריאה: הוב אוסטרהאוס ומרלן סטולץ.
לקריאה נוספת
- מרדכי גלדמן, "חילוני דתי", בתוך רות קרטון-בלום (עורכת), מאין נחלתי את שירי - סופרים ומשוררים מדברים על מקורות השראה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 251–266
- יובל פז, "גלדמן, מרדכי", לקסיקון הֶקְשֵרִים לסופרים ישראלים (תשע"ד 2014), עמ' 270–271.
קישורים חיצוניים
- מרדכי גלדמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מרדכי גלדמן, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- מרדכי גלדמן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- הבלוג של מרדכי גלדמן באתר בננות
- רינה ליטוין, 'היופי השלישי' ב 'הכחול האמיתי' ע' 131–138, הקיבוץ המאוחד, 1995.
- אפרת מישורי, על 'ספר שאל', העיר, 19 בספטמבר 1997.
- אלי הירש, על הלכתי שנים לצידך, שירים 1970-2010, ידיעות אחרונות 1 באפריל 2011
- מיה סלע, אהבת מרדכי, באתר הארץ, 5 באפריל 2011
- רפי וייכרט, הנוסע ביקומי התודעה, באתר ynet, 26 באפריל 2011
- רפי וייכרט, "עד אשר תראני" - שיחה עם מרדכי גלדמן, עתון 77 355-356, יולי-אוגוסט 2011, עמ' 44–46, בארכיון הדיגיטלי של כתב העת בספריית אוניברסיטת טקסס באוסטין* אילן ברקוביץ', הייקו יומי לפייסבוק באייפון, באתר הארץ, 16 מרץ 2012
- מרדכי גלדמן, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
- אמיר בקר, המוזיקה המפתה בשירי מרדכי גלדמן, באתר הארץ, 12 באפריל 2013
- אמיר בקר, הנימה הזן-בודהיסטית של מרדכי גלדמן, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2015
- גיא פרל, 'ארבעה הרהורים על איחוד' (על הספר 'תורת הייחוד') ב'לשאת את הנפש במהופך' ע' 180–182, קשב לשירה, 2016.
מכּתביו:
- שירים של מרדכי גלדמן באתר שירשת
- מרדכי גלדמן באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים צורה, באתר הארץ - שיר פרי עטו- שיר אקולוגי, שיר, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
- בעמדת נבדל, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2008
- אסופה לא סופית, טור אישי על הכנת 'הלכתי שנים לצדךָ', באתר הספריה החדשה, 28 בפברואר 2011
- סיפורי טיפולים, באתר הספריה החדשה
- מאמרים מתוך ספרו של מרדכי גלדמן "העצמי האמיתי ועצמי-האמת" , אתר פסיכולוגיה עברית
- האמת בתרפיה פסיכואנליטית - מבוא, מתוך ספרו "העצמי האמיתי ועצמי-האמת", באתר "איגוד ישראלי לפסיכותרפיה"
- אני הטרו בארון : ראיין דורון קורון. אתר הארץ 31 יולי 2016
- אֲנִי קָרֵב לְ-70 וּמִתְחַשֵּׁק לְסַכֵּם כָּעֵת, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2016
- תְּפִלּוֹת מִתְחַנְּנוֹת לְרֶגַע שֶׁל חֶסֶד מֵהָאֵם, הַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, מִקְּלִינְטוֹן, מִטְּרַמְפּ, באתר הארץ, 11 באפריל 2017
- שיר: רֵיחַ הַנַּחַל, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2017
- שירים: השגגה; ספר החושך; ארמונות; פנקסים; שיקופים, באתר הארץ, 27 במרץ 2018
- שיר: ההתמכרות, באתר הארץ, 8 במאי 2018
- שירים: קמתי עגמומי; זרת; חור; ההוויה; מניין, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ אלי הירש, מרדכי גלדמן, תורת הייחוד, מוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, 6 בדצמבר 2013
הקודם: ישעיהו קורן, עודד בורלא |
פרס ביאליק לספרות יפה לאה איני, שלומית כהן-אסיף, מרדכי גלדמן 2010 |
הבא: דן בניה סרי, שרון אס, דתיה בן-דור |