ההסתדרות הציונית העולמית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 188.64.206.134 (שיחה) לעריכה האחרונה של עט הזמיר |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
|מנהל פעילות= |
|מנהל פעילות= |
||
|יו"ר=[[אברהם דובדבני]] - מאז 2009 |
|יו"ר=[[אברהם דובדבני]] - מאז 2009 |
||
|שנת ההקמה=[[ |
|שנת ההקמה=[[1897]] |
||
|שנת פירוק= |
|שנת פירוק= |
||
|נוצר מתוך=[[התנועה הציונית]] |
|נוצר מתוך=[[התנועה הציונית]] |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קובץ:Zionorg.png|ממוזער|360px|המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה]] |
[[קובץ:Zionorg.png|ממוזער|360px|המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה]] |
||
'''ההסתדרות הציונית העולמית''' (ב[[אנגלית]]: '''World Zionist Organization''') היא ארגון של [[התנועה הציונית]] שהוקם ביוזמתו של [[בנימין זאב הרצל]] ב-[[3 בספטמבר]] [[1897]], ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] הראשון שהתכנס ב[[בזל]] שב[[שווייץ]]. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים ה[[ציונות|ציוניים]] בעולם. באותו קונגרס הוטל על [[היינריך אלחנן יורק-שטיינר]] להכין את תקנות הארגון. |
'''ההסתדרות הציונית העולמית''' (ב[[אנגלית]]: '''World Zionist Organization''') היא ארגון של [[התנועה הציונית]] שהוקם ביוזמתו של [[בנימין זאב הרצל]] ב-[[3 בספטמבר]] [[1897]], ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] הראשון שהתכנס ב[[בזל]] שב[[שווייץ]]. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים ה[[ציונות|ציוניים]] בעולם. באותו קונגרס הוטל על [[היינריך אלחנן יורק-שטיינר]] להכין את תקנות הארגון. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
ההסתדרות הציונית נמנית עם [[המוסדות הלאומיים]], שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] ב[[ארץ ישראל]]. ההסכמה בין כל חלקי התנועה הציונית להתאחד מאחורי התביעה להקמתה של [[מדינה]] יהודית בארץ ישראל התגבשה רק סמוך להקמת [[מדינת ישראל]]. בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] ואחר כך את כל [[העם היהודי]]{{הערה|[[s:כתב המנדט על פלשתינה - ארץ ישראל#סעיף 4|סעיף 4]] ל[[כתב המנדט]]: "סוכנות–יהודית נאותה תוכר כמוסד ציבורי שמטרתו לייעץ ולשתף פעולה עם מינהלת פלשתינה בעניינים כלכליים, חברתיים ואחרים, הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ואת ענייני האוכלוסייה היהודית בפלשתינה, וזאת בפיקוח תמידי של הממשל וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ. הארגון הציוני, כל עוד מוסדותיו וחוקתו נחשבים הולמים בעיני המנדטורי, יוכר כסוכנות. היא תנקוט בצעדים בהתייעצות עם ממשלת הוד–מלכותו הבריטי, '''כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים החפצים לסייע בהקמתו של הבית הלאומי היהודי''' אל מול שלטון [[המנדט הבריטי]]}}. בשנת [[1929]] עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי [[הסוכנות היהודית]], וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות. |
ההסתדרות הציונית נמנית עם [[המוסדות הלאומיים]], שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] ב[[ארץ ישראל]]. ההסכמה בין כל חלקי התנועה הציונית להתאחד מאחורי התביעה להקמתה של [[מדינה]] יהודית בארץ ישראל התגבשה רק סמוך להקמת [[מדינת ישראל]]. בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] ואחר כך את כל [[העם היהודי]]{{הערה|[[s:כתב המנדט על פלשתינה - ארץ ישראל#סעיף 4|סעיף 4]] ל[[כתב המנדט]]: "סוכנות–יהודית נאותה תוכר כמוסד ציבורי שמטרתו לייעץ ולשתף פעולה עם מינהלת פלשתינה בעניינים כלכליים, חברתיים ואחרים, הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ואת ענייני האוכלוסייה היהודית בפלשתינה, וזאת בפיקוח תמידי של הממשל וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ. הארגון הציוני, כל עוד מוסדותיו וחוקתו נחשבים הולמים בעיני המנדטורי, יוכר כסוכנות. היא תנקוט בצעדים בהתייעצות עם ממשלת הוד–מלכותו הבריטי, '''כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים החפצים לסייע בהקמתו של הבית הלאומי היהודי''' אל מול שלטון [[המנדט הבריטי]]}}. בשנת [[1929]] עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי [[הסוכנות היהודית]], וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות. |
||
גרסה מ־12:03, 23 בנובמבר 2018
ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.
היסטוריה
ההסתדרות הציונית נמנית עם המוסדות הלאומיים, שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ההסכמה בין כל חלקי התנועה הציונית להתאחד מאחורי התביעה להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל התגבשה רק סמוך להקמת מדינת ישראל. בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול השלטון העות'מאני ואחר כך את כל העם היהודי[1]. בשנת 1929 עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי הסוכנות היהודית, וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות.
החברות בהסתדרות הציונית הייתה פתוחה בפני כל יהודי שהסכים עם מטרותיה ורכש את "השקל הציוני".
בקונגרס הציוני ה-23, שהתכנס בירושלים בשנת 1951, הוגדרו מחדש מטרותיה של ההסתדרות הציונית, לאחר שמטרתה העיקרית עד אותה עת - הקמת מדינה יהודית, זכתה להגשמה.
ההסתדרות הציונית ממשיכה בפעילותה גם כיום, ומתמקדת בעיקר בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, בחינוך ציוני, יהודי התפוצות ומאבק באנטישמיות.
מטה ההסתדרות הציונית העולמית נמצא בבית המוסדות הלאומיים ברחוב המלך ג'ורג' 48 בירושלים, בבניין משותף לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית העולמית ולקק"ל.
מוסדות הארגון
לניהול פעילותה ולהגשמת מטרותיה הקימה ההסתדרות הציונית מוסדות אחדים, בתחומי פעילות מגוונים:
- הקונגרס הציוני, שקובע את חוקת ההסתדרות הציונית.
- הוועד הפועל הגדול והוועד הפועל המצומצם (ההנהלה הציונית).
- המשרד הארצישראלי, הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל. תפקידו העיקרי היה קידום פעילות ההתיישבות בארץ.
- הסוכנות היהודית, הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית שהחליפה את המשרד הארצישראלי.
- המועצה הציונית בישראל, היא זרוע הפעילות והחינוך
- הקרן הקיימת לישראל שעסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל.
- קרן היסוד: המוסד הכספי המרכזי של ההסתדרות הציונית.
- חברת "הכשרת היישוב": עסקה ברכישת קרקעות, גם בשביל הקרן הקיימת לישראל.
- "אוצר התיישבות היהודים", זרוע לפעילות פיננסית של ההסתדרות הציונית. חברה בת של גוף זה הייתה "בנק אנגלו פלשתינה", כיום בנק לאומי.
- "החטיבה להתיישבות": זרוע מיישבת
יושבי ראש ההסתדרות הציונית
- בנימין זאב הרצל (1897–1904), שקבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בבזל ובווינה
- דוד וולפסון (1905–1911), שקבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בקלן שבגרמניה
- אוטו ורבורג (1911–1921), שכיהן בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ולכן העביר את מרכז הפעילות לקופנהגן הנייטרלית
- חיים ויצמן (1921–1931), שקבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בלונדון
- נחום סוקולוב (1931–1935)
- חיים ויצמן (1935–1946)
- דוד בן-גוריון (1946–1956)
לאחר קום המדינה עבר מרכזה של ההסתדרות הציונית לירושלים.
החל משנת 1972 תפקיד זה אינו קיים. בראש הארגון עומד יושב ראש הנהלת הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית או יושב ראש הסוכנות היהודית.
- לואי אריה פינקוס - שימש כיו"ר הוועד הפועל עד 1972 וכיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית עד אוקטובר 1973
- יצחק נבון - יו"ר הנהלת הוועד הפועל בשנים 1972–1978
במקביל ליצחק נבון שימשו יושבי ראש ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית:
- אריה דולצ'ין - 1973–1975
- פנחס ספיר - 1975 - עד פטירתו ב-12 באוגוסט אותה שנה
- אריה דולצי'ן - אוגוסט 1975 – ינואר 1976
- יוסף אלמוגי - 1976–1978
ב-1978 אוחדו שוב שני התפקידים:
- אריה דולצ'ין - כהונה שלישית, 1978–1987
- שמחה דיניץ - 1987–1994
- יחיאל לקט - 1994–1995, יו"ר בפועל
- אברהם בורג - 1995–1999
- סלי מרידור - 1999–2005
- זאב בילסקי - 2005–2009
בשנת 2009 שוב הופרדו התפקידים:
- אברהם דובדבני - מאז 2009 יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית.
- נתן שרנסקי - מאז 2009 יו"ר הסוכנות היהודית.
קישורים חיצוניים
- ההסתדרות הציונית העולמית, באתר הסוכנות היהודית
- ההסתדרות הציונית העולמית, האתר הראשי
- ההסתדרות הציונית העולמית באתר הכנסת
- ההסתדרות הציונית העולמית, אתר מרכז התקשורת עם התפוצות והמאבק באנטישמיות
- הארכיון הציוני המרכזי - הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית, ביניהן ההסתדרות הציונית העולמית
יהושע גוברין (אוסקר גרינבוים), יו"ר ההסתדרות הציונית האוסטרית, עולה לארץ. יומני כרמל, אוקטובר 1938 (התחלה 1:38)
הערות שוליים
- ^ סעיף 4 לכתב המנדט: "סוכנות–יהודית נאותה תוכר כמוסד ציבורי שמטרתו לייעץ ולשתף פעולה עם מינהלת פלשתינה בעניינים כלכליים, חברתיים ואחרים, הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ואת ענייני האוכלוסייה היהודית בפלשתינה, וזאת בפיקוח תמידי של הממשל וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ. הארגון הציוני, כל עוד מוסדותיו וחוקתו נחשבים הולמים בעיני המנדטורי, יוכר כסוכנות. היא תנקוט בצעדים בהתייעצות עם ממשלת הוד–מלכותו הבריטי, כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים החפצים לסייע בהקמתו של הבית הלאומי היהודי אל מול שלטון המנדט הבריטי
