לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל קצובר"

נוספו 450 בתים ,  לפני שנתיים
←‏ביוגרפיה: מההקלטה, המשך יבוא
(←‏ביוגרפיה: מההקלטה, המשך יבוא)
 
== ביוגרפיה ==
קצובר נולד לזוג ניצולי שואה ב[[אוסטריה]], ובגיל שנה עלתה משפחתו לישראל. מגיל 3 החל ללמוד ב"[[תלמוד תורה|חדר]]" של [[חסידות סאטמר]], אך הוריו שלא היו מרוצים בעקבות מכות שספג מהמלמד, העבירו אותו לבית ספר דתי סמוך לביתו. הוא דילג על כיתה א' והתחיל את לימודיו בכיתה ב'.
 
בגיל 16 החל לכתוב ב"ידיעות ירושלים", בנושאי דת. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] היה מראשי [[המדור להווי ומסורת יהודית (קול ישראל)|המדור להווי ומסורת יהודית]] ב[[קול ישראל]] וערך תוכניות דת ומסורת, בהן התוכנית "קבלת שבת" ששודרה מדי יום שישי ו"מצעד הזמירות החסידי". במקביל שימש עיתונאי בעיתון [[שערים]], ביטאונה של תנועת [[פא"י]], שבו כיסה את התחום הצבאי. התפרסם בשנת [[1976]], כאשר חשף את העובדה כי הטקס לציון הגעתם של [[מטוס]]י ה-[[F-15 איגל|F-15]] הראשונים של [[חיל האוויר]] יגרום ל[[חילול שבת]] של המשתתפים בו. חשיפה זו הובילה ל[[הצעת אי-אמון]] שהוגשה ב[[הכנסת|כנסת]] ב-[[14 בדצמבר]] 1976 על ידי החזית הדתית התורתית ([[אגודת ישראל]] ו[[פועלי אגודת ישראל]]), צעד שגרם ל[[התרגיל המבריק|תרגיל המבריק]] של [[יצחק רבין]] והוביל בעקיפין ל[[המהפך|מהפך]] בבחירות [[1977]]. כשנשאל קצובר על ידי [[מנחם בגין]] מה יוכל להעניק לו לכשיבחר לראש ממשלה תחת רבין, ביקש כי יעניק לו את הראיון הראשון שלו כראש ממשלה, וכך היה{{מקור}}.
 
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ייסד וערך (יחד עם [[יצחק נחשוני]]) את העיתון "[[יום השישי]]", ששינה את שמו בהמשך ל"[[ערב שבת (עיתון)|ערב שבת]]". ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הצטרף לסגל הכותבים בעיתון "המודיע", והוא משמש כפרשנו הצבאי והמדיני.