סטיב אדלר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1, ביטחו\1
שורה 34: שורה 34:
בדצמבר 1975 מונה ל[[שופט]] ב[[בית הדין האזורי לעבודה]], וב-[[1983]] מונה לשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה ב[[תל אביב]]. ביוני [[1986]] מונה ל[[שופט]] בבית הדין הארצי לעבודה, ובאפריל [[1990]] מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-[[15 בספטמבר]] [[1997]], עם פרישתו של [[מנחם גולדברג]] מתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מונה אדלר לכהונה זו. ב-[[15 בנובמבר]] [[2010]], לאחר שלוש-עשרה שנים בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, פרש אדלר מתפקידו כנשיא (הוא הקדים מעט את פרישתו, כדי לאפשר את מינויה של סגניתו, [[נילי ארד]], לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה).{{הערה|{{גלובס|יפעת פרייז|היורשת של אדלר: אושר מינוי נילי ארד לנשיאת בית הדין הארצי|1000587401|6.9.2010}}}}
בדצמבר 1975 מונה ל[[שופט]] ב[[בית הדין האזורי לעבודה]], וב-[[1983]] מונה לשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה ב[[תל אביב]]. ביוני [[1986]] מונה ל[[שופט]] בבית הדין הארצי לעבודה, ובאפריל [[1990]] מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-[[15 בספטמבר]] [[1997]], עם פרישתו של [[מנחם גולדברג]] מתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מונה אדלר לכהונה זו. ב-[[15 בנובמבר]] [[2010]], לאחר שלוש-עשרה שנים בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, פרש אדלר מתפקידו כנשיא (הוא הקדים מעט את פרישתו, כדי לאפשר את מינויה של סגניתו, [[נילי ארד]], לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה).{{הערה|{{גלובס|יפעת פרייז|היורשת של אדלר: אושר מינוי נילי ארד לנשיאת בית הדין הארצי|1000587401|6.9.2010}}}}


לאחר פרישתו שימש כמגשר בסכסוכי עבודה של גופים גדולים,{{הערה|שם="מגשר1"}}{{הערה|שם="מגשר2"}} והוא יו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולבטחון סוציאלי.{{הערה|[http://www.isllss.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=28&Itemid=24 נושאי התפקידים וחברי הנהלת האגודה], באתר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולבטחון סוציאלי}}
לאחר פרישתו שימש כמגשר בסכסוכי עבודה של גופים גדולים,{{הערה|שם="מגשר1"}}{{הערה|שם="מגשר2"}} והוא יו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי.{{הערה|[http://www.isllss.org.il/index.php?option=com_content&view=article&id=28&Itemid=24 נושאי התפקידים וחברי הנהלת האגודה], באתר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי}}


==עמדותיו ==
==עמדותיו ==
שורה 44: שורה 44:
=== דיני עובדים ועבודה ===
=== דיני עובדים ועבודה ===
{{להשלים|נושא=ישראל}}
{{להשלים|נושא=ישראל}}
אדלר נחשב למי שעיצב את אופן פעולתם הייחודית של בתי הדין לעבודה בייחוד בתחום לווי הסכסוכים הקיבוציים והגישור בחסות בית הדין. עד תקופתו נטה בית הדין לעבודה לדון ככל בית דין אחר בסוגיות ובטיעונים המשפטיים שהובאו בפניו בלבד. לשיטתו של אדלר, תפקיד בית הדין לעבודה אינו רק לפסוק בסכסוכי העבודה, אלא גם לסייע לצדדים לחזור לנתיב משא ומתן ולצמצם באמצעות כך את מספר השביתות במשק. לפיכך פיתח אדלר שיטה במסגרתה בית הדין לא רק מציע פשרות באולם בית המשפט - אלא לעיתים אף מזמן את הצדדים ללשכת השופט לצורך הידברות שמחוץ לפרוטוקול. במסגרת פרקטיקה זו, נהג אדלר לזמן בסכסוכי העבודה הגדולים במשק גם את ראשי ההסתדרות וארגוני המעסקים, ואף שרי ממשלה ללשכתו לצורך פתרון סכסוכים ומניעת שביתות. {{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?|112661|27 בפברואר 2018}}}}. כלל נשיאי בתי הדין שבאו אחריו אימצו אף הם מדיניות זו, במידות משתנות. בנובמבר 2011, קבע נציב התלונות על השופטים כי ישנה בעייתיות בכך שהשופט הדן בתיק ישמש גם כמגשר בו {{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור|158530| 12 בנובמבר 2018}}}}. בתגובה טען אדלר כי פעולת שופטי בתי הדין לעבודה אינה פעולת גישור כי אם פעולת עידוד הידברות, ואף טען כי הנציב אינו מוסמך לפרש את הוראות בית הדין לעבודה {{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה"|159248|14 בנובמבר 2018}}}}.
אדלר נחשב למי שעיצב את אופן פעולתם הייחודית של בתי הדין לעבודה בייחוד בתחום לווי הסכסוכים הקיבוציים והגישור בחסות בית הדין. עד תקופתו נטה בית הדין לעבודה לדון ככל בית דין אחר בסוגיות ובטיעונים המשפטיים שהובאו בפניו בלבד. לשיטתו של אדלר, תפקיד בית הדין לעבודה אינו רק לפסוק בסכסוכי העבודה, אלא גם לסייע לצדדים לחזור לנתיב משא ומתן ולצמצם באמצעות כך את מספר השביתות במשק. לפיכך פיתח אדלר שיטה במסגרתה בית הדין לא רק מציע פשרות באולם בית המשפט - אלא לעיתים אף מזמן את הצדדים ללשכת השופט לצורך הידברות שמחוץ לפרוטוקול. במסגרת פרקטיקה זו, נהג אדלר לזמן בסכסוכי העבודה הגדולים במשק גם את ראשי ההסתדרות וארגוני המעסקים, ואף שרי ממשלה ללשכתו לצורך פתרון סכסוכים ומניעת שביתות.{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?|112661|27 בפברואר 2018}}}}. כלל נשיאי בתי הדין שבאו אחריו אימצו אף הם מדיניות זו, במידות משתנות. בנובמבר 2011, קבע נציב התלונות על השופטים כי ישנה בעייתיות בכך שהשופט הדן בתיק ישמש גם כמגשר בו{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור|158530| 12 בנובמבר 2018}}}}. בתגובה טען אדלר כי פעולת שופטי בתי הדין לעבודה אינה פעולת גישור כי אם פעולת עידוד הידברות, ואף טען כי הנציב אינו מוסמך לפרש את הוראות בית הדין לעבודה{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה"|159248|14 בנובמבר 2018}}}}.


התבטא בבוטות כנגד התנהלות חברות כוח אדם:{{הערה|1={{הארץ|חיים ביאור ונורית רוט|"מעסיקים רבים דורסים את העובדים"|1.1559139}}.}} {{ציטוט|תוכן=יש אנשים הסוחרים בנשים למטרות זנות ויש חברות כוח אדם המנצלות את העובדים. אלה ואלה אינם נלהבים מקיומו של בית הדין לעבודה.}}
התבטא בבוטות כנגד התנהלות חברות כוח אדם:{{הערה|1={{הארץ|חיים ביאור ונורית רוט|"מעסיקים רבים דורסים את העובדים"|1.1559139}}.}} {{ציטוט|תוכן=יש אנשים הסוחרים בנשים למטרות זנות ויש חברות כוח אדם המנצלות את העובדים. אלה ואלה אינם נלהבים מקיומו של בית הדין לעבודה.}}
שורה 52: שורה 52:
בדצמבר 2007 אישר בקשה ל[[צו מניעה|צווי מניעה]] כנגד [[שביתת ארגון המורים (תשס"ח)|שביתת ארגון המורים]], בנימוק כי חלק מנושאי השביתה הם "מעין פוליטיים", ועל כן זו שביתה פסולה. בקשה בנימוק דומה, לצו מניעה נגד [[שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)|שביתת הסגל האקדמי הבכיר]] נפסלה על-ידו מכל וכל.{{הערה|1=[http://www.humanrights.org.il/articles/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%20%D7%93%D7%99%D7%9F%20%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C(1).doc עע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים] (אתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן)}}<!--הקישור באתר המאמרים הישראלי חסום. הקישור באתר בתי המשפט מת: {{הערה|1=[http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML4.nsf/3DA54D5581760506422573D00056C355/$FILE/2B80D15D7A3341DF422573D0002A29D3.html?OpenElement עע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים], באתר בתי המשפט.}}-->
בדצמבר 2007 אישר בקשה ל[[צו מניעה|צווי מניעה]] כנגד [[שביתת ארגון המורים (תשס"ח)|שביתת ארגון המורים]], בנימוק כי חלק מנושאי השביתה הם "מעין פוליטיים", ועל כן זו שביתה פסולה. בקשה בנימוק דומה, לצו מניעה נגד [[שביתת הסגל האקדמי הבכיר (תשס"ח)|שביתת הסגל האקדמי הבכיר]] נפסלה על-ידו מכל וכל.{{הערה|1=[http://www.humanrights.org.il/articles/%D7%A4%D7%A1%D7%A7%20%D7%93%D7%99%D7%9F%20%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%9C(1).doc עע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים] (אתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן)}}<!--הקישור באתר המאמרים הישראלי חסום. הקישור באתר בתי המשפט מת: {{הערה|1=[http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML4.nsf/3DA54D5581760506422573D00056C355/$FILE/2B80D15D7A3341DF422573D0002A29D3.html?OpenElement עע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים], באתר בתי המשפט.}}-->


לאחר פרישתו התבטא ואמר כי על נציגי הציבור בהרכבים השיפוטיים בבתי הדין לעבודה להתריע בפני השופטים במקרים בהם דנים בפגיעה בהתארגנות עובדים חדשה מפני האפשרות של פירוק ההתארגנות, ולדחוף למתן מענים מהירים יותר במטרה להגן על זכות ההתאגדות. {{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|הפיצויים שנפסקו בנואר צודקים, אך מגיעים באיחור של שנה|146015|28 באוגוסט 2018}}}}
לאחר פרישתו התבטא ואמר כי על נציגי הציבור בהרכבים השיפוטיים בבתי הדין לעבודה להתריע בפני השופטים במקרים בהם דנים בפגיעה בהתארגנות עובדים חדשה מפני האפשרות של פירוק ההתארגנות, ולדחוף למתן מענים מהירים יותר במטרה להגן על זכות ההתאגדות.{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|הפיצויים שנפסקו בנואר צודקים, אך מגיעים באיחור של שנה|146015|28 באוגוסט 2018}}}}


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־06:53, 1 בדצמבר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:משפטן

פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ עלה לישראל, תקופת כהונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סטיב (ישראל אהרן) אדלר
לידה 17 בפברואר 1941 (בן 83)
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קורנל ואוניברסיטת קולומביה
השתייכות
תפקידים בולטים
פעילויות נוספות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטפן (סטיב, ובשמו העברי ישראל אהרן[2]) אדלר (Stephen Adler; נולד ב-17 בפברואר 1941, כ' בשבט ה'תש"א), הוא משפטן ומומחה בדיני עבודה. שימש נשיא בית הדין הארצי לעבודה בישראל בשנים 19972010, וכיום מגשר בסכסוכי עבודה בגופים גדולים.[1][3]

ביוגרפיה

סטיב אדלר נולד בארצות הברית למשפחה מסורתית[2], וגדל במשפחה חד הורית בידי אמו הגרושה.[4] בשנת 1962 סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת קורנל, ובשנת 1965 סיים לימודי משפטים[5] באוניברסיטת קולומביה.

בשנים 1968-1965 היה ממונה על יחסי העבודה מטעם הממשל הפדרלי בארצות הברית. בשנת 1968 עלה לישראל ובשנת 1970 קיבל רישיון לעריכת דין בישראל. בשנים 1975-1970 פעל כעורך דין עצמאי.

בדצמבר 1975 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה, וב-1983 מונה לשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. ביוני 1986 מונה לשופט בבית הדין הארצי לעבודה, ובאפריל 1990 מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-15 בספטמבר 1997, עם פרישתו של מנחם גולדברג מתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מונה אדלר לכהונה זו. ב-15 בנובמבר 2010, לאחר שלוש-עשרה שנים בתפקיד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, פרש אדלר מתפקידו כנשיא (הוא הקדים מעט את פרישתו, כדי לאפשר את מינויה של סגניתו, נילי ארד, לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה).[6]

לאחר פרישתו שימש כמגשר בסכסוכי עבודה של גופים גדולים,[1][3] והוא יו"ר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי.[7]

עמדותיו

ציונות ומסורת יהודית

אדלר, רואה בתפקידו ובחוקי העבודה הישראליים, מימוש הציונות על פי המסורת וההלכה היהודית, הכוללת סובלנות לזר, הגנה על החלש ודאגה לזכויות נשים, מניעת שחיתות, מדיניות רווחה שלטונית, והגנה על עובדים באופן שמחזק את העסקים ואת החברה בו-זמנית, כולל שמירת השבת כיום מנוחה לאומי.[8]

במאמר על הפגיעה המוסלמית בעתיקות על הר הבית והניסיון לטשטש ממצאים שנותרו בשטח, אדלר קורא למדינת ישראל לעמוד על זכויות היהודים במקום, ורואה בזה מחויבות של המדינה ואחריותה כלפי הדורות הבאים של מוסלמים, נוצרים ויהודים כאחד.[9]

דיני עובדים ועבודה

אדלר נחשב למי שעיצב את אופן פעולתם הייחודית של בתי הדין לעבודה בייחוד בתחום לווי הסכסוכים הקיבוציים והגישור בחסות בית הדין. עד תקופתו נטה בית הדין לעבודה לדון ככל בית דין אחר בסוגיות ובטיעונים המשפטיים שהובאו בפניו בלבד. לשיטתו של אדלר, תפקיד בית הדין לעבודה אינו רק לפסוק בסכסוכי העבודה, אלא גם לסייע לצדדים לחזור לנתיב משא ומתן ולצמצם באמצעות כך את מספר השביתות במשק. לפיכך פיתח אדלר שיטה במסגרתה בית הדין לא רק מציע פשרות באולם בית המשפט - אלא לעיתים אף מזמן את הצדדים ללשכת השופט לצורך הידברות שמחוץ לפרוטוקול. במסגרת פרקטיקה זו, נהג אדלר לזמן בסכסוכי העבודה הגדולים במשק גם את ראשי ההסתדרות וארגוני המעסקים, ואף שרי ממשלה ללשכתו לצורך פתרון סכסוכים ומניעת שביתות.[10]. כלל נשיאי בתי הדין שבאו אחריו אימצו אף הם מדיניות זו, במידות משתנות. בנובמבר 2011, קבע נציב התלונות על השופטים כי ישנה בעייתיות בכך שהשופט הדן בתיק ישמש גם כמגשר בו[11]. בתגובה טען אדלר כי פעולת שופטי בתי הדין לעבודה אינה פעולת גישור כי אם פעולת עידוד הידברות, ואף טען כי הנציב אינו מוסמך לפרש את הוראות בית הדין לעבודה[12].

התבטא בבוטות כנגד התנהלות חברות כוח אדם:[13]

יש אנשים הסוחרים בנשים למטרות זנות ויש חברות כוח אדם המנצלות את העובדים. אלה ואלה אינם נלהבים מקיומו של בית הדין לעבודה.

דברים אלה עוררו תגובה חריפה מצד מנהלי חברות כוח אדם, ובפרט אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר והבעלים של חברת כוח האדם לין-ביכלר. לאחר זאת מונה לין לנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה.[14]

בדצמבר 2007 אישר בקשה לצווי מניעה כנגד שביתת ארגון המורים, בנימוק כי חלק מנושאי השביתה הם "מעין פוליטיים", ועל כן זו שביתה פסולה. בקשה בנימוק דומה, לצו מניעה נגד שביתת הסגל האקדמי הבכיר נפסלה על-ידו מכל וכל.[15]

לאחר פרישתו התבטא ואמר כי על נציגי הציבור בהרכבים השיפוטיים בבתי הדין לעבודה להתריע בפני השופטים במקרים בהם דנים בפגיעה בהתארגנות עובדים חדשה מפני האפשרות של פירוק ההתארגנות, ולדחוף למתן מענים מהירים יותר במטרה להגן על זכות ההתאגדות.[16]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 המגשר בין עובדי משרד החוץ לאוצר – השופט בדימוס סטיב אדלר (אתר חדשות מגפון)
  2. ^ 1 2 שיחה עם מאזינים בהרצאה על מעמד ירושלים במשפט, ערב יום ירושלים, בית שמש
  3. ^ 1 2 גם בסכסוך המורים אדלר ינסה לגשר (הארץ
  4. ^ בראיון לעיתון כלכליסט, אמר שדווקא ילדותו כבן יחיד של אם חד הורית השפיע עמוקות על דעותיו, עמדותיו ופסיקותיו המשפטיים.
  5. ^ עם תואר J.D. - מורה חוק (יוריס דוקטור), מסלול לימודים הנהוג בארצות הברית לקראת קבלת רישיון עורך דין, ואין לבלבל בינו ובין תואר דוקטור כמשמעותו בישראל.
  6. ^ יפעת פרייז, ‏היורשת של אדלר: אושר מינוי נילי ארד לנשיאת בית הדין הארצי, באתר גלובס, 6.9.2010
  7. ^ נושאי התפקידים וחברי הנהלת האגודה, באתר האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי
  8. ^ הרצאתו של סטיב אדלר בכנס 'עסקים עושים ציונות' (יוטיוב). בהרצאה זו הדגיש שפקודת סדרי השלטון והמשפט, הקובעת את השבת ומועדי ישראל כימי מנוחה, היא למעשה החוק הראשון שהתקבל במדינת ישראל, ושפקודה זו אמנם מקורהּ במסורת ובדת, אך חיונית לרווחת תושבי המדינה, ואף להצלחת עסקיה.
  9. ^ הר הבית בבית המשפט (אנגלית, אתר "הריסוֹת הר הבית")
  10. ^ ניצן צבי כהן, ‏סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בפברואר 2018
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2018
  12. ^ ניצן צבי כהן, ‏"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2018
  13. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    חיים ביאור ונורית רוט, "מעסיקים רבים דורסים את העובדים", באתר הארץ.
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    חיים ביאור, ההאשמות ההדדיות הסתיימו במינוי מפתיע, באתר הארץ.
  15. ^ עע 497/07 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נגד ארגון הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים (אתר המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן)
  16. ^ ניצן צבי כהן, ‏הפיצויים שנפסקו בנואר צודקים, אך מגיעים באיחור של שנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 באוגוסט 2018