עלה בקנה אחד – הבדלי גרסאות
תבנית ה"ש |
מקור הביטוי |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
{{בעבודה}} |
||
'''עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד''' - הוא [[ניב (ביטוי)|ניב]] [[עברית|עברי]] שמקורו ב[[חלומות פרעה|חלום פרעה]] ב[[בראשית|ספר בראשית]] |
'''עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד''' - הוא [[ניב (ביטוי)|ניב]] [[עברית|עברי]] שמקורו ב[[חלומות פרעה|חלום פרעה]] ב[[בראשית|ספר בראשית,]] ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'. למשל: המשכורות הצנועות שניתנו באותן השנים עלו בקנה אחד עם ערכי הצניעות והשוויון.<ref>[[האקדמיה ללשון העברית]], מטבע לשון בכל יום, [http://hebrew-academy.org.il/2015/11/01/%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%A7%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%93 עלה בקנה אחד]. </ref> קנה הוא גבעול גבוה, עמוד חלול הנושא בצמחים מן הדגנים והגמאים את העלים והפרחים. גבעולים העולות בקנה אחד משלימות ותואמות זו את זו.<ref>[[אברהם אבן-שושן|אברהם אבן שושן]], [[מילון אבן-שושן|'''המילון החדש''']], [[קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי)|קרית ספר]], תשכ"ט</ref> |
||
הניב נמצא בשימוש פעיל של דוברי השפה העברית לתקופותיה ועד היום. |
הניב נמצא בשימוש פעיל של דוברי השפה העברית לתקופותיה, ועד היום. |
||
== מקור הביטוי == |
|||
פרעה חולם שני חלומות המבשרים את בואו של הרעב הגדול. בחלומו השני, מספר המקרא בספר בראשית: "וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד--בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. '''ו''' וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים--צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן. '''ז''' וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם". |
|||
<br /> |
<br /> |
גרסה מ־14:31, 3 בדצמבר 2018
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד - הוא ניב עברי שמקורו בחלום פרעה בספר בראשית, ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'. למשל: המשכורות הצנועות שניתנו באותן השנים עלו בקנה אחד עם ערכי הצניעות והשוויון.[1] קנה הוא גבעול גבוה, עמוד חלול הנושא בצמחים מן הדגנים והגמאים את העלים והפרחים. גבעולים העולות בקנה אחד משלימות ותואמות זו את זו.[2]
הניב נמצא בשימוש פעיל של דוברי השפה העברית לתקופותיה, ועד היום.
מקור הביטוי
פרעה חולם שני חלומות המבשרים את בואו של הרעב הגדול. בחלומו השני, מספר המקרא בספר בראשית: "וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד--בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. ו וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים--צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן. ז וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם".
הערות שוליים
- ^ האקדמיה ללשון העברית, מטבע לשון בכל יום, עלה בקנה אחד.
- ^ אברהם אבן שושן, המילון החדש, קרית ספר, תשכ"ט