מחלה אוטואימונית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.66.46.62 (שיחה) לעריכה האחרונה של 89.237.96.13
שורה 9: שורה 9:
יש קרוב לשמונים [[מחלה|מחלות]] המוגדרות כמחלה אוטואימונית:
יש קרוב לשמונים [[מחלה|מחלות]] המוגדרות כמחלה אוטואימונית:
*[[אובאיטיס]] -מחלת עיניים
*[[אובאיטיס]] -מחלת עיניים
*ב[[צליאק]] -תוקפת מערכת החיסון את תאי ה[[מעי]] וגורמת לבעיות חמורות ב[[עיכול]] ול[[כאב]]י [[בטן]]
*ב[[צליאק]] תוקפת מערכת החיסון את תאי ה[[מעי]] וגורמת לבעיות חמורות ב[[עיכול]] ול[[כאב]]י [[בטן]]
*ב[[טרשת נפוצה]] מדובר בתאי העצב – ה[[נוירון|נוירונים]]; תאי T תוקפים חלק [[מערכת העצבים]] ב[[מערכת העצבים המרכזית]], שם הם מזהים חלקים בריאים כזרים ועוינים לגוף. כתוצאה מכך ה[[מיאלין]] שבתאי העצב נפגע, מה שגורם לקשיים בהעברת זרמים חשמליים ב[[מוח]], וכתוצאה מכך לקשיים מוטוריים (תנועתיים) חמורים ול[[נכות]]. חולי טרשת נפוצה עוברים טיפולים [[פיזיותרפיה|פיזיותרפיים]], המאטים את התנוונות ה[[שריר]]ים ומשפרים את היכולת המוטורית
*ב[[טרשת נפוצה]] מדובר בתאי העצב – ה[[נוירון|נוירונים]]; תאי T תוקפים חלק [[מערכת העצבים]] ב[[מערכת העצבים המרכזית]], שם הם מזהים חלקים בריאים כזרים ועוינים לגוף. כתוצאה מכך ה[[מיאלין]] שבתאי העצב נפגע, מה שגורם לקשיים בהעברת זרמים חשמליים ב[[מוח]], וכתוצאה מכך לקשיים מוטוריים (תנועתיים) חמורים ול[[נכות]]. חולי טרשת נפוצה עוברים טיפולים [[פיזיותרפיה|פיזיותרפיים]], המאטים את התנוונות ה[[שריר]]ים ומשפרים את היכולת המוטורית
*ב-[[CITP]] חוסר ב[[טסית דם|טסיות דם]] גורם ל[[דימום פנימי|דימומים תת-עוריים]].
*ב-[[CITP]] חוסר ב[[טסית דם|טסיות דם]] גורם ל[[דימום פנימי|דימומים תת-עוריים]].
שורה 33: שורה 33:
הטיפול במחלות אוטואימוניות הוא מורכב. האוטואימונולוגים מנסים שילובים שונים של [[תרופה|תרופות]] אנטי-דלקתיות, תרופה מדכאות מערכת חיסון, [[סטרואיד]]ים, ובמידת האפשר תרופות ממוקדות ובהן [[נוגדנים חד-שבטיים]] שמטרתם להרוג [[מולקולה|מולקולות]] דלקתיות או [[נוגדן|נוגדנים]] המיועדים לווסת את מערכת החיסון.
הטיפול במחלות אוטואימוניות הוא מורכב. האוטואימונולוגים מנסים שילובים שונים של [[תרופה|תרופות]] אנטי-דלקתיות, תרופה מדכאות מערכת חיסון, [[סטרואיד]]ים, ובמידת האפשר תרופות ממוקדות ובהן [[נוגדנים חד-שבטיים]] שמטרתם להרוג [[מולקולה|מולקולות]] דלקתיות או [[נוגדן|נוגדנים]] המיועדים לווסת את מערכת החיסון.


==בנוסף...==
==ראו גם==
* [[אימונולוגיה קלינית]]
* [[אימונולוגיה קלינית]]
* [[נוגדנים עצמיים]]
* [[נוגדנים עצמיים]]
שורה 39: שורה 39:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*יהודה שיינפלד, '''המחלות האוטואימוניות - "ירי על כוחותינו"''', [[הוצאת משרד הביטחון]], 2006
*יהודה שיינפלד, '''המחלות האוטואימוניות - "ירי על כוחותינו"''', [[הוצאת משרד הביטחון]], 2006
*דונה ג'קסון נקאזאווה, '''המגפה האוטואימונית''', הוצאת [[פוקוס (הוצאה לאור)|פו]]
*דונה ג'קסון נקאזאווה, '''המגפה האוטואימונית''', הוצאת [[פוקוס (הוצאה לאור)|פוקוס]]
<div style="direction: ltr;">
*Shoenfeld Y, Isenberg DA. Mycobacteria and autoimmunity. Immunology Today 9:178-181, 1988.
</div>


==קישורים חיצוניים==
==הערות-==
{{ויקישיתוף בשורה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{הבהרה רפואית}}
{{הבהרה רפואית}}

גרסה מ־21:40, 7 בדצמבר 2018

פריחה על עורה של פעוטה כתוצאה מתגובה אוטואימונית לאמוקסיצילין

מחלת חיסון עצמילועזית: אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת, auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון[1].

ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של לימפוציטים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. ברוב המקרים עדיין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.

מחלות חיסון עצמי הן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. הטיפול הוא בעיקר סימפטומלי – טיפול המנסה להקל על התסמינים, אך אינו מתיימר לרפא את המחלה.

מחלות אוטואימוניות

יש קרוב לשמונים מחלות המוגדרות כמחלה אוטואימונית:

טיפול

הטיפול במחלות אוטואימוניות הוא מורכב. האוטואימונולוגים מנסים שילובים שונים של תרופות אנטי-דלקתיות, תרופה מדכאות מערכת חיסון, סטרואידים, ובמידת האפשר תרופות ממוקדות ובהן נוגדנים חד-שבטיים שמטרתם להרוג מולקולות דלקתיות או נוגדנים המיועדים לווסת את מערכת החיסון.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יהודה שיינפלד, המחלות האוטואימוניות - "ירי על כוחותינו", הוצאת משרד הביטחון, 2006
  • דונה ג'קסון נקאזאווה, המגפה האוטואימונית, הוצאת פוקוס
  • Shoenfeld Y, Isenberg DA. Mycobacteria and autoimmunity. Immunology Today 9:178-181, 1988.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלה אוטואימונית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יהודיה שינפלד, אוטואימונולוג - מקצוע בהתהוות, הרפואה חוברת 10 כרך 148
  2. ^ American Liver Foundation, Autoimmune Hepatitis. Updated on January 14th, 2015.
  3. ^ התפתחות הילד: מאמרים באתר ההסתדרות הרפואית

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.