ילקוט יוסף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לברכת האילנות
שורה 110: שורה 110:


הספר ראה אור בשפות רבות, ביניהם [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[ספרדית]], [[פורטוגזית]], [[בוכרית]], [[הודית]] ו[[פרסית]]. ספריו יצאו גם ב[[כתב ברייל]] לעיוורים.
הספר ראה אור בשפות רבות, ביניהם [[אנגלית]], [[צרפתית]], [[ספרדית]], [[פורטוגזית]], [[בוכרית]], [[הודית]] ו[[פרסית]]. ספריו יצאו גם ב[[כתב ברייל]] לעיוורים.
בשנת [[ה' תשע"ט]] החל פרוייקט תירגום הספר ל[[אמהרית]]. זהו הספר הראשון שתורגם בישראל לאמהרית. מלבד [[סידור]] [[הוצאת קורן|קורן]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־17:10, 9 בדצמבר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, OCLC, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ילקוט יוסף
חלק מסדרת ספרי "ילקוט יוסף"
חלק מסדרת ספרי "ילקוט יוסף"
חלק מסדרת ספרי "ילקוט יוסף"
מידע כללי
מאת הרב יצחק יוסף
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה הלכה
נושא הלכה עריכת הנתון בוויקינתונים
הסכמות הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלום משאש הרב יוסף שלום אלישיב
הוצאה
תאריך הוצאה 1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
מהדורות נוספות
מספר כרכים 41
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל כ-40 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא בית הדין הרבני הגדול הרב יצחק יוסף. סדרת הספרים מקיפה את כל חלק אורח חיים שבשולחן ערוך, ובנוסף גם משאר החלקים - יורה דעה אבן העזר וחושן משפט. בכל עמוד מובאת הלכה המנוסחת באופן פסקני, ותחתיה המקורות לפסיקה ודיונים מרחיבים.

ספר זה נחשב כספר יסוד בקרב חלקים גדולים של היהדות הספרדית בארץ ובעולם. על חיבור זה זכה הרב יוסף ב-1988 ב"פרס הרב טולדאנו" של המועצה הדתית תל אביב ובפרס "מוסד הרב קוק".

הכרך הראשון

שער הספר הראשון 'ילקוט יוסף - פסקי דינים'

הכרך הראשון של הספר יצא בשנת תשל"א (1971) נקרא 'ילקוט יוסף - פסקי דינים'. בכרך זה מובאים פסקי דינים בקצרה על כל חלקי השו"ע, בדומה לספר קיצור שולחן ערוך. את כרך זה מחשיב הרב עובדיה יוסף לאחד מספריו ומפנה אליו[1], שכן הרב יצחק יוסף סיכם את פסקי הדינים משו"ת 'יביע אומר' וירחון 'קול סיני'. ונוספו בו תשובות כת"י מאביו. כיום לא ניתן להשיג ספר זה, שכן במהדורות הבאות יצא הספר עם תוספות נרחבות.

מבנה הספר

סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה כסיכום פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו יחווה דעת, יביע אומר ועוד, מאוחר יותר החל הרב יצחק יוסף בפסיקת הלכה עצמאית על פי שיטת אביו וחילק את החיבור ההלכתי לארבעת חלקי השולחן ערוך באופן שחיבורו יוסיף עליו. ברוב חלקי הספר מובאת ההלכה בקצרה למעלה, ולמטה מובאים המקורות לפסיקת ההלכה באריכות.

הספר

בשנת תשמ"ג פורסמו חוברות ילקוט יוסף בדיני חגים ועוד. ובשנת תשמ"ה (1985) פורסם ילקוט יוסף לראשונה כספר ראשון בסדרה, והוא עסק בהלכות קריאת שמע ותפילה. במהלך כתיבת ספר זה ישב המחבר עם אביו, שהעיר את הערותיו. אביו, הרב עובדיה, אף כותב בהסכמתו לספר "עברתי סעיף אחר סעיף...". אביו עבר גם על הכרכים שבאו לאחר מכן בסדרת "ילקוט יוסף", וכל הכרכים בסדרה זכו להסכמתו. בכרכים הבאים בסדרת "ילקוט יוסף" הפך הרב יצחק יוסף לפוסק עצמאי הכותב פסקים משל עצמו, אם כי הקפיד להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה, והיא פסיקה על פי הכרעתו של רבי יוסף קארו בספרו שולחן ערוך. בכך ביקש הרב יוסף לייצר טקסט הלכתי קצר ונוח, כך שכל יהודי, ואפילו אינו למדן, יוכל לעיין בו ולדעת כיצד לקיים מצוות יומיומיות. כיום מונה הסדרה 40 כרכים אשר חלקם נדפסו בכמה מהדורות.

פרס הרב טולידאנו

ב"פרס הרב טולדאנו" שעל ידי המועצה הדתית תל אביב נכתב סיבת הפרס על החלק איסור והיתר:[2]

"ייחודו של הספר הוא בצירוף המיוחד השווה לכל נפש מצד אחד, ומעמיק ולמדני מצד שני. בדרך כלל קשה לצרף את שני הדברים כאחד - אם הספר מיועד לציבור הרחב, אין בו מקום לפילפולים למדניים ולבקיאות רחבה, אם הספר מיועד לתלמידי חכמים מובהקים עליו להיות מושפע במקורות הלכתיים ובירידה לעומקה של הלכה... המחבר השכיל לצרף את שני הדברים כאחד. חלקו העליון של הספר הוא פסקי הלכה מתומצתים בהירים וברורים, חלקו התחתון הוא מקורות הלכתיים ובירור הלכתי נרחב. כשרונו המיוחד של המחבר הוא בהרצאת המושגים המסובכים בשפה פשוטה וברורה באופן שגם אלו שאינם אמונים על ספרי הלכה , ימצאו את מבוקשם בנקל. מאידך גם תלמידי החכמים יפיקו תועלת מרובה מפסקי ההלכה שבראש הגיליון שיש בהם משום אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא..."

חלקי הספר

בסוגריים נרשמה שנת ההוצאה לאור.

  1. השכמת הבוקר ונטילת ידיים, סימנים א' -ז' (תשמ"ה, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"א שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  2. ציצית, סימנים ח' - כ"ד. תפילין וספר תורה, סימנים כ"ה - מ"ה (תשמ"ה, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"א שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  3. ברכות השחר, פסוקי דזמרא וקריאת שמע, סימנים מ"ו - פ"ח (תשמ"ו, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"א שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  4. תפילה כרך א', סימנים פ"ט -ק"ט (תשמ"ה תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"ב שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  5. תפילה כרך ב', סימנים ק"י-קל"ג (תשמ"ה, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"ג שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  6. קס"ת ובית הכנסת, סימנים קל"ד - קנ"ו (תש"נ, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"ג שיצא לאור בשנת תשנ"ה)
  7. נט"י, ברכה"מ, ברכות, סימנים קנ"ח - רל"ט (תשנ"א, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג, קונטרס ברכות: תשס"ז, תשע"א)
  8. שבת כרך א', סימנים רמ"ב – ש' (תשנ"ב, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
  9. שבת כרך א' חלק ראשון, סימנים רמ"ב – רס"ב (תשע"א)
  10. שבת כרך א' חלק שני, סימנים רס"ג – רס"ח (תשע"א)
  11. שבת כרך א' חלק שלישי, סימנים רס"ט – רע"ד (תשע"ב)
  12. שבת כרך א' חלק רביעי, סימנים רע"ה – ש' (תשע"ג)
  13. שבת כרך ב', סימנים ש"א – שי"ז (תשנ"ב, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
  14. שבת כרך ג', סימנים שי"ח – שכ"ב (תשנ"ג, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
  15. שבת כרך ד', סימנים שכ"ג – של"ד (תשנ"ד, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
  16. שבת כרך ה', סימנים של"ה – תכ"ח (תשנ"ד, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג)
  17. מועדים – מסימן תכ"ט – תרצ"ז (תשמ"ח, תשס"ד - כולל שו"ת "ילקוט יוסף" מועדים)
  18. מועדים - פסח, כרך א' (הלכות ברכת האילנות, בדיקת חמץ ותערובת חמץ), סי' תכ"ט - תמ"ד (תשע"ה)
  19. מועדים - פסח, כרך ב' (ביעור חמץ, מצרכי מזון לפסח, הגעלת כלים, דיני מצה, דיני ערב פסח - עד דיני ליל הסדר) סימן תמ"ה עד סימן תע"ב (תשע"ז)
  20. מועדים - פסח, כרך ג' (דיני ליל הסדר, דיני ביעור מעשרות וידוי מעשרות, ביעור פירות שביעית בשנה השמינית לשמיטה, תענית שני וחמישי ושני ותפלות הפסח) סימן תע"ב עד סימן תצ"ב (תשע"ח)
  21. מועדים - ימים נוראים, סי' תקפ"א - תרכ"ד (תשע"ב, אלול תשע"ה, אלול תשע"ו)
  22. מועדים – חנוכה, סי' תר"ע – תרפ"ד (תשע"ג)
  23. מועדים – פורים, סי' תרפ"ה – תרצ"ז (תשע"ג, תשע"ו- מהדורת קובץ בית יוסף)
  24. מועדים - סוכות, סימן תרכ"ה - תרמ"ד (תשע"ד, תשרי תשע"ו)
  25. מועדים - ארבעת המינים הושענא רבה ושמחת תורה, סימן תרמ"ה - תרס"ט (אלול תשע"ו)
  26. איסור והיתר כרך א', יו"ד סימנים א' – ע"ח, שחיטה, צלייה ומליחה (תשמ"ז, תשנ"ח)
  27. איסור והיתר כרך ב', יו"ד סימנים ע"ט – פ"ו, דגים, חלב עכו"ם ותולעים (תשנ"ט)
  28. איסור והיתר כרך ג', יו"ד סימנים פ"ז – צ', בשר בחלב (תשנ"ט)
  29. כיבוד אב ואם וכבוד רבו (תשס"א - ב' כרכים, תשס"ה- כרך אחד, אין שינויים בגוף הספר, רק נוספו בסוף מעט מהלכות כבוד רבו ות"ח)
  30. מצוות התלויות בארץ כרך א' – שביעית (תש"ס, תשע"ה)
  31. מצוות התלויות בארץ כרך ב' – ערלה (תשס"ב)
  32. מצוות התלויות בארץ כרך ג' - חדש כלאים ושעטנז (תשס"ב)
  33. ביקור חולים ואבלות (תשמ"ט, תשס"ד)
  34. שובע שמחות כרך א' – נישואין, חנוכת הבית, מזוזה ומעקה (תשנ"ח, תשס"ד- מהדורת תשנ"ח עם הוספות, תשס"ה)
  35. שובע שמחות כרך ב' – מילה ופדיון הבן (תשנ"ח, תשס"ד- מהדורת תשנ"ח עם הוספות, תשס"ה)
  36. דיני חינוך קטן ובר מצווה (תשנ"ח, תשס"ג)
  37. אוצר דינים לאשה ולבת (תשמ"ט, תשס"ה)
  38. קיצור שולחן ערוך א' (תשנ"ז, תשס"ו)
  39. קיצור שולחן ערוך ב' (תשנ"ז, תשס"ו)
  40. קובץ ילקו"י על הלכות ערב פסח שחל בשבת.
  41. ילקוט יוסף "קול תורה" - תשובות להשגות מהירחון "קול תורה" (סיון תשס"ג, תשס"ד)

קיצור שולחן ערוך


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים [ שנת הוצאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף
מידע כללי
מאת הרב יצחק יוסף
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תורגם לשפות אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, בוכארית, הודית ופרסית
סוגה הלכה
נושא הלכה עריכת הנתון בוויקינתונים
הסכמות הרב עובדיה יוסף
הוצאה
תאריך הוצאה 1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים א': כ-800 עמ', ב': כ-1100 עמ'
סדרה
סדרת ספרים ילקוט יוסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בתשנ"ז יצאו לראשונה שני כרכים של קיצור שולחן ערוך ילקוט יוסף מאת הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל, המבוסס על סדרת הספרים ילקוט יוסף.

בתשס"ו יצא לאור החלק הראשון של "קיצור שולחן ערוך - ילקוט יוסף" החדש, הכולל כ-800 עמודים ובהם הלכות יומיומיות על השכמת הבוקר, קריאת שמע, תפילה, ברכות, שבת וראש חודש. ובתשס"ז יצא החלק השני של הספר, הכולל 1100 עמודים ובהם הלכות המועדים וכן הלכות משאר חלקי השולחן ערוך - יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. בספרים אלו נוספו ונתרבו הלכות חדשות, במיוחד בחלק יורה דעה. בספרים אלו מובאים סיכום פסקי הלכות של כל 24 הכרכים של ילקוט יוסף שיצאו עד אז. הספר זכה להסכמה מאביו של המחבר, הרב עובדיה יוסף, הכותב עליו "אשר הוא ממשיך את דרכי בהלכה".

הספר ראה אור בשפות רבות, ביניהם אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית, בוכרית, הודית ופרסית. ספריו יצאו גם בכתב ברייל לעיוורים. בשנת ה' תשע"ט החל פרוייקט תירגום הספר לאמהרית. זהו הספר הראשון שתורגם בישראל לאמהרית. מלבד סידור קורן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בכמה מקומות בספר 'יביע אומר' כותב הרב עובדיה "וכן פסקתי בספרי ילקוט יוסף.." לדוגמה: יביע אומר חלק ז, סימן כ"ז, עמוד ס"ז
  2. ^ פרסי הוקרה של המועצה הדתית ת"א לשנת תשמ"ח