קומראן – הבדלי גרסאות
רוזמן יצחק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 9: | שורה 9: | ||
'''קוּמְרָאן''' (ב[[ערבית]]: '''خربة قمران'''; [[תעתיק]]: '''חִ'רְבַּת קוּמְרָאן''') הוא אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] השוכן במישור הצפון-מערבי של [[ים המלח]], סמוך לשפך [[נחל קומראן]]. המקום התפרסם במיוחד בשל [[מגילות ים המלח]] שנמצאו במקום. |
'''קוּמְרָאן''' (ב[[ערבית]]: '''خربة قمران'''; [[תעתיק]]: '''חִ'רְבַּת קוּמְרָאן''') הוא אתר [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] השוכן במישור הצפון-מערבי של [[ים המלח]], סמוך לשפך [[נחל קומראן]]. המקום התפרסם במיוחד בשל [[מגילות ים המלח]] שנמצאו במקום. |
||
[[מערה|מערות]] קומראן התגלו בשנת [[1946]] על ידי נער [[בדואים|בדואי]] שיצא לחפש [[עז הבית|עז]] תועה, וגילה מערה ובה [[כד]]י [[חרס]] שבתוכם מוסתרים [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]]. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה [[חפירה ארכאולוגית]] באתר [[ממצא ארכאולוגי|וממצאיה]] שרידי [[יישוב]] שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים |
[[מערה|מערות]] קומראן התגלו בשנת [[1946]] על ידי נער [[בדואים|בדואי]] שיצא לחפש [[עז הבית|עז]] תועה, וגילה מערה ובה [[כד]]י [[חרס]] שבתוכם מוסתרים [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]]. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה [[חפירה ארכאולוגית]] באתר [[ממצא ארכאולוגי|וממצאיה]] שרידי [[יישוב]] שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 150 ל-130 לפני ה[[ספירת הנוצרים|ספירה]]. |
||
לדעת מרבית ה[[חוקר]]ים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של [[כת]] [[יהדות|יהודית]], [[כת מדבר יהודה]]. ישנה סברה מקובלת שזו כת ה[[איסיים]] הנזכרת פעמים רבות בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]], [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] ו[[פליניוס הזקן]], ולכן גם נקראת לעיתים '''"כת קומראן"'''. מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כ[[בית מגורים|ביתה]] של [[משפחה]] [[האימפריה הרומית|רומאית]] [[עושר|עשירה]] או אף [[מבצר]] ל[[חייל]]י ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כ[[מצודה|מצודת]] דרכים [[חשמונאים|חשמונאית]] ובהמשך כבית [[אחוזה]] [[הורדוס|הרודייני]]. |
לדעת מרבית ה[[חוקר]]ים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של [[כת]] [[יהדות|יהודית]], [[כת מדבר יהודה]]. ישנה סברה מקובלת שזו כת ה[[איסיים]] הנזכרת פעמים רבות בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]], [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] ו[[פליניוס הזקן]], ולכן גם נקראת לעיתים '''"כת קומראן"'''. מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כ[[בית מגורים|ביתה]] של [[משפחה]] [[האימפריה הרומית|רומאית]] [[עושר|עשירה]] או אף [[מבצר]] ל[[חייל]]י ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כ[[מצודה|מצודת]] דרכים [[חשמונאים|חשמונאית]] ובהמשך כבית [[אחוזה]] [[הורדוס|הרודייני]]. |
גרסה מ־21:03, 10 בדצמבר 2018
קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.
מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז תועה, וגילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה חפירה ארכאולוגית באתר וממצאיה שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 150 ל-130 לפני הספירה.
לדעת מרבית החוקרים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה. ישנה סברה מקובלת שזו כת האיסיים הנזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו, פילון ופליניוס הזקן, ולכן גם נקראת לעיתים "כת קומראן". מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כביתה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר לחיילי ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כמצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודייני.
השרידים הארכאולוגיים
- ערך מורחב – מגילות ים המלח
מאז נמצאו המגילות, נערכו חפירות ארכאולוגיות משמעותיות באתר, ונחשפו ממצאים רבים, המעידים על היישוב היהודי הפורח שהיה במקום בתקופת בית שני. החפירות נערכו בשנים 1952–1956 בהנהלתו של האב הדומיניקני רולאן דה-וו ובמהלכן נחשף מכלול מבנים גדול, ששימש את העדה שגרה במקום במסגרת ארגון דמוי-נזירי: חבורת גברים[1] שחייתה חיים שיתופיים. בני העדה גרו מסביב למכלול זה, בכ-30 מערות וכנראה גם באוהלים ובסוכות. מבני המכלול נשמרו במצב טוב גם בזכות האקלים הצחיח בבקעת ים המלח ושימשו לפעילויות הקהילתיות של העדה - לתפילה, ללימוד, לסעודות משותפות ולמלאכה. במערה מס' 4 נמצא קטע תפילה בארמית המיוחס למלך הבבלי נבונאיד.[2]
בין היתר נמצאו גם בית קברות המכיל על פי הערכות מסוימות כ-1,200 קברים, מספר רב, יחסית לאתרים אחרים, של מקוואות מים, אולמות שונים וחדר ששימש כסקריפטוריום.
הארכאולוג חנן אשל ניהל מספר עונות חפירה נוספות בקומראן. אתר קומראן הוא כיום גן לאומי מוכרז, שאותו פוקדים עשרות אלפי תיירים בכל שנה.
באתר נמצאו 561 שקלי כסף וכן כלים רבים המעידים על עושרם של בני המקום.
יש המזהים את קומראן עם סככה המוזכרת במקרא כאחת משש ערי המדבר של שבט יהודה.
אנשי 'כת קומראן' או "בני צדק"
על פי ההשקפה המקובלת, המגילות הגנוזות מגלות על אורח חייהם ואמונתם של אנשי כת, שמנתה ככל הנראה כ-200 גברים, שחיו על פי סדר יומי קבוע. יש המכנים את אנשי הכת גם בשם "חבורת יחד" בשל חיי השותפות שניהלו. אנשי הכת הקפידו ביותר על חוקי טומאה וטהרה. הם עסקו בחקלאות רק למחייתם וחיו בצניעות רבה. תוכן המגילות חושף את אורח חייהם ומנהגיהם.
על פי השקפה אחרת אותה הציגה פרופ' רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית, בספרה זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה, (מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד 2009) המגילות הגנוזות מתארות את אורחות חייהם של "בני צדק" ו"תמימי דרך" ככתוב בסרך היחד ומתארות בהרחבה את "הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם", הקוראים לעצמם "זרע אהרון קודש קדשים". המגילות נכתבו על פי עדות כותביהן בידי הכוהנים לבית צדוק ובידי נביאים, כוהנים ומשוררים לאורך האלף הראשון לפני הספירה. כותבי המגילות, שכולן ספרי קודש, מתייחסים לבני ישראל התומכים בהנהגה הכוהנית המקראית כ"אנשי בריתם" כ"עוברים בברית" או כ"כול הנדבים לעשות חוקי אל ברית חסד", כאלה המקבלים על עצמם "לדרוש אל [בכול לב ובכול נפש] לעשות הטוב והישר לפניו כאשר צוה אל ביד משה וביד כל עבדיו הנביאים", וכאל "תמימי דרך", "עדת קודש" "סוד קודש קודשים לאהרון" ו"בית קודש לישראל". המגילות עוסקות בהרחבה ב"ירושלים מחנה הקודש", "העיר אשר בחרתה בה מכול הארץ להיות שמך שם לעולם כי אהבתה את ישראל מכול העמים", ודנות בפירוט במקדש ובביכורים, בעליה לרגל ובמשמרות הכהונה, בכוהנים ובמלאכים השומרים לוח שבתות מקודש בן 364 ימים ו-52 שבתות הקשורות בפולחן המקדש כמתואר בחתימת מגילת תהילים שנמצאה בקומראן וככתוב במפורש ב"איגרת מקצת מעשי התורה" שמביאה בראשיתה לוח שבתות שתאריכיו קבועים ומחושבים מראש.
מגילות ים המלח נמצאו במערות מוסתרות בקרבת שרידי היישוב. בקירות המערות חצובים מעין מדפים, דבר שמחזק את ההשערה שהן שימשו כספריות-קבע ששימשו את חכמי הקהילה, והוסתרו שם בזמן המרד הגדול. בין היתר נמצאו גם כתבי יד הרומזים על חייהם והגותם של בני המקום, והתאולוגיה המשיחית והסגפנית שפותחה על ידם. כיום מוצגות חלק מהמגילות בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים.
לקריאה נוספת
- דוד פלוסר, יהדות בית שני, קומראן ואפוקליפטיקה, הוצאת מאגנס, 2002
- לאה מזור, על מגילת ספר-מאמרים על מגילות מדבר יהודה, הוצאת מאגנס 1997
- חנן אשל, מגילות קומראן והמדינה החשמונאית, יד בן-צבי, תשס"ד
- חנן אשל, קומראן- מגילות, מערות, היסטוריה, הוצאת כרטא, תשס"ט- 2009.
- מנחם קיסטר (עורך), מגילות קומראן: מבואות ומחקרים, יד בן-צבי 2009.
- רחל אליאור, זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה, תל אביב הוצאת הקיבוץ המאוחד וירושלים: מכון ון ליר 2009
קישורים חיצוניים
- הגן הלאומי באתר רשות הטבע והגנים
- המגילות באתר רשות העתיקות
- רשימת מאמרים על ארכאולוגיה בקומראן באתר רמב"י
- רשימת מאמרים על כת מדבר יהודה באתר רמב"י
- סיור וירטואלי בחורבת קומראן באתר "מכון אוריון" לחקר מגילות ים המלח שעל ידי האוניברסיטה העברית
- נחל וחורבת קומראן, מבט מן האוויר, מבית היוצר של אבי הרטמן באתר מבט על
- יזהר הירשפלד, חנן אשל ומגן ברושי, דיון: קומראן בתקופת בית שני – הערכה מחודשת של ממצאי החפירה, קתדרה 109, ספטמבר 2003, עמ' 68-5
- מגן ברושי, ההייתה בקומראן חווה חקלאית?, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 10-5
- רון פלד, קומראן: לחיות כמו בקיבוץ, לפני 2,000 שנה, באתר ynet, 14 בנובמבר 2011
- מאיר בר-אילן, עולמם הסודי של אנשי קומראן וחכמים, שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, יא (תשנ"ז), עמ' 285–301
הערות שוליים
- ^ ככלל הייתה זו חבורה גברית, אך בחפירות מאוחרות בשולי בית הקברות נמצאו גם שלדי נשים וילדים. אולם החוקר מגן ברושי סבור שקברי הנשים והילדים הם קברי בדווים בני הדורות האחרונים (מגן ברושי, קומראן ומגילותיה – ספירת מצאי, קתדרה 100, אוגוסט 2001, עמ' 182-165), ראו גם את מאמרו של Joseph Z. Zias.
- ^ עולם התנ"ך: דניאל, עזרא ונחמיה, עורכים:מיכאל הלצר, יצחק אבישור, אוריאל רפופורט, מיכאל קוכמן, הוצאת "דברי הימים הוצאה לאור בע"מ", 1993–1996, עמ' 107-106
גנים לאומיים בישראל | ||
---|---|---|
הגולן והגליל | אושא • אכזיב • ארבל • בית הכנסת בכפר נחום • בית שערים • ברעם • הר תבור • חורשת טל • חורבת מנים • חמת טבריה • חצור • כוכב הירדן • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מונפור • נחל צלמון • סוסיתא • ציפורי • קרני חיטין • ראש הנקרה • שדה עמודים • שמרון • תל חי • תל יודפת • תל צפצפות • תל קדש | |
השרון והשומרון | אביחיל • אפולוניה • בית אלפא • בית שאן • גן השלושה • הר גריזים • הר הכרמל • חוף גדור • חוף השרון • מבצר קאקון • מעיין חרוד • נחל אלכסנדר • נחל מהר"ל • נחל נדר • סידנא עלי • פארק השרון • צור נתן • קיסריה • שומרון • תל דור • תל מגידו • תל שקמונה | |
יהודה ומישור חוף יהודה | בית גוברין • בית עיטאב • גן המלך • הגן הבוטני הלאומי • הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק • הר צובה • הרודיון • הרי יהודה • חוף פלמחים • גבעות הכורכר נס ציונה • ירקון • מאוזוליאום מזור • מגדל אפק • מורדות הר הצופים • מערות סמך • מערות חזן • נבי סמואל • נחל רובין • סובב חומות ירושלים • עין חמד • עמק צורים • קומראן • תל גזר • תל חברון • תל לכיש • תל צפית | |
הנגב | אנדרטת חטיבת הנגב • אשכול • אשקלון • גן הפסלים • ממשית • מצדה • ניצנה • עבדת • עין עבדת • עתיקות עין גדי • שבטה • תל באר שבע • תל ערד |