הטבח בבית הספר למלאכה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פיגוע טרור |
{{פיגוע טרור |
||
| שם = |
| שם = |
||
| חלק מ = |
| חלק מ = הסתננויות [[פדאיון]] |
||
| תמונה = [[קובץ:הרב הרצוג בכפר חב"ד.jpg|250px]] |
| תמונה = [[קובץ:הרב הרצוג בכפר חב"ד.jpg|250px]] |
||
| כיתוב = הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] מבקר בכפר חב"ד שלושה ימים לאחר הטבח לחזק את התושבים, משוחח עם ניצול הפיגוע אשר קדוש |
| כיתוב = הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] מבקר בכפר חב"ד שלושה ימים לאחר הטבח לחזק את התושבים, משוחח עם ניצול הפיגוע אשר קדוש |
||
גרסה מ־14:56, 14 בדצמבר 2018
| חלק מהסתננויות פדאיון | |
|---|---|
 | |
| הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג מבקר בכפר חב"ד שלושה ימים לאחר הטבח לחזק את התושבים, משוחח עם ניצול הפיגוע אשר קדוש | |
| תאריך |
11 באפריל 1956  |
| מקום |
כפר חב״ד, בית הספר למלאכה |
| קואורדינטות | 31°59′13″N 34°50′42″E / 31.986916666667°N 34.845083333333°E |
| סוג |
אירוע, פיגוע ירי |
| הרוגים |
4 |
| פצועים |
5 |
| מבצע |
פדאיון |
|
(למפת גוש דן רגילה)   הטבח בבית הספר למלאכה | |
  | |
הטבח בבית הספר למלאכה היה פיגוע ירי שהתרחש בבית הכנסת שב"בית הספר למלאכה" ביישוב כפר חב"ד , בא' באייר ה'תשט"ז, 8 במאי 1956, והיה היחיד שהתרחש בגבולותיו. בפיגוע נרצחו מדריך וארבעה תלמידים, תלמיד נוסף נפטר מפצעיו, וארבעה נוספים נפצעו קשה, מתוך עשרות פצועים[1]. תמונות של סידורים מוכתמים בדם הופצו וגרמו זעזוע. על שם התלמידים שנרצחו הוקם דפוס בשם "יד החמישה"[2], כתוצאה מכך מוכר הפיגוע גם בשם רצח יד החמישה[3].
הפיגוע
ביום רביעי אור לא' באייר ה'תשט"ז בשעה 8 בערב בעת היו התלמידים באמצע תפילת שמונה עשרה בבית הכנסת שבתוך "בית הספר החקלאי", חדרו למתחם שלושה מחבלי פדאיון. האחד המתין ברכב, השני כיבה את החשמל והשלישי פתח ביריות. כמה מהנוכחים החלו להבריח את הילדים דרך החלונות. לאחר התקרית נמלטו שלושת המחבלים ולא נמצאו.
כשנדלק האור נמצאו מדריך וארבעה תלמידים שעמדו בסמוך לדלת, שוכבים הרוגים מתבוססים בשלוליות דם, וחמישה פצועים קשה. רק כעבור שעה באו כוחות ההצלה ופינו את הפצועים למרכז הרפואי בצריפין.
הנרצחים שמחה זילברשטרום (המדריך), ניסים עסיס ושלמה מזרחי נקברו בהר המנוחות, משה פרץ נקבר בבית העלמין שבעיר עכו ואלברט אדרי בטירת הכרמל. כעבור זמן נפטר אחד הפצועים שנפצע קשה, תלמיד נוסף בשם עמוס אוזן, ונקבר בתל אביב.
התייחסות והנצחה
שלושה ימים לאחר הפיגוע הגיעו לביקור בכפר חב"ד הרבנים הראשיים הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב יצחק ניסים לחזק את ידי התושבים. תחילה היו שנרתעו וחשבו לעזוב את היישוב, בסיום השבעה קבע הרבי מלובביץ' "תענית שעות"[דרוש מקור], הוא אמר כי "במקום שהתגלתה מידת הדין, תתגלה מידת הרחמים"[4], ועודד את התושבים לפתח ולהגדיל את היישוב.
במלאת שלושים לטבח, הונחה אבן פינה לבית דפוס והוצאת ספרים על שם הנרצחים, בשם "יד החמישה".
תקופה קצרה לאחר הפיגוע שלח הרבי מלובביץ' קבוצה של שלוחים לכפר חב"ד כדי לחזק את התושבים אחרי האירוע הקשה.
קישורים חיצוניים
- יובל לטבח בכפר חב"ד באתר col
- טבח יד החמישה באתר col
- קטעי עיתונות על הרצח בכפר חב"ד באתר שטורעם
הערות שוליים
- ^ ה"פדאיון" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956
- ^ מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956
- ^ שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנה אחרי, אהרן רובין, בקהילה
- ^ אגרות קודש חלק י"ג