אסתר עופרים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Bot
שורה 32: שורה 32:


בסוף שנות ה-50 שיבץ הבמאי האמריקני [[אוטו פרמינגר]] את אסתר ואבי עופרים לתפקידי משנה בסרט [[אקסודוס (סרט)|אקסודוס]], שהועלה לאקרנים בסוף שנת [[1960]]. בשנת 1960 השתתפה אסתר בהצגה "[[אגדת שלושה וארבעה]]" בתיאטרון "[[הבימה]]" בתפקיד קציעה. דרך הרקדן והפנטומימאי [[סמי מולכו]] הצליח אבי עופרים לאפשר לזוג להופיע במועדון הלילה "עומר כייאם" ביפו.
בסוף שנות ה-50 שיבץ הבמאי האמריקני [[אוטו פרמינגר]] את אסתר ואבי עופרים לתפקידי משנה בסרט [[אקסודוס (סרט)|אקסודוס]], שהועלה לאקרנים בסוף שנת [[1960]]. בשנת 1960 השתתפה אסתר בהצגה "[[אגדת שלושה וארבעה]]" בתיאטרון "[[הבימה]]" בתפקיד קציעה. דרך הרקדן והפנטומימאי [[סמי מולכו]] הצליח אבי עופרים לאפשר לזוג להופיע במועדון הלילה "עומר כייאם" ביפו.
[[ראובן שפר]], חבר [[רביעיית מועדון התיאטרון]] סייע לזוג להופיע כאמני חימום ב[[מועדון התיאטרון]] בתל אביב וזמן קצר לאחר מכן הובילו מופע משלהם, "מוסר עדין", בבימויו של [[אורי זוהר]]. בשנים [[1960]]–[[1961]] הקליטו שני אלבומים, הראשון נקרא "העופרים" והשני "מוסר עדין". האלבומים זכו להצלחה רבה ושירים רבים מתוכם, בהם של [[אריה לבנון]], [[דן אלמגור]] ו[[בני ברמן]], הושמעו תדיר ב[[קול ישראל]].
[[ראובן שפר]], חבר [[רביעיית מועדון התיאטרון]] סייע לזוג להופיע כאמני חימום ב[[מועדון התיאטרון]] בתל אביב וזמן קצר לאחר מכן הובילו מופע משלהם, "מוסר עדין", בבימויו של [[אורי זוהר]]. בשנים [[1960]]–[[1961]] הקליטו שני אלבומים, הראשון נקרא "העופרים" והשני "מוסר עדין". האלבומים זכו להצלחה רבה ושירים רבים מתוכם, בהם של [[אריה לבנון]], [[דן אלמגור]], [[מאיר נוי]] ו[[בני ברמן]], הושמעו תדיר ב[[קול ישראל]].


הצלחתה של עופרים החלה להרקיע שחקים בשנת 1961, עת השתתפה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1961|פסטיבל הזמר והפזמון השני]] בשנת [[1961]] וזכתה בשני המקומות הראשונים בשיריה "שָׂאֵנִי עִמְּךָ", שכתבה פנינה אבני והלחין ועיבד [[צבי אבני]] ו"נעמה" שכתב [[אברהם בר-עוז]], הלחין [[שלמה בידרמן (בירן)]] ועיבד [[שמעון כהן (מוזיקאי)|שמעון כהן]]. אסתר הקליטה בתקופה זו את שני אלבומי הסולו הראשונים שלה, "שירי ילדים"{{הערה|[http://esther-ofarim.de/child.htm]}} ו"[[היו לילות]]",{{הערה|[http://esther-ofarim.de/lightsoutbig.htm]}} ששיר הנושא שלו היה ללהיט פופולרי אף על פי שנכתב ובוצע בשנות הארבעים של המאה ה-20 לראשונה על ידי [[שלי שרונה]] מתיאטרון "[[כל הרוחות]]", אך מאז יציאת האלבום זוהה היטב עם דמותה של עופרים. שני האלבומים היו בעיבודיו ובניצוחו של [[שמעון כהן (מוזיקאי)|שמעון כהן]]. עם הצלחתה הוזמנה עופרים להצטרף ל[[פרנק סינטרה]] בהופעותיו בישראל.{{הערה|שם=ביוגרפיה|[http://www.estherofarim.com/herbrew-index/index.html ביוגרפיה] באתר הרשמי של אסתר עופרים}}
הצלחתה של עופרים החלה להרקיע שחקים בשנת 1961, עת השתתפה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון 1961|פסטיבל הזמר והפזמון השני]] בשנת [[1961]] וזכתה בשני המקומות הראשונים בשיריה "שָׂאֵנִי עִמְּךָ", שכתבה פנינה אבני והלחין ועיבד [[צבי אבני]] ו"נעמה" שכתב [[אברהם בר-עוז]], הלחין [[שלמה בידרמן (בירן)]] ועיבד [[שמעון כהן (מוזיקאי)|שמעון כהן]]. אסתר הקליטה בתקופה זו את שני אלבומי הסולו הראשונים שלה, "שירי ילדים"{{הערה|[http://esther-ofarim.de/child.htm]}} ו"[[היו לילות]]",{{הערה|[http://esther-ofarim.de/lightsoutbig.htm]}} ששיר הנושא שלו היה ללהיט פופולרי אף על פי שנכתב ובוצע בשנות הארבעים של המאה ה-20 לראשונה על ידי [[שלי שרונה]] מתיאטרון "[[כל הרוחות]]", אך מאז יציאת האלבום זוהה היטב עם דמותה של עופרים. שני האלבומים היו בעיבודיו ובניצוחו של [[שמעון כהן (מוזיקאי)|שמעון כהן]]. עם הצלחתה הוזמנה עופרים להצטרף ל[[פרנק סינטרה]] בהופעותיו בישראל.{{הערה|שם=ביוגרפיה|[http://www.estherofarim.com/herbrew-index/index.html ביוגרפיה] באתר הרשמי של אסתר עופרים}}

גרסה מ־15:49, 17 בדצמבר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי

פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אסתר עופרים
אסתר עופרים, 1966
אסתר עופרים, 1966
לידה 13 ביוני 1941 (בת 82)
צפָת, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות גרמניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1959 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה זמר עברי
פופ
השיר האמנותי הישראלי
שפה מועדפת עברית, צרפתית, לאדינו, גרמנית, אנגלית, יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ישראפון
הד ארצי
פיליפס
EMI
www.esther-ofarim.de
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אסתר עופרים בהופעה בהמבורג, 2001

אסתר עופרים (נולדה ב־13 ביוני 1941) היא שחקנית וזמרת ישראלית בינלאומית. הנחשבת לאחת מהזמרות הישראליות המצליחות והמוערכות ביותר בארץ ובעולם.

עופרים הופיעה בתחילה כאמנית סולו, ושרה בעברית, אנגלית, גרמנית, צרפתית, לדינו, ובדיאלקטים שונים של יהודי אירופה. לאחר נישואיה בשנת 1961 עם אברהם רייכשטט (אבי עופרים) היא הקימה עמו את הצמד "אסתר ואבי עופרים" (גר'). הצמד צבר עם השנים פרסום בינלאומי.

ביוגרפיה

עופרים נולדה בצפת בשם אסתר זייד לבית הלוי וגדלה בחיפה. היא בת למשפחה ותיקה מאוד בארץ שמוצאה מהעיר חלב שבסוריה. אחיה הצעיר הוא המוזיקאי נועם הלוי. בגיל 13 הופיעה לראשונה בהצגה ולמדה דרמה אצל פיטר פריי. בגיל 16 פגשה לראשונה את אבי רייכשטט (לימים: אבי עופרים) (אנ'), שלימד ריקוד באותה עת. בסוף שנות ה-50 התגייסה לצה"ל ונוצר קשר רומנטי בינה לבין אבי. השניים נישאו לאחר כמספר חודשים ועקב כך שוחררה אסתר מן השירות הצבאי.

תחילת הדרך

לאחר הנישואין עברה אסתר להתגורר עם אבי בדירת חמותה. אסתר גם הצטרפה לצמד "העופרים", שהקימו אבי רייכשטט ושמוליק קראוס ב-1958. לאחר הצטרפותה הלהקה שינתה את שמה ל"שלישיית העופרים" והופיעה באזור חיפה. עקב חילוקי דעות על חלוקת הרווחים, עזב קראוס את הלהקה תוך זמן קצר.

בסוף שנות ה-50 שיבץ הבמאי האמריקני אוטו פרמינגר את אסתר ואבי עופרים לתפקידי משנה בסרט אקסודוס, שהועלה לאקרנים בסוף שנת 1960. בשנת 1960 השתתפה אסתר בהצגה "אגדת שלושה וארבעה" בתיאטרון "הבימה" בתפקיד קציעה. דרך הרקדן והפנטומימאי סמי מולכו הצליח אבי עופרים לאפשר לזוג להופיע במועדון הלילה "עומר כייאם" ביפו. ראובן שפר, חבר רביעיית מועדון התיאטרון סייע לזוג להופיע כאמני חימום במועדון התיאטרון בתל אביב וזמן קצר לאחר מכן הובילו מופע משלהם, "מוסר עדין", בבימויו של אורי זוהר. בשנים 19601961 הקליטו שני אלבומים, הראשון נקרא "העופרים" והשני "מוסר עדין". האלבומים זכו להצלחה רבה ושירים רבים מתוכם, בהם של אריה לבנון, דן אלמגור, מאיר נוי ובני ברמן, הושמעו תדיר בקול ישראל.

הצלחתה של עופרים החלה להרקיע שחקים בשנת 1961, עת השתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון השני בשנת 1961 וזכתה בשני המקומות הראשונים בשיריה "שָׂאֵנִי עִמְּךָ", שכתבה פנינה אבני והלחין ועיבד צבי אבני ו"נעמה" שכתב אברהם בר-עוז, הלחין שלמה בידרמן (בירן) ועיבד שמעון כהן. אסתר הקליטה בתקופה זו את שני אלבומי הסולו הראשונים שלה, "שירי ילדים"[1] ו"היו לילות",[2] ששיר הנושא שלו היה ללהיט פופולרי אף על פי שנכתב ובוצע בשנות הארבעים של המאה ה-20 לראשונה על ידי שלי שרונה מתיאטרון "כל הרוחות", אך מאז יציאת האלבום זוהה היטב עם דמותה של עופרים. שני האלבומים היו בעיבודיו ובניצוחו של שמעון כהן. עם הצלחתה הוזמנה עופרים להצטרף לפרנק סינטרה בהופעותיו בישראל.[3]

קריירה בינלאומית - צמד העופרים

בשנת 1962 הוחלט בקול ישראל לשלוח את אסתר לפסטיבל בסופוט שבפולין עם השיר "סתיו" ("כבר נושרים העלים...") של משה וילנסקי ושמשון חלפי. בפסטיבל היא הגיעה למקום השני בהפרש של עשר נקודות מהמקום הראשון והשיר היה השיר המושמע ביותר בישראל באותה שנה. הזוג התמקם בז'נבה שבשווייץ ושם הקליטה בעבור תחנת רדיו מקומית[4]בעוד שאלבומה של עופרים "היו לילות" קצר הצלחה רבה בישראל.[3]

שווייץ שלחה את עופרים לייצגה באירוויזיון שנערך בלונדון בשנת 1963. עופרים שרה בצרפתית את השיר T'en vas pas ("אל נא תלך") וכמעט שזכתה במקום הראשון, אלמלא שינתה נורווגיה את הצבעתה ברגע האחרון לטובת השיר הדני עקב טעות בהקראת השירים הזוכים והקראתם מחדש. "אל נא תלך" זכה להצלחה גדולה ותורגם לגרמנית ולאיטלקית. העופרים חתמו על חוזה הקלטות עם חברת פיליפס ההולנדית והצליחו בהולנד עם הגרסה האנגלית של "עוד ריקוד אחד". הצמד הקליט את האלבום הראשון שלו בארצות הברית "שירים מהעולם", הכולל את "לילה לילה" ו"אדמה אדמתי" של מרדכי זעירא.

במהלך השנים הבאות הופיעו העופרים באירופה ובארצות הברית בעוד שקריירת הזמרה של אסתר נסקה גם כסולנית. בשנת 1964 הופיעה כבת ים בתוכנית טלוויזיה הולנדית בשיר Split Personality. התוכנית זכתה בפרס ורד הכסף (Silver Rose of Montreux) שב שווייצריה ובשנת 1965 קיבלה בהולנד את פרס האדיסון[5]והקליטה בארצות הברית אלבום שירי מחזות זמר עם תזמורת גדולה בעיבודו וניצוחו של בובי סקוט.[6]

עופרים, שכונתה "הזמיר מחיפה" בעיתונות הגרמנית, נבחרה לזמרת השנה בגרמניה בשנת 1966 וזכתה בשני תקליטי זהב עבור אלבומיה "That's Our Song" ו"Sing Hallelujah"[7] ובפריז זכתה בפרס התקליטים היוקרתי Grand Prix International du Disques Academy Charles Cross על אלבום הסולו הצרפתי[8] שלה. בשנת 1967 עברו בני הזוג ממינכן ללונדון. שם הכירו את עדי סמל, ישראלי, שהפך למנהלם האמנותי. באותה שנה הקליטה אלבום סולו של שירי ילדים מכל העולם בשם "Esther im Kinderland" ("אסתר בארץ הילדים"), בהם שירי לידר קלאסיים (השיר האמנותי) של גתה, היינה ואחרים. הצד השני של התקליט הוקדש כולו לשירי ערש, בהם "שכב בני" של עמנואל הרוסי ושיר הערש של ברהמס.

העופרים הופיעו בשנת 1968 בתוכנית טלוויזיה באנגליה עם השיר "סינדרלה רוקפלה" וזכו להצלחה מסחררת. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים הבריטי. הסינגל של "סינדרלה רוקפלה" הודפס במספר רב של מדינות, בהן ישראל, אוסטרליה, אנגליה, צרפת, גרמניה, ארצות הברית ורבות אחרות. העופרים קיבלו תוכנית קבועה במסגרת שידורי ה-BBC ואף הופיעו במופע המלכותי באלברט הול והוצגו בפני המלכה אליזבט השנייה. הצמד הוזמן להופיע בשידור הצבע הראשון בגרמניה. "סינדרלה רוקפלה", שהיה פופולרי בקרב צרכני המוזיקה, לא הושמע בתחילה בישראל בעקבות חרם שהוטל על שידור שירי הזוג בגלל פעילותם בגרמניה והתבטאויותיהם שם. חיים טופול הצליח לבסוף לגרום לשידורו של השיר האהוב ולשירים הישנים שהיו אהובים על קהל המאזינים מעל גלי האתר ולהפסקת החרם.[9]

עופרים תמיד שרה גם שירים שאהבה, הן כסולנית והן יחד עם בן זוגה, אך לא רצתה להמשיך ולהתפשר על שירים שהיא שרה. אבי משך לסגנון הדיסקו, שהיה מאוד פופולרי באותה תקופה ולחומר הומוריסטי כגון "סינדרלה רוקפלה" ואילו אסתר הסתייגה מכך. במרץ 1969 ערכו השניים קונצרט משותף אחרון בקלן. לאחר מכן נפרדו השניים - אסתר נסעה לצילומים בארצות הברית ואבי עבר ללונדון, פנה לאמרגנות וניסה כוחו בהקלטת אלבום משלו. בהמשך הופיעה אסתר בברלין בתוכנית טלוויזיה והפיקה בכוחות עצמה אלבום סולו נוסף בחברת פיליפס. באלבום ניכר השינוי שהזמרת ייחלה לו. לא היו בו להיטי מצעדי פזמונים ובמקומם היו שירי לאדינו ושירי משוררים כמו "Bird On A Wire" של לאונרד כהן וגם שירים מתקופת הרנסאנס. האלבום כלל אף הוא שירים רבים שיזכרו כלהיטים, כגון שחרחורת ("Morenica") שמקורו בשיר לאדינו. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית כפי שזכו לו האלבומים של הצמד ואסתר אמרה אז "שהיא מקבלת זאת כמחמאה". בני הזוג עופרים התגרשו בנובמבר 1970.

חזרה לישראל

אסתר עופרים, 1968

בשנות השבעים עופרים התגוררה והופיעה לעיתים קרובות בישראל. היא התראיינה רבות ברדיו ובעיתונות הישראלים וזכתה ב"פרס כינור דוד".

עופרים הופיעה לראשונה מאז חזרתה לארצה בשנת 1970 בהיכל התרבות בתל אביב, בערב יום העצמאות. הופעתה השנייה הייתה רק בשנת 1971, בחג פסח. בשנת 1972 הקליטה שני אלבומים חדשים. בראשון [7] הקליטה עופרים שירי לאדינו רבים, שירים מתקופת הרנסאנס ושלושה שירים של מרדכי זעירא; ובשני שירים של לאונרד כהן ועוד.[10] עופרים הצטלמה לתוכנית טלוויזיה על רקע נופי הארץ בעבור הטלוויזיה הגרמנית בבימויו של אימו מוסקוביץ וערכה סבב הופעות בישראל. החלק העברי של הופעתה בתל אביב יצא כאלבום "חי".[11] באוקטובר 1973 התגייסה עופרים למאמצי מלחמת יום הכיפורים והופיעה לפני חיילים פצועים ובבסיסי צה"ל.

בקיץ 1974 הופיעה אסתר עופרים בבנייני האומה בירושלים. הופיעה עם להקת הפלטינה בשנת 1975 ושרה הרבה שירים ישנים בביצוע חדש משלה, ביניהם "הינך יפה רעייתי" של נעם שריף, ששרה במקור זמרת העם שולי הרולד, "הכניסיני תחת כנפך", "שיר החליל", "שני שושנים", "טעם המן" של יצחק אליה נבון, "מחמד לבבי" ו"יד ענוגה". בשנת 1977 שיתפה פעולה בסבב הופעות נרחב בישראל עם צוות "קצת אחרת", שכלל את יוני רכטר, שם טוב לוי, שלמה יידוב, שלמה גרוניך ואמן הגיטרה יוסי לוי. בשיריה עם "קצת אחרת" שרה זמר ישראלי עכשווי לצד שיריה הקבועים והאהובים על מעריציה. מאז ועד עתה מלווה אותה רכטר בכל הופעותיה בארץ ובחו"ל.

חזרה לגרמניה

לאחר תקופה מוצלחת בישראל החליטה עופרים לנסות ולשחזר את תהילתה הבינלאומית. היא היגרה לגרמניה ב-1979, והקליטה שם את האלבום "Complicated Ladies" בשיתוף פעולה עם אברהרד שינר (Eberhard Schoener), אשר תרם לאלבום נופך של מוזיקה אלקטרונית ובכך עיצב מחדש את סגנונה המוזיקלי של עופרים לזמן קצר. עופרים נטשה סגנון זה לאחר מכן. בשנת 1982 נישאה בשנית לגרמני פיליפ פון סל (אז בן 22), עוזר במאי בטלוויזיה. פון סל היה דייר משנה שלה במינכן. הופיעה בניו יורק והקליטה שם את "האלבום הלבן" בעבור הד ארצי. באלבום זה שרה עופרים שירי משוררים של שלמה אבן גבירול, יונתן רטוש, חיים נחמן ביאליק, זלמן שניאור ועוד וכמו כן גרסה נוספת של "היו לילות". בנה היחיד, דוד, נולד בניו יורק, בשנת 1983, שם שהו הוריו לצורך לימודי קולנוע של האב.

עופרים הופיעה בברלין בשנת 1984 בתפקיד חיה במחזה "גטו" מאת יהושוע סובול ובבימויו של פטר צאדק (Peter Zadek) לצד גיורא פיידמן. במחזה שרה עופרים שירים שמקורם בגטו ווילנה.

שוב בישראל

ב-1988 חזרה להופיע בישראל ויצאה בסבב הופעות חדש. השירים, בין השאר פרי עטם של עלי מוהר ומאיר ויזלטיר יצאו לבסוף במספר אוספים. בשנת 1990 הופיעה עופרים בפסטיבל ערד בערב שהוקדש למרדכי זעירא, המלחין האהוב עליה. בשנת 1991 השתתפה בפסטיבל ישראל בערב שירי רחל המשוררת ובשנת 1995 חזרה לפסטיבל ערד במופע משותף עם יהודית רביץ.

בשנת 1998 כובדה עופרים בהופעה בקונצרט היובל למדינת ישראל עם תזמורת ירושלים של רשות השידור. בשנים אלו חזרה עופרים והחלה להופיע שוב ברחבי גרמניה.

בקיץ 1999 השתתפה בסדרה "קלסיקה אחרת" עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות בתל אביב.

באוגוסט 2011 הייתה אורחת בשני קונצרטים של אחינועם ניני בהיכל התרבות בתל אביב, בליווי התזמורת הסימפונית חיפה. המופע הזה היה האחרון בהיכל התרבות לפני סגירתו למטרת שיפוצים ושדרוג.

בינואר 2013 כובדה בהופעת אורח במסגרת פסטיבל הזמר והפזמון המחודש.

ביוני 2014 הופיעה בבנייני האומה בירושלים, במסגרת פסטיבל ישראל, במופע משותף, "שני אורות בליל", יחד עם יהורם גאון. עופרים שרה כמה משיריה הקלאסיים ורומנסרות ספרדיים.

במאי 2015 לאחר יותר מארבעים שנה מהופעתה ההיסטורית, הופיעה שוב בהיכל התרבות בתל אביב. את ההופעה ליווה יוני רכטר שגם ניהל אותו. המופע הועבר בשידור ישיר בגלי צה"ל ואף צולם.

סגנון מוזיקה

עופרים היא זמרת מבצעת שפיתחה סגנון אמנותי משלה. היא שרה בעיקר שירי משוררים. לרבים משיריה נופך מלנכולי. היא סולדת מהקלטות מוקדמות ומקפידה לשיר "חי" בכל הופעותיה המצולמות באולפני הטלוויזיה. בעיבודי רוב השירים שלה אין כלי הקשה והיא מעדיפה כלים אקוסטיים בלבד. סגנונה יוצא דופן כי היא שרה שירים קלאסיים רבים אך באופן אמנותי שהוא שונה ממה שאנו מכירים כ"סגנון קלאסי". סגנונה דרמטי אך אינו גולש למלודראמטיות. עופרים אינה מקפידה תמיד על המקור בכל מה שנוגע ללחן ומשנה לעיתים קרובות את קצב השיר (סגנון הרובטו) ולכן אף ביצוע שלה אינו זהה לקודמו. זאת גם הסיבה שהיא מעדיפה לעבוד עם יוני רכטר כי אתו מתקיים דו-שיח מוזיקלי הדדי שאופייני לסגנון זה.

דיסקוגרפיה (מבחר)

אסתר עופרים:

  • היו לילות - הד ארצי 1988
  • בהיכל התרבות - הד ארצי 1988
  • אסתר עופרים - הד ארצי 1992
  • אסתר עופרים ונחמה הנדל בשירי עמים - לבנטיני 1999
  • Israeli Songs (1961)– LP: Capitol (USA)
  • Esther Ofarim (1965) – LP: Philips (FRA)
  • Is is Really Me (1965) – LP: Philips
  • Esther im Kinderland (1967) – LP: Philips
  • Esther Ofarim (1969)– LP: Philips
  • First Album (1972)– LP: Hör Zu, CD 1989
  • Esther Ofarim (1972) – LP: Electrola
  • Live in Tel-Aviv (197?) – LP: Hed-Arzi
  • Complicated Ladies (1982) – LP
  • Esther (1989) – LP
  • Back on Stage (2005) – CD
  • in New York (with Bobby Scott and his Orchestra) – CD 2006 (Neuauflage von: Is it Really Me(1965)
  • in London (produced by Bob Johnston) – CD und LP 2009 (Neuauflage von: Esther Ofarim mit einem unveröffentl. Song(1972)
  • I’ll See You in My Dreams (live 2009) – CD
  • Le Chant Des Chantes (2011) – CD: Bear Family

אסתר ואבי עופרים:

  • Songs der Welt (1964) – LP: Philips
  • Neue Songs der Welt (1965) – LP: Philips
  • That's Our Song (1965) – LP: Philips (USA-Ausgabe von: Neue Songs der Welt)
  • Melodie einer Nacht (1965) – LP: Philips
  • Das neue Esther & Abi Ofarim Album (1966) – LP: Philips
  • Sing! (1966) – LP: Philips (USA-Ausgabe von: Das neue Esther & Abi Ofarim Album)
  • Noch einen Tanz (1966) – LP: Philips
  • 2 in 3 (1967) – LP: Philips
  • Free Just Like the Wind (1967) – LP: Philips (USA-Ausgabe von: 2 in 3 mit 4 unveröfentl. Stücken)
  • Up to Date (1968) – LP: Philips
  • Ofarim Konzert Live 1969(1969) – LP: Philips

אוספים (מבחר)

אסתר ואבי עופרים:

  • אסתר והעופרים במיטב השירים - ישראפון 2001
  • Mit ihren schönsten Songs (1965) – LP: Philips (Ausgabe für Deutsche Buchgemeinschaft)
  • Neue Lieder und Songs(1966) – LP: Philips (Ausgabe für Deutsche Buchgemeinschaft)
  • Neue Songs und Lieder aus aller Welt (1966) – LP: Philips (Ausgabe für Deutscher Schallplattenclub)
  • Look At Me (1968) – LP: Philips (Ausgabe für Deutscher Schallplattenclub)
  • Cinderella-rockefella (1968) – LP: Philips (F)

אסתר עופרים:

  • Melodie einer Nacht (2003) – CD: Bear Family (alle großen Erfolge, Bilder, Biographie)

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים

הערות שוליים

  1. ^ [1]
  2. ^ [2]
  3. ^ 1 2 ביוגרפיה באתר הרשמי של אסתר עופרים
  4. ^ http://esther-ofarim.de/estherofarim-in-geneva.htm
  5. ^ "Esther's Dreams Come True" מאמר במגזין הבריטי "Good Listening and Record Collector", פברואר 1973
  6. ^ [3]
  7. ^ א. דויטשקרון, שני תקליטי זהב לזוג "המקסים את הציבור הגרמני", מעריב, 12 באוגוסט 1966
  8. ^ [4]
  9. ^ בוטל החרם על העופרים, דבר, 10 ביולי 1968
  10. ^ [5]
  11. ^ [6]