טג'יקית

טג'יקית
тоҷикӣ, تاجیکی

מדינות	טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, רוסיה
אזורים	מרכז אסיה
דוברים	4,457,500
כתב	אלפבית קירילי, אלפבית ערבי, אלפבית לטיני
משפחה	הודו-אירופית הודו-איראנית איראנית מערבית דרום-מערבית פרסית טג'יקית
לאום
ארגון	אין
מוסד	אין
קוד שפה	tg
קוד ISO 639-1	tg
קוד ISO 639-2	tgk
קוד ISO 639-3	tgk
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

טג'יקית (тоҷикӣ או تاجیکی) היא שפה המהווה את אחד מניבי השפה הפרסית המודרניים. מספר דוברי השפה הוערך בשנת 1991 ב-4,457,500, ורובם מתגוררים בטג'יקיסטן בה היא השפה הרשמית, באוזבקיסטן וברוסיה.

ניב זה התפצל מהשפה הפרסית המדוברת באיראן (פארסי) ובאפגניסטן (דארי) כתוצאה מגבולות מדיניים, בידוד גאוגרפי, תהליך תקינה והשפעה של השפה הרוסית והשפות הטורקיות המדוברות במדינות מרכז אסיה השכנות. השפעה זו, בעיקר מצד האוזבקית, החלה במאה ה-16, והאוזבקית אף דחקה את השימוש בטג'יקית מרוב שטחה של אוזבקיסטן, למעט באזור הדרומי של המדינה ובערים סמרקנד ובוכרה. עד המאה ה-20 התייחסו דוברי השפה אל שפתם כאל פרסית, אולם לאחר מכן הנהיגו הסובייטים את השימוש בשם "טג'יקית". בשל בידודה היחסי מיתר האזורים דוברי הפרסית, שמרה הטג'יקית על מספר יסודות ארכאים באוצר המילים שלה, בדקדוקה ובהגייתה.

טג'יקית נחלקת בתורה לארבע קבוצות ניבים משניים עיקריים - צפונית, מרכזית, דרומית ודרום-מזרחית. השפה התקנית מבוססת על הניב המדובר בצפון-מערב המדינה, סמוך לסמרקנד שבאוזבקיסטן, ועל-כן הוא מושפע במידה רבה יחסית מאוזבקית. בוכרית, שפתם של יהודי בוכרה, הוא ניב טג'יקי צפוני, המדובר בפי כ-110,000 איש בעיקר בישראל ובארצות הברית.

טג'יקית נכתבת כיום באלפבית קירילי מותאם. החל ב-1928 ועד סוף שנות ה-30 של המאה ה-20 היא נכתבה באלפבית לטיני, ועד שנות ה-20 באלפבית ערבי המותאם לפרסית. באלפבית הטג'יקי 35 אותיות (4 אותיות בוטלו בשנת 1998), והוא כולל שש אותיות ייחודיות: Ғ (ר'), Ӣ (אִיְ), Қ (ק),‏ Ӯ ‏(ɵ),‏ Ҳ (ה), ו-Ҷ (ג'). אותיות קיריליות אחרות נמצאות בשימוש רק במילים שאולות.

הגיית השפה וכתיבתה

פונמות בטאג'יקית

	סדקי		ענבלי		וילוני		חכי		בתר־ מכתשי		מכתשי		שפתי (־שיני)
אפי											n		m
סותם	‏	ʔ	‏	q	g	k					d	t	b	p
מחוכך									ʤ	ʧ
חוכך	‏	h	ʁ	χ					ʒ	ʃ	z	s	v	f
מקורב (צדי)							j
											l
רוטט											r

אלפבית קירילי

А а

Б б

В в

Г г

Ғ ғ

Д д

Е е

Ё ё

Ж ж

З з

И и

Ӣ ӣ

/æ/

/b/

/v/

/ɡ/

/ʁ/

/d/

/eː/

/jɔː/

/ʒ/

/z/

/i/

/ˈi/

Й й

К к

Қ қ

Л л

М м

Н н

О о

П п

Р р

С с

Т т

У у

/j/

/k/

/q/

/l/

/m/

/n/

/ɔː/

/p/

/ɾ/

/s/

/t/

/u/

Ӯ ӯ

Ф ф

Х х

Ҳ ҳ

Ч ч

Ҷ ҷ

Ш ш

Ъ ъ

Э э

Ю ю

Я я

/ɵː/

/f/

/χ/

/h/

/tʃ/

/dʒ/

/ʃ/

/ʔ/

/eː/

/ju/

/jæ/

אלפבית לאטיני
A a	B ʙ	C c	Ç ç	D d	E e	F f	G g	Ƣ ƣ	H h	I i
/æ/	/b/	/tʃ/	/dʒ/	/d/	/eː/	/f/	/ɡ/	/ʁ/	/h/	/i/
Ī ī	J j	K k	L l	M m	N n	O o	P p	Q q	R r	S s
/ˈi/	/j/	/k/	/l/	/m/	/n/	/ɔː/	/p/	/q/	/ɾ/	/s/
Ş ş	T t	U u	Ū ū	V v	X x	Z z	Ƶ ƶ	ʼ
/ʃ/	/t/	/u/	/ɵː/	/v/	/χ/	/z/	/ʒ/	/ʔ/

אלפבית פרסי

ذ‎	د‎	خ‎	ح‎	چ‎	ج‎	ث‎	ت‎	پ‎	ب‎	ا‎
/z/	/d/	/χ/	/h/	/tʃ/	/dʒ/	/s/	/t/	/p/	/b/	/ɔː/
غ‎	ع‎ או ء	ظ‎	ط‎	ض‎	ص‎	ش‎	س‎	ژ‎	ز‎	ر‎
/ʁ/	/ʔ/	/z/	/t/	/z/	/s/	/ʃ/	/s/	/ʒ/	/z/	/ɾ/
	ی‎	ه‎	و‎	ن‎	م‎	ل‎	گ‎	ک‎	ف‎	ق‎
	/j/	/h/	/v/	/n/	/m/	/l/	/ɡ/	/k/	/f/	/q/

בנוסף השפה לעיתים נכתבת באמצעות האלפבית העברי בצורה הזו:

ג׳	צ׳ ץ׳	ג‎	גּ‎	בּ‎	ב‎	אֵי	אִי	אוּ‎	אוֹ	אָ‎	אַ‎
/dʒ/	/tʃ/	/ʁ/	/ɡ/	/b/	/v/	/e/	/i/	/u/	/ɵ/	/ɔ/	/a/
מ ם‎	ל‎	כּ ךּ‎	כ ך‎	י‎	ט‎	ח‎	ז׳	ז‎	ו‎	ה‎	ד‎
/m/	/l/	/k/	/χ/	/j/	/t/	/ħ/	/ʒ/	/z/	/v/	/h/	/d/
ת‎	שׁ‎	ר‎	ק‎	צ ץ‎	פּ ףּ‎	פ ף‎	ע‎	ס‎	נ ן‎
/t/	/ʃ/	/r/	/q/	/s/	/p/	/f/	/ʔ/	/s/	/n/

קובץ:Iranian-languages-map.jpg

מפת התפוצה של השפות האיראניות: פרסית מסומנת בירוק בהיר, והטג'יקית נראית מימין למעלה

קישורים חיצוניים

• טג'יקית באתר אתנולוג