אריה שכטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
מ ←‏ביוגרפיה: תקלדה, replaced: י'צ ← יצ'
שורה 22: שורה 22:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד ב[[הונגריה]] לתעשיין והמלונאי יעקב שכטר, שהיה בעליו של מלון העצמאות ב[[נתניה]]. גיסיו הם הרב אברהם רייסנר, הרב [[משה שטרנבוך]], והרב [[יחזקאל ברטלר]] הנשואים לאחיותיו. למד ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה בבני ברק]]{{הערה|הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב [[אברהם גנחובסקי]], [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב [[מרדכי שולמן]] כחונך לתלמידים הצעירים יותר: [[אברהם גנחובסקי]] ו[[משה יהודה שלזינגר]].}}. בילדותו ובחרותו היה ממקורבי הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ה"[[חזון איש]]", ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב [[משה יהושע לנדא]] לרב מבריסק, רבי [[יצחק זאב סולוביי'ציק]]. נישא לאילה שרה הינדא בת הרב אשר סופר ונולדו להם שבעה ילדים, אשתו נפטרה ב-1993.
נולד ב[[הונגריה]] לתעשיין והמלונאי יעקב שכטר, שהיה בעליו של מלון העצמאות ב[[נתניה]]. גיסיו הם הרב אברהם רייסנר, הרב [[משה שטרנבוך]], והרב [[יחזקאל ברטלר]] הנשואים לאחיותיו. למד ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה בבני ברק]]{{הערה|הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב [[אברהם גנחובסקי]], [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב [[מרדכי שולמן]] כחונך לתלמידים הצעירים יותר: [[אברהם גנחובסקי]] ו[[משה יהודה שלזינגר]].}}. בילדותו ובחרותו היה ממקורבי הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ה"[[חזון איש]]", ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב [[משה יהושע לנדא]] לרב מבריסק, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]]. נישא לאילה שרה הינדא בת הרב אשר סופר ונולדו להם שבעה ילדים, אשתו נפטרה ב-1993.


ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה פעיל בהפצת תורה ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]] וב[[עיירת פיתוח|עיירות הפיתוח]] ועסק בהקמת שיעורי תורה במושבים.
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] היה פעיל בהפצת תורה ב[[מחנה עולים|מחנות העולים]] וב[[עיירת פיתוח|עיירות הפיתוח]] ועסק בהקמת שיעורי תורה במושבים.

גרסה מ־00:10, 22 בדצמבר 2018

תבנית:רב הרב אריה שכטר (נולד בי"ח בטבת ה'תרצ"ז, 1 בינואר 1937) הוא רב בני ברקי ופעיל בולט בתנועת התשובה. שמו נקשר בפרשת יוסל'ה שוחמכר. מאז שנות ה-70 הוא מרצה בתחומי היהדות בארגון "ערכים" ובמסגרות רבות אחרות.

ביוגרפיה

נולד בהונגריה לתעשיין והמלונאי יעקב שכטר, שהיה בעליו של מלון העצמאות בנתניה. גיסיו הם הרב אברהם רייסנר, הרב משה שטרנבוך, והרב יחזקאל ברטלר הנשואים לאחיותיו. למד בישיבת סלובודקה בבני ברק[1]. בילדותו ובחרותו היה ממקורבי הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש", ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב משה יהושע לנדא לרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. נישא לאילה שרה הינדא בת הרב אשר סופר ונולדו להם שבעה ילדים, אשתו נפטרה ב-1993.

בשנות ה-50 היה פעיל בהפצת תורה במחנות העולים ובעיירות הפיתוח ועסק בהקמת שיעורי תורה במושבים.

בראשית שנות ה-60, בעיצומה של פרשת יוסל'ה שוחמכר נשלח בידי הרב יעקב ישראל קניבסקי לשווייץ כדי להעביר לרות בלוי את הנחיית הרבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ[2]. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" הרב לייבל פרידמן, יעד למתקפות של קנאי חסידות סאטמר[3] שכטר שהיה אז יהלומן הוזמן ב-1963 לתת עדות בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתום הפרשה אך אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית לפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות[4].

בעקבות פרשה זו היגר לארצות הברית, שם שימש כמנהל רוחני בישיבת חסידי סקווער. רק כשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב ארצה.

במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" שארגן רפאל סולובייצ'יק מדי ליל תשעה באב בכיכר השבת בירושלים.

בתו נישאה לרב יחיאל קלרמן, ראש ישיבת ארחות תורה ובנו של הרב אורי קלרמן. בנו יעקב, הוא מוהל מפורסם.

בשנת תשע"ז יצא לאור ספר ראשון בסדרה מדרשותיו (בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן) בשם "אריה שאג" על ימים נוראים וסוכות. בכסלו תשע"ח הוציא עוד כרך על חנוכה, ובאדר תשע"ח הוציא את הכרך השלישי בסדרה בענייני פורים ופסח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב אברהם גנחובסקי, ישורון, כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב מרדכי שולמן כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ומשה יהודה שלזינגר.
  2. ^ בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה, קול העם, 12 ביולי 1962
  3. ^ ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, צדיק כתמר יפרח, אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.
  4. ^ בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה, הצופה, 12 ביולי 1963.