הבדלים בין גרסאות בדף "עלה בקנה אחד"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קידוד URL, הגהה
מ (עיצוב והגהה)
(קידוד URL, הגהה)
 
{{ללא בוט|107}}
'''עָלָה בְּקָנֶה אֶחָד''' - הוא [[ניב (ביטוי)|ניב]] [[עברית|עברי]] שמקורו ב[[בראשית|ספר בראשית]], ב[[חלומות פרעה|חלום פרעה]] על השיבולים העולות בקנה אחד, ומשמעותו: 'התאים', 'התיישב עם'. למשל: המשכורות הצנועות שניתנו באותן השנים עלו בקנה אחד עם ערכי הצניעות והשוויון.<ref name=":1">[[האקדמיה ללשון העברית]], מטבע לשון בכל יום, [http://hebrew-academy.org.il/2015/11/01/%D7%A2%D7%9C%D7%94עלה-%D7%91%D7%A7%D7%A0%D7%94בקנה-%D7%90%D7%97%D7%93אחד עלה בקנה אחד]. </ref>
 
[[קנה]] הוא גבעול גבוה, עמוד חלול הנושא בצמחים מן ה[[דגנים]] וה[[גומא|גמאים]] את העלים והפרחים. שיבולים העולות בקנה אחד משלימות ותואמות זו את זו.<ref>[[אברהם אבן-שושן|אברהם אבן שושן]], [[מילון אבן-שושן|'''המילון החדש''']], [[קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי)|קרית ספר]], תשכ"ט</ref>
 
== מקור הביטוי ==
[[Fileקובץ:Kennicott Bible fol 42v.jpg|ממוזער|דף מתוך כתב-יד מפואר משנת 1299 של התנ"ך (מאוסף שכלל גם את [[תנ"ך קניקוט]]), המכיל את הסיפור על חלום פרעה. נמצא ב[[הספריה הבודליינית{{ה|ספריהספרייה הבודליאנית]]}} של [[אוניברסיטת אוקספורד]]]]
המלך ה[[מצרי]], [[פרעה]], חולם שני חלומות המבשרים את בואו של הרעב הגדול לאזור. בחלומו השני, מספר המקרא ב{{תנ"ך|בראשית|מא|ה|ז}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
== שימושי הביטוי בשפה ==
 
[[ריטב"א|הריטב"א,]], שחי בין השנים 1250–1330, כותב בפירושו ל[[תלמוד]], [[מסכת כתובות]]: "[[רבן שמעון בן גמליאל|רשב"ג]], היינו ת"ק, ו[[רש"י]] ז"ל, היינו ר"ח, ושתי הגרסאות '''עולות בקנה אחד"'''<ref>[https://www.sefaria.org.il/Ritva_on_Ketubot.26a.4?lang=he&with=all&lang2=he ריטב"א על כתובות, כ"ו], א'. תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון</ref>
 
במאמר בכתב עת "[[המאסף]]", דור המאספים, מספטמבר 1787 נכתב: "ומעתה אביא הראיות אשר עליהם בניתי מאמרים אלה, והם ממה שמצאתי בדברי [[חז"ל]], על מקומות מפושרות ב[[משנה|ש"ס]] וב[[מדרש]]ות, וכל דבריהם '''עולים בקנה אחד"'''<ref>"[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HAA%2F1787%2F09%2F17/1787/09/17&id=Ar00901&sk=9C2C1772 תשובה לשאלת השואל לחודש אב תקמ"ו]", '''המאסף''', 17 בספטמבר 1787</ref>
 
בעיתון "[[הצפירה]]" משנת 1867 כותב בנימין צבי שיינפינקעל במדור ידיעות הטבע – מאמר בשם: "אודם הבושה", על מחקריו של [[צ'ארלס דרווין|דרווין]]: "על פני הקוף החלקים למשעי בלי שיער, יכיר כל רואה את האודם אם תאוה עזה תשתער בחבו. אבל ההתאדמות העדינה הבאה ממקור הבשת, לא תארח עליהם לעולם, אשר אמנם הדבר הזה '''עולה בקנה אחד''' עם טבעם ותכונתם, כי בני השחץ האלה בוש לא יבושו גם הכלם לא ידעו."<ref>בנימין צבי שיינפינקעל, "[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZF%2F1877%2F12%2F26/1877/12/26&id=Ar00500&sk=99220EB5 אודם הבושה]", '''הצפירה''', 26 בדצמבר 1867</ref>
 
במעריב מאוקטובר 1990 מתראיין [[אריאל רוזן-צבי]], ואומר: "אבא [...] האמין שכביסה מלוכלכת מכבסים בבית. זו גישה פוליטית של מיעוט המתחייב בנאמנות לכיתה. אני השתחררתי ממנה. היא '''אינה עולה בקנה אחד''' עם תפישה דמוקרטית ומנציחה עוולות"<ref>נטע שדמי, "[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1990%2F10%2F05/1990/10/05&id=Ar01902&sk=1AECE2C0 לא משאיר כביסה מלוכלכת בבית]", '''[[מעריב]]''', 5 באוקטובר 1990</ref>
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט