ביזון אמריקאי – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
Jon taragerien (שיחה | תרומות) לפי נתוני הערך באנגלית. |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|תפוצה=[[קובץ:Bison bison map.svg|230px]] |
|תפוצה=[[קובץ:Bison bison map.svg|230px]] |
||
}} |
}} |
||
'''ביזון אמריקאי''' ([[שם מדעי]]: ''Bison bison'') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[יונקים|יונק]] [[צמחונות|צמחוני]] דמוי [[בקר הבית|שור]] גדול-ממדים, המשתייך למשפחת ה[[פריים]]. הביזון האמריקאי הוא היונק הגדול ביותר ב[[אמריקה הצפונית]] ואחד ממיני ה[[פריים]] הגדולים ביותר בעולם. |
'''ביזון אמריקאי''' ([[שם מדעי]]: ''Bison bison'') נקרא גם '''בפאלו אמריקאי''' או בקיצור '''בפאלו''', הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[יונקים|יונק]] [[צמחונות|צמחוני]] דמוי [[בקר הבית|שור]] גדול-ממדים, המשתייך למשפחת ה[[פריים]]. הביזון האמריקאי הוא היונק הגדול ביותר ב[[אמריקה הצפונית]] ואחד ממיני ה[[פריים]] הגדולים ביותר בעולם. |
||
== מאפיינים == |
== מאפיינים == |
||
לביזון האמריקאי שני [[תת-מין|תת-מינים]]: [[ביזון היערות]] (Bison bison athabascae) ו[[ביזון המישורים]] (Bison bison bison) הקטן יותר; ביזון היערות, המין הגדול יותר, הוא המין השלישי בגודלו בעולם במשפחת הפריים, ורק ה[[גאור]] ו[[תאו אסייתי|התאו האסייתי]] גדולים ממנו ושניהם נפוצים בעיקר באזור [[הודו]]. ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין שני תת-המינים הוא גובה ה"[[דבשת]]" בגב. הביזונים נפוצים כיום בעיקר ב[[המישורים הגדולים|מישורים הגדולים]] של [[קנדה]] ו[[ארצות הברית]], שם הם רועים ב[[עדר]]י ענק. |
לביזון האמריקאי שני [[תת-מין|תת-מינים]]: [[ביזון היערות]] (Bison bison athabascae) ו[[ביזון המישורים]] (Bison bison bison) הקטן יותר; ביזון היערות, המין הגדול יותר, הוא המין השלישי בגודלו בעולם במשפחת הפריים, ורק ה[[גאור]] ו[[תאו אסייתי|התאו האסייתי]] גדולים ממנו ושניהם נפוצים בעיקר באזור [[הודו]]. ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין שני תת-המינים הוא גובה ה"[[דבשת]]" בגב. הביזונים נפוצים כיום בעיקר ב[[המישורים הגדולים|מישורים הגדולים]] של [[קנדה]] ו[[ארצות הברית]], שם הם רועים ב[[עדר]]י ענק. |
||
פעמים רבות מבלבלים בין הבאפלו, הוא ה[[תאו]], לבין הביזון, אך מדובר במינים שונים. |
|||
לביזון [[פרווה]] עבה מאוד המגנה עליו מפני הקור בצפון-אמריקה; הפרווה עבה וצמרית במיוחד באזור הראש והעורף. ב[[חורף]] הופכת פרוות הביזון לכהה ועבותה יותר, ואילו ב[[עונות השנה]] החמות יותר, פרוותו בהירה יותר ודלילה יותר. פרט בוגר יכול להגיע לגובה 2 מטרים, לאורך 3 מטרים ולמשקל הנע בין 450 [[קילוגרם]] ל[[טון (משקל)|טון]] אחד. לשני תת-המין של הביזון [[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] קצרות יחסית ומעוקלות, שבהן הם משתמשים ללחימה בתוך העדר וכן להגנה מפני טורפים. עונת ה[[רבייה]] של הביזונים היא בחודשים [[אוגוסט]] ו[[ספטמבר]]; תקופת ההריון נמשכת עד ה[[אביב]]. כמעט תמיד ה[[המלטה]] היא של עגל יחיד. תקופת ה[[הנקה]] שבה העגל צמוד לאימו נמשכת שנה. הביזונים מגיעים לבגרות בגיל 3 שנים, וחיים בין 18 ל-22 שנים ב[[טבע]]; בשבי הם יכולים להגיע אף לגיל 35 עד 40 שנים. |
לביזון [[פרווה]] עבה מאוד המגנה עליו מפני הקור בצפון-אמריקה; הפרווה עבה וצמרית במיוחד באזור הראש והעורף. ב[[חורף]] הופכת פרוות הביזון לכהה ועבותה יותר, ואילו ב[[עונות השנה]] החמות יותר, פרוותו בהירה יותר ודלילה יותר. פרט בוגר יכול להגיע לגובה 2 מטרים, לאורך 3 מטרים ולמשקל הנע בין 450 [[קילוגרם]] ל[[טון (משקל)|טון]] אחד. לשני תת-המין של הביזון [[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] קצרות יחסית ומעוקלות, שבהן הם משתמשים ללחימה בתוך העדר וכן להגנה מפני טורפים. עונת ה[[רבייה]] של הביזונים היא בחודשים [[אוגוסט]] ו[[ספטמבר]]; תקופת ההריון נמשכת עד ה[[אביב]]. כמעט תמיד ה[[המלטה]] היא של עגל יחיד. תקופת ה[[הנקה]] שבה העגל צמוד לאימו נמשכת שנה. הביזונים מגיעים לבגרות בגיל 3 שנים, וחיים בין 18 ל-22 שנים ב[[טבע]]; בשבי הם יכולים להגיע אף לגיל 35 עד 40 שנים. |
||
גרסה מ־00:41, 6 בינואר 2019
 ביזון אמריקאי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | פריים |
| תת־משפחה: | פרים |
| שבט: | בקר |
| סוג: | ביזון |
| מין: | ביזון אמריקאי |
| שם מדעי | |
 Bison bisonליניאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
ביזון אמריקאי (שם מדעי: Bison bison) נקרא גם בפאלו אמריקאי או בקיצור בפאלו, הוא מין יונק צמחוני דמוי שור גדול-ממדים, המשתייך למשפחת הפריים. הביזון האמריקאי הוא היונק הגדול ביותר באמריקה הצפונית ואחד ממיני הפריים הגדולים ביותר בעולם.
מאפיינים
לביזון האמריקאי שני תת-מינים: ביזון היערות (Bison bison athabascae) וביזון המישורים (Bison bison bison) הקטן יותר; ביזון היערות, המין הגדול יותר, הוא המין השלישי בגודלו בעולם במשפחת הפריים, ורק הגאור והתאו האסייתי גדולים ממנו ושניהם נפוצים בעיקר באזור הודו. ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין שני תת-המינים הוא גובה ה"דבשת" בגב. הביזונים נפוצים כיום בעיקר במישורים הגדולים של קנדה וארצות הברית, שם הם רועים בעדרי ענק.
לביזון פרווה עבה מאוד המגנה עליו מפני הקור בצפון-אמריקה; הפרווה עבה וצמרית במיוחד באזור הראש והעורף. בחורף הופכת פרוות הביזון לכהה ועבותה יותר, ואילו בעונות השנה החמות יותר, פרוותו בהירה יותר ודלילה יותר. פרט בוגר יכול להגיע לגובה 2 מטרים, לאורך 3 מטרים ולמשקל הנע בין 450 קילוגרם לטון אחד. לשני תת-המין של הביזון קרניים קצרות יחסית ומעוקלות, שבהן הם משתמשים ללחימה בתוך העדר וכן להגנה מפני טורפים. עונת הרבייה של הביזונים היא בחודשים אוגוסט וספטמבר; תקופת ההריון נמשכת עד האביב. כמעט תמיד ההמלטה היא של עגל יחיד. תקופת ההנקה שבה העגל צמוד לאימו נמשכת שנה. הביזונים מגיעים לבגרות בגיל 3 שנים, וחיים בין 18 ל-22 שנים בטבע; בשבי הם יכולים להגיע אף לגיל 35 עד 40 שנים.
הביזון הוא מעלה גירה וניזון מעשבים אותם הוא מלחך בכרי הדשא העצומים שבהם רועה.
לביזון אויבים טבעיים מעטים מלבד האדם; בעלי חיים מעטים מאוד מעיזים לתקוף פרטים בוגרים, בשל עוצמתם וגודלם, שמצטרפים לעובדה שהם חיים בעדרים גדולים. דובי גריזלי וזאבים מנסים לעיתים קרובות לתקוף פרטים צעירים או חולים. לביזון שיטת הגנה שיתופית, בדומה לפילים: כשקבוצת זאבים או טורפים אחרים מנסה לתקוף את העגלים העדינים, העדר יוצר סביבם מעגל סגור כשקרני כולם מופנות כלפי האויב, דבר המקשה מאוד לתקוף את הצעירים.
לפני הגירת האדם הלבן היו קיימים באמריקה הצפונית כ-60 מיליון ביזונים. הביזונים ניצודו במיליוניהם בצפון אמריקה על ידי המתיישבים הלבנים לשם עורותיהם ובשרם והגיעו לסף הכחדה. הביזון גם היה המין הראשון שהושב לטבע בסיועם של גני החיות בתחילת המאה הנוכחית. גן החיות של רובע ברונקס בניו יורק היה הראשון בין גני החיות בעולם שהחל בתוכנית ההשבה לטבע של הביזון, וכך הושבו הביזונים לשמורות בצפון אמריקה והכחדתם הכוללת נמנעה. למרות זאת ציד הביזונים נמשך, אם כי בהיקף קטן בהרבה. גם התושבים הילידים של צפון אמריקה התקיימו במידה רבה מאוד על ציד הביזון, כדי להשיג את חלבו, בשרו ועורו, אולם היקף הציד שלהם לא היה בהיקף של הכחדה.
כיום, האינטראקציה העיקרית בין מטיילים לבין הביזונים מתקיימת בפארקים הלאומיים של ארצות הברית, בעיקר ילוסטון וגרנד טיטון. על אף שהביזון אינו אוכל בשר, הוא נוהג לתקוף אנשים המפריעים את מנוחתו או מנסים להתקרב אליו יתר על המידה, ולכן התיירים בשמורות מוזהרים לא להתקרב לביזונים.
גלריית תמונות
-
-
קבוצת ביזונים בפארק לאומי ילוסטון -
-
-
.jpg)
-
-
-
עגלי ביזון -
-
-
איור של אינדיאנים צדים ביזון
.jpg)
קישורים חיצוניים
- ביזון אמריקאי, באתר ITIS (באנגלית)
- ביזון אמריקאי, באתר NCBI (באנגלית)
- ביזון אמריקאי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- ביזון אמריקאי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- ביזון אמריקאי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ביזון אמריקאי, באתר GBIF (באנגלית)
- אורי קציר, שובו של הבאפלו
הערות שוליים
- ^ ביזון אמריקאי באתר הרשימה האדומה של IUCN
.JPG)
.jpg)